מעמיק בידודה של סעודיה בתימן

פקיסטאן נוזפת בממלכה הסעודית בנושא תימן

בתגובה יוצאת דופן וצורבת במיוחד, דחה השבוע ראש ממשלת פקיסטאן, נוואז שריף, את הצעתה של סעודיה, שזו תצטרף למערכה הצבאית שלה בתימן.

כך כותב ברוס רידל: "מנהיג פקיסטאן מאמין, כך נדמה, שאם סעודיה תיכנס למלחמה קרקעית בתימן - עם או בלי הכוחות של צבא פקיסטאן - היא עלולה לשקוע בביצה טובענית. זה מקרה קלאסי של 'תפסת מרובה, לא תפסת'. לניסיון המצרי בתימן בשנת השישים, אז נלחמו המצרים באותם שבטים זיידים שתומכים היום בחותים ושילמו על כך ב-20,000 נפגעים, יש חלק ניכר בחשיבה של פקיסטאן, ובמיוחד בזו של הצבא".

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים על 648 אזרחים שנהרגו בתימן מאז החלו הסעודים בהפצצות מהאוויר, שפגעו בין השאר גם בבתי-חולים, בבתי-ספר ובמחנה פליטים. בכירים בממשל האמריקאי כבר החלו להביע הסתייגות מהמערכה שמנהלת סעודיה אל מול אחת המדינות העניות בעולם.

ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי, שנפגש השבוע בוושינגטון עם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הזהיר שהתקיפות הסעודיות בתימן עלולות לזרז מלחמה עדתית נרחבת יותר. עדנאן אבו זיאד מדווח מבגדאד שהמלחמה בתימן מעמיקה את האיבה בין הסונים לשיעים בעיראק.

מוחמד עלי שעבאני כותב שהצעתה של איראן לפתרון דיפלומטי מצטיירת כגישה בוגרת יותר למלחמת האזרחים בתימן, לעומת ההתערבות הצבאית של סעודיה: "עדיין לא ברור מתי תסתיים המלחמה בתימן, אבל ברור לכל שהדיפלומטיה האיראנית היא תגובה יעילה הרבה יותר מהשימוש הסעודי בכסף ובעוצמת אש. וכיוון שיעדיה של המלחמה בתימן הולכים ומתערפלים, סעודיה ובנות בריתה עלולות למצוא את עצמן מהר מאוד שקועות בביצה טובענית".

בנאום שנשא בביירות ב-17 באפריל, הגיב גם המזכיר הכללי של חיזבאללה, חסן נסראללה, על הקריאה האיראנית למשא ומתן ולסיום התקיפות מן האוויר. עלי האשם מדווח: "אשר למוכנות של איראן לדיאלוג, רמז נסראללה שטהרן מוכנה לדבר עם סעודיה, אך הסעודים עצמם הם אשר 'מתנהגים בעקשנות, לאחר שנכשלו בכל המדינות, בעיראק, בסוריה ובלבנון, ומחפשים הצלחה כלשהי לפני שישבו סביב שולחן המשא ומתן'".

הדיון סביב המלחמה בתימן מפלג אפילו את האחים המוסלמים, כפי שכותב אחמד פואד:

"האחים המוסלמים דחו אמנם את הקריאה להשתתפות של כוחות מצריים במבצע 'סערה נחושה', אך גם מפלגת אל-איסלא (הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים בתימן) וגם פעילת האחים המוסלמים בתימן, תוואכול כרמאן, הביעו דווקא תמיכה במבצע. הם הודו לכל הכוחות הערביים שמשתתפים בפעולה, ולא ביקרו את מדינות המפרץ או את מצרים, שאותן אף הקפידה כרמאן לשבח בטוויטר".

עוד על "המסר העיקרי" של חמינאי

ביחס לדבריו של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, מ-9 באפריל שלפיהם "אם הצד האחר יחדל מעמימות בשיחות [הגרעין], תהיה זו עדות לכך שניתן לשאת ולתת עמו גם בנושאים אחרים", סעיד חוסיין מוסביאן מציע לגבש "קטלוג של תחומים אפשריים לשיתוף פעולה" בין ארצות הברית לאיראן. קטלוג זה יכלול את "המלחמה במדינה האיסלאמית הן בסוריה והן בעיראק, פתרון למשבר הארוך בסוריה וגם טיפול במשבר המתפתח בתימן", לצד "מלחמה בקיצוניות, בטרור ובסחר בסמים במזרח התיכון".

כפי שדיווח עלי האשם וציינו בשבוע שעבר בטור הזה, הערתו זו של חמינאי "עשויה להיות המסר העיקרי של הסכם המסגרת בסוגיית הגרעין".

הפעילים באיראן ​ספקנים

בזמן שהרוב המכריע באיראן תומך בשיחות הגרעין, בהדאד בורדבר מדווח שפעילים רבים מפקפקים באפשרות שהצלחת הסכם הגרעין תתורגם גם לשיפור במצב זכויות האדם במדינה.

"הפעילים ששוחחו עם אל-מוניטור הביעו אמנם ספקנות באשר לסיכוי שהסכם הגרעין יניב בטווח הקצר שיפור במצב זכויות האדם באיראן, אבל רבים מסכימים כי שיפור במצב הכלכלי הוא תנאי הכרחי לעלייה ברמת החיים, שנפגעה קשות כתוצאה מהסנקציות", כותב בורדבר.

ישראל: האם עסקת הטילים של רוסיה היא "מהלומה ניצחת"?

בן כספית כותב כי החלטתה של רוסיה לבטל את האיסור למכור לאיראן מערכת טילי נ"מ מסוג S-300 היא "מהלומה ניצחת" להבטחה האמריקאית לדאוג לביטחונה של ישראל.

"בעוד האמריקאים מסבירים, משכנעים ומדגימים ששום דבר לא נסגר בעניין הסרת הסנקציות, שאין כוונה להסיר אותן בטרם הכול יהיה ברור וסגור, שקצב ההסרה לא הוחלט עדיין, ושארצות הברית מתנגדת להסרה מיידית של הסנקציות ברגע שההסכם הסופי ייחתם, מגיע פוטין ומנחית סנוקרת מהדהדת על התזה כולה", מדווח כספית מירושלים.

פול סונדרס מכנה את עיתוי ההכרזה הרוסית "יוצא מן הכלל". החוזה עם איראן למכירת מערכת הטילים נחתם כבר ב-2007, אך רוסיה עצרה את המכירה ב-2010, כמחווה למערב ולישראל במאבקם מול איראן. ממש לפני שבוע, חזה סונדרס שרוסיה תקדם את העסקה, אבל רק עם השלמת שיחות הגרעין.

וכך הוא מעריך: "מוסקבה תזדקק לרצון הטוב של האיראנים, כדי שהסכם הגרעין אכן יוביל להסרת הסנקציות של האו"ם; לחברות הרוסיות תהיה מן הסתם תחרות עזה מצד סין, הודו ואירופה, גם אם ארצות הברית תשאיר בעינן כמה מהסנקציות החד-צדדיות שלה". הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין שולח בכך מסר גם למערב וגם למתנגדים מבית, שלרוסיה אין כוונה ללכת בצורה עיוורת אחרי ארצות הברית, ושיש לה אינטרסים משלה גם בנושא איראן. ייתכן שיש לזה גם קשר להתנגדות הרוסית להצבתן במזרח אירופה של מערכות אמריקאיות להגנה מפני טילים.

טבח יום שישי הטוב בחאלב

אדוארד דארק מדווח מחאלב על סבלם הבלתי פוסק של הנוצרים בעיר, כולל המתקפה שאירעה ב-10 באפריל, יום שישי הטוב [של חג הפסחא], שנחשב בעיני רבים כיום הקדוש ביותר בלוח השנה הנוצרי.

"לאורך כל הלילה המטירו המורדים טילים ופגזים על שכונת סולימנייה הנוצרית ברובה שבמערב חאלב, מרחק קצר מאחד מקווי החזית הרבים של העיר, ובאזור השתררה פאניקה כשבניינים קרסו, עשרות נהרגו ונפצעו ורבים אחרים נותרו לכודים מתחת להריסות. אזרחים החלו להימלט מהשכונה בחשכה, מבלי לדעת לאן לברוח, ואמבולנסים, כבאיות ושאר שירותי הצלה ניסו להתמודד עם הטבח המתמשך. לאווירת הפחד והאימה תרמה גם העובדה שהעיר שרויה בחשכה מתמדת, כי אין כמעט חשמל וגם קווי התקשורת והגישה לאיטנרנט מוגבלים מאוד בעקבות קריסת התשתיות החיוניות, לאחר שבירת המחוז אדלב נכבשה בידי ארגונים איסלאמיסטיים ב-28 במארס", כותב דארק.

