ישראל פולס

האם עסקת המאה תהיה מזימת המאה?

p
המחבר
בקצרה
בקרב בכירים בירושלים וברמאללה ששוחחו עם אל-מוניטור רווחת הדעה שממשל טראמפ רואה בסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יותר ממכשול בדרך לברית אמריקאית-ישראלית-ערבית נגד איראן. לכן, לדבריהם, תוכנית השלום של טראמפ נתפרה למידותיו של ראש הממשלה נתניהו.

שעה קלה אחרי שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ נפרד מידידו החדש, העריץ הצפון קוריאני קים ג'ון און (12 ביוני), פורסם שחתנו ויועצו ג'ארד קושנר, והשליח האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, יבואו למזרח התיכון בשבוע הבא כדי לדון בתוכנית השלום האמריקאית. הם יבקרו בירושלים ויקיימו שיחות בסעודיה ובמדינות נוספות במפרץ. רמאללה נפקדת מתוכנית הביקור. לפי שעה אין בלוח הזמנים של הצוות שום זכר לפלסטינים. חייזר שהיה נוחת בכדור הארץ היה משוכנע ש"עסקת המאה" המדוברת של טראמפ נועדה להשכין שלום בין ישראל לבין סעודיה ומדינות הנפט העשירות.

ד''ר אפרים סנה כתב בחודש אפריל על חשיבות הברית האיזורית לישראל. ישראל זקוקה  לברית איזורית שעוברת דרך רמאללה, לא לברית איזורית שמקריבה אותה.

החייזר לא יהיה רחוק מהאמת. בקרב בכירים ישראלים ופלסטינים ששוחחו השבוע עם אל-מוניטור וביקשו להישאר בעילום שם, רווחת הדעה שבעיני ממשל טראמפ הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא רק מכשול בדרך לביסוס ברית אסטרטגית אמריקאית-ישראלית-ערבית נגד איראן וגרורותיה. לדברי אותם גורמים, השגריר האמריקאי בישראל, דיויד פרידמן, ידיד המתנחלים, דאג לכך ש"עסקת המאה" תהיה תפורה לפי מידותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וצרה עד כדי מחנק למידותיו של הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס (אבו מאזן).

על פי התרחיש הזה, ישראל וסעודיה יברכו על התוכנית האמריקאית וידחקו בפלסטינים לחדש את המשא ומתן על בסיס המתווה החדש. הפלסטינים ידחו את התוכנית על הסף, בטענה שהמתווה מתעלם מהבנות עם ישראל שהושגו במהלך השנים. המשבר יוביל לפירוק הרשות הפלסטינית וביטול הסכם אוסלו. הסעודים יאשימו את הפלסטינים בהכשלת התוכנית ויודיעו כי הם רואים עצמם משוחררים מהיוזמה הסעודית-הערבית, שמתנה נורמליזציה עם ישראל בנסיגה מהשטחים הכבושים.

סימוכין לתרחיש הזה אפשר למצוא בנאום שנשא נתניהו ביום ראשון (10 ביוני), בכנס של הקונגרס היהודי-האמריקאי. "אם הנשיא עבאס רוצה לעשות שלום, שיכיר במדינה היהודית", אמר ראש הממשלה, "זה יביא שלום אחת ולתמיד". בהמשך חזר נתניהו פעמיים על הדרישה שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה היהודית, וצירף לכך את הדרישה "הפסיקו לשלם למחבלים והשקיעו בשלום".  לשני התנאים הללו יש אוזניים קשובות מאוד בבית הלבן, אך אין להם שום סיכוי להסתנן מבעד למפתן המוקטעה ברמאללה. מנהיג פלסטיני שיאמץ את האתוס הציוני ויפקיר את משפחות המחבלים, שבאתוס הפלסטיני הם לוחמי חופש, יחתום על תעודת הפטירה שלו. במקרה הטוב - פטירה פוליטית.  

במאמר יוצא דופן בחריפותו שפורסם בשבוע שעבר ב"הארץ" (9 ביוני), הכין השליח גרינבלט את הרקע לסיבוב נוסף של הקמפיין "אין פרטנר פלסטיני". הוא תלה בהנהגה הפלסטינית את האחריות הבלעדית להכשלת תהליך השלום, באמצעות התלהמות והפצת שקרים. אף מילה על 51 שנות כיבוש צבאי והפרת זכויות אדם בשטחים. ראש צוות המו"מ הפלסטיני, סאיב עריקאת, כתב בתגובה כי בעשרות הפגישות שקיים עמו, גרינבלט סירב לגעת בסוגיות הליבה, שבהן הגבולות וההתנחלויות, ואף לא בעיקרון של פתרון שתי המדינות. "נראה שגרינבלט, פרידמן, היילי ודומיהם יהיו מרוצים רק כשהפלסטינים יאמצו את הציונות, יוותרו על זכויותיהם המדיניות ויסכימו לחיות במשטר אפרטהייד", סיכם עריקאת.

יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמן יכול להופיע גם הוא ברשימת השמות שמנה עריקאת במאמרו. בפגישה שהמנהיג הצעיר קיים בניו יורק בסוף מארס עם מנהיגים יהודים, הוא האשים את ההנהגה הפלסטינית בהחמצת כל ההזדמנויות שעמדו בפניה ב-40 השנים האחרונות ובדחיית כל ההצעות שהובאו בפניה. על פי דיווח בחדשות עשר, הנסיך הפתיע את מאזיניו באומרו כי "הגיע הזמן שהפלסטינים יקבלו את ההצעות ויסכימו לבוא לשולחן המו"מ -  או שישתקו ויפסיקו להתלונן". הוא  הבהיר שהנושא הפלסטיני אינו עומד בראש סדר העדיפויות של ממשלת סעודיה ודעת הקהל הסעודית. לדבריו, "יש נושאים הרבה יותר דחופים והרבה יותר חשובים לטיפול - כמו איראן".

על פי כתבת תחקיר מפורטת שפורסמה השבוע בכתב העת ניו יורקר, יורש העצר הסעודי אמר  לפקידים אמריקאים כי הוא הביע נכונות לקיים מערכת יחסים מלאה עם ישראל ונשמע להוט לסיים את הסכסוך, גם אם הפלסטינים לא יהיו מרוצים מהתנאים. "ישראל מעולם לא תקפה אותנו", אמר, "אנו חולקים אויב משותף". בכתבה נאמר שממשל אובמה חשד שבמסגרת המאמץ לגבש חזית משותפת נגד הסכם הגרעין עם איראן, נפגש נתניהו בחשאי עם מנהיגים מהמפרץ בקפריסין ב-2015. באחרונה (כך דווח בניו יורקר) התרחב שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני בין ישראל ומדינות המפרץ נגד ארגוני טרור ג'יהאדיסטים בחצי האי סיני. אבל נתניהו מתעלם מנקודה קריטית. כפי שכתב ד''ר אפרים סנה בחודש אפריל, ישראל זקוקה  לברית איזורית שעוברת דרך רמאללה, לא לברית איזורית שמקריבה אותה.

באותו נאום בוועידת הקונגרס היהודי–אמריקאי אמר נתניהו כי "מאיראן יצא דבר טוב אחד. היא קירבה בין ישראל לשכנותינו הערביות". לדבריו, "המדינות הערביות רואות את היתרונות בעמדה הביטחונית הנוקשה של ישראל ושהיא יכולה לסייע נגד סכנות הטרור". הוא מתח ביקורת על הסכם הגרעין עם איראן, ואמר שהמדינות שתמכו בו אינן מצויות בטווח הטילים שלה, והתעלמו מהסכנות האורבות לשכנותיה של איראן, ובראשן ישראל וסעודיה. נתניהו מתח קו ישר בין הסכם הגרעין עם איראן למגעים להסכם גרעין בין ארה"ב לצפון קוריאה. "דמיינו לכם שהנשיא טראמפ ישוב הביתה עם הסכם כלשהו, ובריטניה, צרפת וגרמניה יאמצו אותו, ודרום קוריאה ויפן יאמרו שזה מסכן את קיומן - מישהו יקשיב להן? לא. אותו הדבר קורה עם ההסכם עם איראן".

בין השורות הללו אפשר למצוא חשש שדיפלומטיות הזרקורים שמסנוורת את טראמפ תמשוך אותו מהסכם גרעין דל עם צפון קוריאה להסכם גרעין מדולדל עם איראן. תשוקתו הלא מוסתרת של הנשיא האמריקאי לפרס נובל לשלום, יכולה להפוך את "עסקת המאה" לפתרון שתי מדינות שהפלסטינים עוד עלולים לקבל. אחרי ששודרג למעמד של משיח, קשה יהיה להפוך אותו לעוכר ישראל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept