בשעה שבנימין נתניהו נלחם על חייו הפוליטיים ותוקף את יריבו בני גנץ ומפלגתו כחול לבן בתרגילים מפוקפקים וחציית קווים אדומים, הוא שומר על איפוק בגזרת עזה ושוקל בזהירות רבה את התגובה הישראלית לירי רקטות לעבר מרכז הארץ. מבקריו מימין ומשמאל לא החמיצו השבוע שום הזדמנות להציגו כמי שנכנע לטרור של חמאס, אך נתניהו מתנהל באחריות נוכח אלו הששים אלי קרב.

כן, זה אותו נתניהו שזכה ובצדק לכינוי הגנאי "לחיץ", שפעל במרץ לאחד את אנשי כהנא עם הבית היהודי כדי לא לאבד קולות, שרוקד כמעט תמיד לצלילי המתנחלים ושלא נותן לנפתלי בנט לאגף אותו מימין. אמנם יריביו הפוליטיים הציגו פתרונות קסם פופוליסטיים והבטיחו לבוחריהם שקט לדורי דורות, אך נתניהו מקפיד ללכת בין הטיפות: הוא מראה אגרוף כדי להרגיע את המתלהמים ובמקביל מנחה את צה"ל לפעול בכל הזהירות האפשרית כדי שלא להיגרר למערכה צבאית חסרת תכלית.

שלוש מלחמות עברה עזה מאז הפיכת חמאס ברצועה ביוני 2007. שתיים מהן, "עמוד ענן" ב-2012 ו"צוק איתן" ב-2014, היו בתקופת כהונתו. אף אחת מהמלחמות הללו לא פתרה את סוגיית עזה אלא רק הפכה את מצוקת תושבי הרצועה לגדולה וחמורה יותר. 

בעקבות פגיעת רקטה השבוע [25 במארס] בבית במושב משמרת בשרון ופציעתם של שבעה ישראלים, נתניהו קטע את ביקורו בארה"ב ושב לישראל. הוא הבין כי יריביו הפוליטיים מחכים לו בפינה.