לדבריו, "בעוד תשומת הלב האזורית והעולמית עוברת בהדרגה לאזורים 'חמים' כמו תימן, הטבח של יום שישי הטוב בחאלב יירשם בקושי כנקודה קטנה על מכשיר המכ"ם - סתם עוד הערת שוליים בשורה ארוכה של מעשי טבח ושאר זוועות שנשכחו מלבה של דעת הקהל העולמית, שהתרגלה לכל הסיפורים על אימת המלחמה בסוריה, ואולי אף מאסה בהם. עייפות החמלה היא שם המשחק".

באל-מוניטור כבר דיווחנו ששר החוץ של לבנון, ג'ובראן בסיל, פנה למועצת הביטחון של האו"ם בחודש שעבר כדי למחות נגד הרדיפה של נוצרים ושל שאר מיעוטים בידי המדינה האיסלאמית (דאע"ש), וכן כדי להפוך על פיה את הבריחה ההמונית של אוכלוסיות אלה מהאזור.

מוחמד אל-חטיב מדווח מחאלב: "את שתי מתקפות ההתאבדות של דאע"ש נגד המפקדה של חזית אל-שאם המאוחדת אי אפשר לפרש רק כמסר שנשלח אל החזית. יש לראות בהן הקדמה להמשך ההסלמה, שתוביל בסופו של דבר לעימות בלתי נמנע בין שני הצדדים (דאע"ש והמורדים הסורים). בדאע"ש מנצלים את העובדה שמאזן הכוחות נוטה כעת לטובתם, בעיקר בשל היעדרה של קואליציה בינלאומית ובשל הפילוג ששורר בקרב כוחות המורדים. שלא לדבר על כך שהמשטר עסוק כעת בהתקפות נגד אזור הכפר שמצפון לחאלב, מתוך כוונה להטיל מצור על העיר".

חזרה למדיניות של "אפס בעיות"?

המחזה המוזר של הנשיא הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, צועד יד ביד עם נשיא איראן חסן רוחאני, בעת ביקורו בטהרן - רק ימים ספורים לאחר שהשתלח באיראן והאשים אותה שהיא מנסה "לשלוט באזור" - עשוי להיות ניסיון מצדה של אנקרה לחזור בה מהמדיניות העדתית והמתנצחת שלה. אולי.

כך כותב סמיח אידיז: "מממשלת AKP [מפלגת הפיתוח והצדק] למדה בדרך הקשה שהמדיניות השאפתנית מדי שאימצה לעצמה אינה מתאימה למציאות המרירה ורבת-השנים ששוררת באזור, ושאינה צפויה להשתנות בקרוב. תחת זאת, מצאה עצמה אנקרה נגררת לתוך משברים שעלולים להיות הרי אסון מבחינתה של טורקיה".

בעקבות מה שמכונה האביב הערבי, קבעו ארדואן וחבריו למפלגה כי מדיניות החוץ הקודמת של "אפס בעיות עם השכנות" היא גישה "חסרת עמוד שדרה ומשפילה עבור מעצמה אזורית כמו טורקיה, שאמורה למלא תפקיד חיוני בארגון מחדש של המזרח התיכון. אבל נדמה שהחלום הזה נגוז.

"דיפלומטים מערביים באנקרה, ששוחחו עם אל-מוניטור בעילום בשל רגישותו של הנושא, מקדמים בברכה כל מהלך של פשרה מצדה של אנקרה, ואומרים שזה יאפשר לטורקיה למלא באזור תפקיד חשוב וחיובי יותר מכפי שהיה בשנים האחרונות.

"ועם זאת, הם טוענים שזה תלוי ביכולתו של ארדואן להתנער באמת ובתמים מהאידאולוגיה הסונית שלו ולחתור למדיניות שאיננה עדתית".