היממה האומללה של בנט: לא הבין שנתניהו השתנה
בנט זיהה הזדמנות לסחוט את ראש הממשלה, אבל נפל בענק בהבנתו את נתניהו החדש, שהפך בקדנציה הנוכחית למשולח רסן והרבה פחות לחיץ. בנוק אאוט בשידור ישיר השאיר לו נתניהו לבחור בין שתי אופציות גרועות.
לראשי הבית היהודי, השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, יש ברזומה לא מעט שעות נתניהו. הם בילו במחיצתו כשנתיים כיועציו הקרובים – בנט כראש המטה ושקד כמנהלת הלשכה, בתקופה בה נתניהו כיהן כיו"ר האופוזיציה ונערך להתמודדות על ראשות הממשלה [2008-2006]. שניהם נאלצו לעזוב בעקבות סכסוך קשה עם הרעיה שרה, שנה לפני שנבחר לראשות הממשלה.
השהות האינטימית לצד נתניהו הפכה אותם לחלק ממועדון לא קטן של אנשים שעבדו עם ראש הממשלה – שרים, יועצים ודוברים, היודעים לכאורה כיצד הוא מקבל החלטות. גם הם הכירו את התזזית שאוחזת בו עד לרגע האחרון, את הזגזוגים, את הלחץ, ואת הקושי שלו לעמוד בפני סחטנות. "פאניקר", תיאר אותו ראש הממשלה אריאל שרון ב-2005.
מיד אחרי התפטרותו של אביגדור ליברמן ממשרד הביטחון ביום רביעי שעבר [14 בנובמבר], בנט זיהה הזדמנות לסחוט את נתניהו. האולטימטום שמפלגתו הציבה לראש הממשלה – תיק הביטחון לבנט או שהבית היהודי עוזבת את הקואליציה (כלומר הממשלה נופלת), התבסס על הבנתו ב"נתניהו הישן". בנט ידע שנתניהו לא רוצה בחירות עכשיו, ושליברמן הותיר אותו חשוף ופגיע בימין לביקורת על מדיניות "רופסת" בעזה.