ישראל פולס

מחאת תושבי הדרום: הכתובת היא ראש הממשלה נתניהו

p
המחבר
בקצרה
טענת תושבי עוטף עזה והדרום כלפי נתניהו לא צריכה להיות מדוע לא הוביל את המדינה לעוד מבצע מול חמאס, אלא מדוע בזבז ארבע שנים מבלי לחתור לפתרון מדיני ומבלי לנצל את הישגי צוק איתן כדי לבנות מציאות חדשה בגבול עם עזה.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, התייצב ביום רביעי בבוקר [14 בנובמבר] מול המצלמות אחרי לילה טעון וסוער של הפגנות בעירו, וניסה להעביר את עוצמת תסכולו מהפסקת האש שהושגה ערב קודם מול חמאס. דוידי אינו מהמתלהמים. הוא גם איש ימין בעל קשרים מצוינים עם לא מעט חברי ממשלה, אבל המסר בדבריו היה ברור: אכזבה מהממשלה שהפכה את תושבי עירו לבני ערובה בידי חמאס. "יש לי כבוד רב לממשלה...אבל היא טועה", הוא אמר לתוכנית הבוקר של קשת, "חמאס צריך לקבל מכה קשה...זה שלטון טרור שאנשיו ברי מוות".

דוידי היה משוכנע, כמו כל תושבי הדרום, שנוכח התעוזה שהפגין חמאס בירי של כמעט 500 רקטות ב-48 שעות, תבוא מכה כואבת. הוא ותושבי עירו גם היו מוכנים לספוג שהות ארוכה במרחבים המוגנים. אבל ביום שלישי בערב התברר להם שפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הקבינט להפסקת אש.

כמו אחרי סבב הלחימה הקצר בחודש אוגוסט, גם הפעם למדו אזרחי ישראל ותושבי הדרום על ההחלטה באמצעות התקשורת – ממידע שזרם אליה מאל-ג'זירה. ראש הממשלה, כמו גם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, לא טרח להופיע בפני הציבור כדי להסביר מה עומד מאחורי ההחלטה.

בתגובה לידיעות על הפסקת אש, פרצה הפגנה ספונטנית של תושבים בצומת הכניסה לעיר שדרות. אחרי יומיים קשים הם חשו, מבחינתם בצדק, מופקרים. הם קראו קריאות נגד הממשלה וכיוונו את חיציהם בעיקר אל נתניהו. "תתעורר", קראו לו ואפילו "ביבי הביתה", "מגיע לנו לגדל ילדים בצורה נורמלית". העובדה שרוב תושבי שדרות הם ימניים והעיר נחשבת למעוז של הליכוד, מבליטה מבחינתם עוד יותר את עוצמת האכזבה והתסכול מהממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל. ההפגנות נמשכו גם ביום רביעי, והן מתוכננות להגיע אל תל אביב מול משרדי הממשלה בקריה.

מוקדם עדיין להעריך כיצד תשפיע מחאת תושבי הדרום על הדרג המדיני ובעיקר על ראש הממשלה. אף אחד לא מצפה או מאמין שבעקבות ההפגנות ישראל תצא למבצע בעזה, אבל המחאה נועדה להפעיל לחץ על הממשלה לקראת סבב הלחימה הבא שעוד יבוא, במוקדם או במאוחר.

יש מי שמציין את המחאה כאחת הסיבות שהביאו את אביגדור ליברמן להתפטר ממשרד הביטחון. גם אם הדבר אינו נכון, אפשר לומר שבאופן עקיף היא השפיעה עליו. ליברמן הרבה לבקר בדרום בחודשים האחרונים, שמר על קשר רציף עם התושבים וחש את עוצמת האכזבה שלהם ואת האפקט שיכול להיות לה גם עליו מבחינה ציבורית ואלקטורלית. במסיבת העיתונאים בה הודיע על התפטרותו [14 בנובמבר] הוא הקפיד להתייחס לתושבי הדרום, ואמר כי אם היה ממשיך לכהן כשר ביטחון לא היה יכול להסתכל בעיניהם.

גם אם ליברמן לא ירוויח מהצעד הזה מצביעים, הוא לפחות הסיט מעצמו את  האש. מה שכן, דרמת ההתפטרות העניקה רוח גבית ותוקף למחאת תושבי הדרום, לאחר ששר הביטחון עצמו הגדיר את מדיניות הממשלה כרופסת.

להתפטרות ליברמן יש צד נוסף: היא למעשה מותירה את נתניהו לבדו מול הזעם האזרחי. כל עוד ליברמן ניהל איתו כתף אל כתף את המערכה מול עזה, ליברמן הוא זה שספג את רוב האש והלעג. האיש שהבטיח לחסל את הנייה בתוך 48 שעות מרגע מינויו לשר ביטחון, נשאב אל תוך מדיניות מכילה ומאופקת אל מול חודשים ארוכים של טרור מעזה.

כעת נתניהו בחזית לבדו, חשוף לביקורת הציבורית ולזעם הדרום. הוא האיש שממנו ידרשו תשובות. האבסורד הוא שנתניהו הוא זה שמוביל את מדינת ישראל בתשע השנים האחרונות [מאז 2009], ומתוקף כך אחראי גם להתנהלות מול עזה. הוא זה שהבטיח אחרי מבצע "צוק איתן" [2014] לפתוח דלתות חדשות בעולם הערבי כדי לייצב את האזור ולפתור מדינית את בעיית עזה. ארבע שנים אחרי, עזה חזרה ובגדול לחייהם של תושבי הדרום, ונתניהו התברר כמי שבעיקר הפך את ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ללא רלוונטי. במשמרת שלו גם הועבר לעזה כסף קטארי: 15 מיליון דולר במזומן לידיים של חמאס.

לכן, למחאת התושבים יש כתובת אחת ברורה ויחידה: ראש ממשלת ישראל. אבל הטענה כלפיו לא צריכה להיות מדוע לא הוביל את המדינה לעוד מבצע בעזה, אלא מדוע בזבז ארבע שנים מבלי לחתור לפתרון מדיני ומבלי לנצל את הישגי צוק איתן והשקט שבא אחריו כדי לבנות מציאות חדשה בגבול עם עזה.

נתניהו מבין היטב כעת שהוא פגיע ציבורית ושסיפור עזה יכול להפוך לנושא מרכזי בבחירות הבאות, בוודאי על ידי ליברמן שמעתה ינופף בדגל הזה. ביום רביעי בבוקר, כשהשמועה על התפטרותו הצפויה של ליברמן כבר התפשטה, השתתף נתניהו באזכרה השנתית לדוד בן גוריון. בניסיון לצמצם את ממדי הנזק הפוליטי הוא יותר מרמז שיש דברים נסתרים שאינו יכול לחשוף. "מנהיגות זה לעשות את הדבר הנכון, גם אם זה קשה", אמר נתניהו. "מנהיגות זה לעמוד מול ביקורת, שאתה יודע דברים חסויים ורגישים, שאתה לא יכול לחלוק עם התושבים. במקרה הזה עם תושבי הדרום, שאני אוהב".

לפי סקר החדשות שנערך מיד אחרי התפטרות ליברמן ופורסם ברביעי בערב, לנתניהו יש סיבה לדאגה. הליכוד ירד במספר המנדטים לשיא שלילי של 29 מנדטים (מאז השיא של 35 מנדטים לפני מספר חודשים) ומנגד ליברמן התחזק מעט לכדי שבעה מנדטים. נתניהו בוודאי מקווה שמדובר בסנטימנט חולף.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: cease-fire, israeli politics, avigdor liberman, benjamin netanyahu, hamas, gaza strip, sderot

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept