ישראל פולס

כשהוא רוצה, נתניהו יודע להיות המבוגר האחראי

p
המחבר
בקצרה
מבקריו מימין ומשמאל לא החמיצו השבוע שום הזדמנות להציגו כמי שנכנע לטרור של חמאס, אך נתניהו למוד הניסיון מתנהל באחריות נוכח אלו הששים אלי קרב ומתאפק לא לפתוח במלחמה מיותרת בעזה.

בשעה שבנימין נתניהו נלחם על חייו הפוליטיים ותוקף את יריבו בני גנץ ומפלגתו כחול לבן בתרגילים מפוקפקים וחציית קווים אדומים, הוא שומר על איפוק בגזרת עזה ושוקל בזהירות רבה את התגובה הישראלית לירי רקטות לעבר מרכז הארץ. מבקריו מימין ומשמאל לא החמיצו השבוע שום הזדמנות להציגו כמי שנכנע לטרור של חמאס, אך נתניהו מתנהל באחריות נוכח אלו הששים אלי קרב.

כן, זה אותו נתניהו שזכה ובצדק לכינוי הגנאי "לחיץ", שפעל במרץ לאחד את אנשי כהנא עם הבית היהודי כדי לא לאבד קולות, שרוקד כמעט תמיד לצלילי המתנחלים ושלא נותן לנפתלי בנט לאגף אותו מימין. אמנם יריביו הפוליטיים הציגו פתרונות קסם פופוליסטיים והבטיחו לבוחריהם שקט לדורי דורות, אך נתניהו מקפיד ללכת בין הטיפות: הוא מראה אגרוף כדי להרגיע את המתלהמים ובמקביל מנחה את צה"ל לפעול בכל הזהירות האפשרית כדי שלא להיגרר למערכה צבאית חסרת תכלית.

שלוש מלחמות עברה עזה מאז הפיכת חמאס ברצועה ביוני 2007. שתיים מהן, "עמוד ענן" ב-2012 ו"צוק איתן" ב-2014, היו בתקופת כהונתו. אף אחת מהמלחמות הללו לא פתרה את סוגיית עזה אלא רק הפכה את מצוקת תושבי הרצועה לגדולה וחמורה יותר. 

בעקבות פגיעת רקטה השבוע [25 במארס] בבית במושב משמרת בשרון ופציעתם של שבעה ישראלים, נתניהו קטע את ביקורו בארה"ב ושב לישראל. הוא הבין כי יריביו הפוליטיים מחכים לו בפינה.

נפתלי בנט, למשל, שמפלגתו הימין החדש אינה מרשימה בסקרים, הבטיח לבוחרים שהוא יילחם בחמאס. איך הוא יעשה את זה? לטענת בנט, הפסקנו לנצח בעזה כי צה"ל ממנה מפקדים שאינם פייטרים, לוחמים מבטן ולידה. הוא קרא למפקדי צה"ל בעזה "פרווה" והבטיח להחזיר את "הסוסים המנצחים", כדבריו. באווירת חג הפסח המתקרב הציג בנט תכנית בשם "ביעור חמץ" לעיקור חמאס. או במילים אחרות, בנט מציע מלחמה. אין דרך אחרת לפרש את הצעותיו האופרטיביות: אף חייל לא ייכנס לעזה, כלומר לא תהיה מערכה קרקעית; כתישה אווירית של רקטות חמאס; פינוי זמני של תושבי עוטף עזה עד שתסתיים המערכה ונחזור לנצח; סיכולים ממוקדים של מפקדי חמאס והפיכתה של עזה למפורזת. בנט לא הציע לצה"ל לחסל את חמאס, אולי כי גם הוא מבין שישראל לא תוכל להתמודד עם הוואקום שייווצר בעזה והסכנות יהיו רבות יותר.

גם אביגדור ליברמן, עד לפני כארבעה חודשים שר ביטחון במשרה מלאה, הציע לחזור לחיסולים. ב-2016, ממושבו באופוזיציה, הבטיח ליברמן לחסל את איסמעיל הנייה "תוך 48 שעות" אם יהיה שר הביטחון. שבוע אחר כך הוא מונה לתפקיד המיוחל, אך לא חיסל איש ולא מצא פתרון לעזה.

נתניהו מותקף לא רק מצד ימין. גם מפלגת כחול לבן, שבראשה עומדים שלושה רמטכ"לים לשעבר, חובטת בו ללא רחם בעניין של עזה. בטוויטר של המפלגה הציגו השבוע [27 במארס] את תמונתו של איסמעיל הנייה מסמן "וי" ליד הריסות לשכתו בעזה שצה"ל הפציץ, עם ציטוט של גבי אשכנזי: "תמונת הניצחון של איסמעיל הנייה מבישה. זו תוצאה ישירה של קריסת ההרתעה. נתניהו עסוק בעצמו ולא בתושבי הדרום ועוטף עזה".

לאורך כל הקמפיין תקפו בכחול לבן את ראש הממשלה על "תשלום פרוטקשן" לחמאס ויצרו רושם כאילו ישראל משלמת מכספה לחמאס כדי שלא יתקוף אותה. העובדות כידוע הן שונות לחלוטין. הכסף הוא קטארי והעברתו לחמאס נעשתה בהמלצת מערכת הביטחון ומתוך הסברה שתשלום מבוקר לעובדי המנגנון האזרחי של חמאס ירחיק מלחמה נוספת ברצועה. בחודש ינואר נתניהו עצר, זמנית, את העברת הכספים בעקבות הביקורת שספג, אבל את הקריאות "לכתוש" את עזה ולחסל את ראשי חמאס בלי לחשוב על היום שאחרי הוא הודף לפי שעה.

בניגוד לסבבי אלימות קודמים בעזה, נתניהו הורה הפעם לרכז כוחות צבאיים סמוך לגדר ולגייס מילואים כדי להעניק לישראלים תחושה שהוא לא יהסס להיכנס למערכה רחבה. תגבור הכוחות וגיוס המילואים לא נעשו מתוך כוונה שצה"ל עומד לפתוח במבצע רחב ברצועה, אלא כהיערכות להפגנת המיליון עליה הכריז חמאס בשבת [30 במארס] ולציון שנה להפגנות הגדר.

"אנחנו מהדקים את טבעת הביטחון סביב רצועת עזה", אמר נתניהו [28 במארס], "בימים האחרונים הנחיתי לעבות כוחות, להוסיף כלים, להיות מוכנים למערכה רחבה", והוסיף: "רק לאחר מיצוי האפשרויות האחרות".

בימים האחרונים ביקרה בעזה משלחת של המודיעין המצרי במטרה למנוע התלקחות. הם דנו עם ראשי חמאס ועם ראשי מערכת הביטחון על הסדרה וביקשו מהצדדים לנהוג באיפוק עד תומה של מערכת הבחירות.

לא צריך להיות מופתעים מצעדי הזהירות של נתניהו. את משנתו הוא אמר מפורשות  בהזדמנויות שונות: בחודש אוקטובר 2018 למשל הוא אמר: "אני לא שש לפתוח במלחמות מיותרות", והסביר לעיתונאים כי הוא אינו חפץ בבעירה נמוכה אלא מעוניין להגיע לפתרון מעשי. שש שנים לפני כן, ב-2012, התפאר נתניהו כי הוא אינו שש אלי קרב ואינו מעוניין להיכנס למערכות מיותרות: "בשבע השנים שאני מכהן לא הייתה מלחמה והייתה ירידה במפלס הטרור. לא הייתה לנו יד קלה על ההגה אלא יד איתנה. לא הייתה מלחמה, כי שידרנו עוצמה". שנתיים אחר כך החל מבצע צוק איתן שנמשך 50 ימים.

למוד ניסיון, נתניהו מחזיק כעת את האצבע בסכר, נושך את שפתיו ומתאפק שלא לפתוח במלחמה מיותרת. לא בגלל הבחירות, זו הייתה ועודנה עמדתו גם לפני שהכריז עליהן. מסתבר כי ראש הממשלה השנוי ביותר במחלוקת יודע גם להיות המבוגר האחראי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: עזה

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept