ישראל פולס

הממשלה רוצה למגר את הפוליגמיה במגזר הבדואי, אבל מעודדת אותה

p
המחבר
בקצרה
בשנים האחרונות ממשלת ישראל קיבלה החלטות והצהירה הצהרות נגד נישואים מרובים בקרב גברים בדואים, אבל כל עוד היא לא תפסיק את חלוקת ההטבות הכלכליות למשפחות האלה - התופעה רק תלך ותתעצם, וכך גם ההשלכות הביטחוניות שלה.

נדיר לראות חיוך על פניה של שרת המשפטים איילת שקד, לא כל שכן צחוק מתפרץ. השייח איברהים א-טורי, מראשי הבדואים בנגב, הצליח לגרום לשרה לפרוץ בצחוק טבעי ומתגלגל. זה קרה בביקור של השרה ביישובים הבדואים במארס, שבו דיברה בין השאר על יוזמה שהיא מקדמת לצמצום תופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים. ולמה צחקה איילת? השייח הנכבד הסביר לה את ההיגיון בתופעה, כפי שהוא רואה אותה: את אישה יפה וחתיכה, אמר לשרה, אבל אי אפשר לאכול כל הזמן את אותה מנה גם אם היא משובחת… ההבדל ביני לבין בעלך הוא, הוסיף השייח, שכשהוא ירצה מנה אחרת, הוא ילך בהסתר לצימר, ואני אלך בגלוי ובכבוד לביתה של אשתי השנייה או השלישית. אז מי, כבוד השרה, מכבד יותר את האישה, הוא שאל.

הפער החברתי-תרבותי העצום שבא לידי ביטוי במפגש הזה בין השרה לשייח, משקף רק חלק מהקושי לפתרון בעיית הפוליגמיה במגזר הבדואי בישראל. בינתיים, דווקא ממשלת ישראל היא זו שמעודדת במעשיה את הפוליגמיה, גם אם בהצהרות היא יוצאת נגד התופעה. שקד היא נושאת הדגל במאבק הזה. כבר לפני שנתיים היא הכריזה עם היועץ המשפטי אז, יהודה וינשטיין, על צעדים נגד פוליגמיה אולם לא הרבה קרה מאז. בינואר היא שוב יצאה בהכרזה דומה, ואפילו הצליחה להעביר החלטת ממשלה בעניין. ועדיין, בפועל דבר לא השתנה.

לפני כחודש דחה בית הדין לענייני משפחה בבאר שבע תביעה של בדואי בן 54, תושב הפזורה, להכיר בשלושה מילדיו לצורך קבלת זכויות סוציאליות. בדיונים התברר כי לגבר יש בסך הכל 56 ילדים משבע נשים, ששלוש מהן פלסטיניות. השופט אלון גביזון, שחקר לעומק את הסוגיה, כתב שהגברים הבדואים מעדיפים נשים פלסטיניות בשל המוהר (תשלום שהחתן משלם להורי הכלה) הנמוך יותר, והתלות המוחלטת של האישה בו. הוא השווה מצב זה לסחר בנשים, והצביע על האבסורד שבסיוע המדינה לאותן משפחות פוליגמיות: "המדינה מאפשרת בעצמה לאותו גבר פוליגמי לשאת שוב אישה אחרת, להוליד ילדים ולהנציח את העוני".

היקף התופעה הוא עצום. לפי מכון המחקר של הכנסת, 30 אחוז מהמשפחות הבדואיות בדרום ישראל הן משפחות פוליגמיות. ברוב המקרים מדובר בגבר הנשוי לארבע נשים. האישה הראשונה היא בדואית בת השבט והמעמד שאליו משתייך הגבר. בעבר, הנשים האחרות היו גם הן בדואיות מישראל, אבל עם הגידול בתופעה והמחסור בנשים מקומיות, גבר הביקוש לנשים פלסטיניות. בעשור שעבר המקור העיקרי לפלסטיניות היה עזה, בעיקר ממחנות הפליטים העניים, אך בשנים האחרונות הנשים מגיעות בעיקר מאזור חברון, ומיעוטן מירדן.

במדינת ישראל קיים חוק האוסר פוליגמיה, אך גודל התופעה מעיד כי הוא לא נאכף כלל. מנתוני משרד המשפטים שהגיעו לאל-מוניטור עולה כי מדי שנה בשנים האחרונות נפתחו רק בין חמישה לעשרה תיקים שעניינם פוליגמיה. אף אחד מהם לא הבשיל לכתב אישום.

אחת הדרכים לעקיפת החוק היא גירושים פיקטיביים או "גירושים קטנים" כפי שהם מכונים בחברה הבדואית. הגבר הנשוי מגיע לבית הדין השרעי, ומכריז פעם אחת בפני האישה "מגורשת". זה מספיק לו כדי לקבל אישור גירושים מבית הדין, אף שבאיסלאם יש לומר "מגורשת" שלוש פעמים כדי להתגרש. מהנתונים שהגיעו אלינו עולה כי בבית הדין השרעי בבאר שבע נידונו בשנים האחרונות כ-2,200 מקרים כאלה, לעומת מאות בודדות בשאר הארץ. עוד עולה מהנתונים, כי בבית הדין בבאר שבע אישרו הקאדים קרוב ל-1,600 בקשות לנישואים שניים, לעומת כ-160 בכל שאר בתי הדין השרעים בישראל. ההכרזות השונות על מאבק בתופעה לא השפיעה על המספרים האלה.

כלכלית זה עסק משתלם – לבעלים בלבד. הנשים נידונו בדרך כלל לחיי עוני. כל אישה "גרושה" זכאית להשלמת מזונות מהביטוח הלאומי, ולהבטחת הכנסה לצד קצבאות הילדים. אלפי שקלים בכל חודש, שעוברים לידי אב המשפחה. בתחום הקרקעות הסיפור מסתעף אפילו יותר. מדינת ישראל, בין השאר בעקבות קריסת מתווה פראוור שנועד להסדיר את ההתיישבות הבדואית בדרום, מעניקה למשפחות מהפזורה זכאות לקרקעות ביישובים מוסדרים כדי לפנות אותן מקרקעות המדינה שעליהן הן יושבות כעת. כל גבר נשוי מקבל מספר מגרשים כמספר נשותיו. גודל ממוצע של מגרש הוא דונם אחד. יוסף, תושב הפזורה הנשוי לשלוש נשים, אמר לאל-מוניטור כי הוא מחפש כעת את האישה הרביעית שתאפשר לו זכאות לעוד מגרש, כדי לזכות לנחלה של ארבעה דונמים.

ולתופעת הפוליגמיה יש גם היבטים ביטחוניים, שבכיר במערכת הביטחון הגדיר אותם בשיחה עם אל-מוניטור ״פצצת מצרר מתקתקת״. לדבריו, רבות מהנשים הפלסטיניות מאזור הר חברון שנישאות לבדואים בישראל מגיעות מחמולות הקשורות לחמאס. ככל שגדל מספרן של נשים אלה בקהילה,כך גדלה גם השפעתן הדתית והלאומית.

ב-12 באוקטובר 2015 נכנס מוהנד אלעוקבי תושב אזור חורה לתחנה המרכזית בבאר שבע, ורצח בדקירות את החייל עומרי לוי. לאחר מכן נטל את נשקו ופצע עשרה בני אדם נוספים. אלעוקבי היה בנה של אשתו השנייה של תושב חורה, פלסטינית מרצועת עזה. בחקירה התברר כי היה בקשר הדוק עם חמאס בעזה. הבכיר הביטחוני הוסיף כי מערכת הביטחון איתרה עשרות מקרים של קשרים מתהדקים בין בניהן של נשים פלסטיניות בפזורה לחברי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האיסלאמי מאזור חברון.

ברוב המקרים ראשי החמולות מוזהרים מקשרים כאלה, ובדרך כלל הם מצליחים להרחיק את הצעירים מהארגונים הפלסטיניים. במקרים שבהם הטיפול הזה לא מצליח, אנשי המשטרה והשב"כ מתערבים באופן פעיל, ואם צריך אף עוצרים את הצעירים. לפי הבכיר, המספרים הגדלים והולכים של נשים פלסטיניות, בצירוף העוני והיחס המזלזל שהן מקבלות מהסביבה הבדואית המקורית, מהווים כר פורה לצמיחת טרור.

גם דאע"ש בתמונה. לפני שנתיים עצר השב"כ מורים מהיישוב חורה שלפי החשד הפיצו חומר תמיכה בארגון המדינה האיסלאמית. שנה קודם לכן פורסם כי צעיר בדואי בשם עות'מאן אבו אל-קיעאן התגייס לדאע"ש ונהרג בקרבות בסוריה. הבכיר הביטחוני מסכם, כי לצד שירות צבאי מעולה של צעירים בדואים רבים ביחידות קרביות ובגדוד הסיור המדברי, יש במגזר עלייה בפעילות הלאומנית הפלסטינית והאיסלאמיסטית. הוא העריך שהפיגוע בבאר שבע ב-2015 לא יהיה האחרון שמבצע צעיר בדואי.

בימים הקרובים תוצג התוכנית המעשית של הממשלה למאבק בפוליגמיה בקרב הבדואים. אולם כבר כעת אפשר להניח שללא הפסקת ההטבות הכלכליות ובלי אכיפת החוק נגד העבריינים, ספק אם היא תישא פירות.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: is, hebron, terrorism, ayelet shaked, marriage, bedouin, polygamy, hamas

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept