ישראל פולס

איתמר בן גביר בדרך לכנסת

p
המחבר
בקצרה
יו"ר עוצמה יהודית ותלמידו לשעבר של הרב מאיר כהנא לא הצליח בשתי מערכות הבחירות האחרונות להיכנס לכנסת, אבל הסכם הריצה המשותפת עם הבית היהודית שם אותו הכי קרוב לשם.

ביום שישי לפני כשבועיים [20 בדצמבר] צלצל הטלפון של איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית. על הקו היה אחד מאנשיו הקרובים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבירך אותו על ההסכם עם יו"ר הבית היהודי רפי פרץ. ההסכם, שנחתם באותו בוקר, קבע כי שתי המפלגות ירוצו ברשימה משותפת בבחירות הקרובות וכי בן גביר ידורג שלישי ברשימה. נציגים נוספים מטעם עוצמה יהודית יוצבו במקומות השישי והתשיעי. לפי ההסכם, בן גביר ופרץ שומרים ברשימתם מקומות גם עבור נציגי מפלגת האיחוד הלאומי בראשות השר בצלאל סמוטריץ' (עבורו שמור המקום השני), למרות שבשלב הזה הוא אינו מסכים להצטרף לרשימה המאוחדת. בין פרץ לבן גביר סוכם עוד, בעל פה, כי נציגי עוצמה יהודית יקבלו ראשות ועדות בכנסת, אם מפלגותיהם יהיו חלק מהקואליציה.  

שיחת הטלפון של המקורב לנתניהו לבן גביר מעידה על העניין הרב שמגלה ראש הממשלה בחיבורים בימין הדתי. גורם בכיר בליכוד מסביר בשיחה עם אל-מוניטור, כי נתניהו חושש מפני הישנות ה"תאונה" שקרתה לימין בבחירות באפריל כאשר הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד לא עברה את אחוז החסימה בגלל כ-1,400 קולות. גם מפלגת זהות של משה פייגלין איבדה אז לימין שני מנדטים. בסך הכל היו אלה שישה מנדטים אבודים, שהיו יכולים להביא להקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו. לפי אותו גורם, הליכוד מחזיק בסקרים שלפיהם שתי רשימות בימין הדתי – הימין החדש ורשימה מאוחדת של הבית היהודי, איחוד הלאומי ועוצמה יהודית –  עשויות להגיע יחד לעשרה מנדטים; וביחד עם שתי המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) והליכוד יש שוב סיכוי לממשלת ימין בת 61 מנדטים לפחות, ללא אביגדור ליברמן. מכאן המוטיבציה של נתניהו לאחד את עוצמה יהודית, שבבחירות ספטמבר רצה לבד ולא עברה את אחוז החסימה (קיבלה כ-83 אלף קולות השווים כשני מנדטים), עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי.

סמוטריץ' כאמור מסרב לעת עתה להצטרף לרשימה המאוחדת ודורש לקיים בחירות מקדימות בציבור הציוני-דתי כדי לקבוע את הרכב הרשימה. ההערכה היא כי לקראת מועד הגשת הרשימות, באמצע ינואר, סמוטריץ' יצטרף לאיחוד. נתניהו מצדו "עובד על זה" ופועל לשדרוג מעמדו.

מעורבותו של נתניהו בענייניהן של המפלגות שמימין לליכוד החלה כבר בבחירות באפריל. כבר אז הוא לחץ לחיבור ביניהן, וספג לא מעט ביקורת, הן משמאל והן מימין, על "הלבנת" עוצמה יהודית – מפלגה גזענית שבכיריה הם תלמידיו של הרב מאיר כהנא, אשר כחבר כנסת מטעם מפלגת "כך" הגיש הצעת חוק לשלילת אזרחותם של לא יהודים [1985]. ב-1988 נפסלה כך מלהתמודד בבחירות וב-1994 היא הוכרזה ע"י הממשלה כארגון טרור.

עוצמה יהודית, שעד 2015 פעלה תחת השם "חזית יהודית לאומית", התקשתה כל השנים לעבור את אחוז החסימה. בבחירות באפריל היא חברה לאיחוד מפלגות הימין, שהשיגה רק חמישה מנדטים. עוד לפני הבחירות נפסלה מועמדותו של היו"ר שלה מיכאל בן ארי בשל הסתה לגזענות. מחליפו בן גביר, שמוקם במקום השביעי ברשימת איחוד מפלגות הימין, לא זכה להיכנס לכנסת. בבחירות בספטמבר רצה עוצמה יהודית לבדה, לא לפני שמועמדות שני בכירים נוספים (ברוך מרזל ובני גופשטיין) נפסלה גם כן, אך כאמור לא עברה את אחוז החסימה.

מי שלא נפסל, למרות דרישת השמאל, היה איתמר בן גביר, שהחל את פעילותו בתנועה כנער ממשפחה חילונית, שלא נולד בהתנחלות או באחד ממעוזי הימין הדתי הקיצוני. בשנים הראשונות לפעילותו הפוליטית הוא נעצר על ידי המשטרה פעמים רבות ואף תועד מאיים במרומז על ראש הממשלה יצחק רבין. לימים הלך ללמוד משפטים בזכות נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק – כך סיפר בן גביר בראיון שנערך עמו ב-2012: "כשביקשתי פסילה של שופט באחד מהאישומים נגדי, העניין הועבר לדיון אצל נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ודווקא הוא אמר לי: 'מר בן גביר, למה לא תלמד משפטים?' הבנתי שהמשך הגישה הקודמת משאירה אותנו מחוץ למחנה...כשאתה בבית המשפט משוחח עם שופטים, עורכי דין ואחרים, מפתח חברויות עם אנשים 'מהצד השני', זה משפיע (עליהם)".

בן גביר הבין מזמן שכדי להשפיע צריך להגיע למקום שבו מתקבלות החלטות, למשל הכנסת, ואכן הוא חותר להגיע לשם. בגלל הרקע שלו הוא נתפש כפחות מאיים לעומת חבריו להנהגת עוצמה יהודית, למרות דעותיו הקיצוניות. באותו ראיון הוא הסביר: "אני לא משכונה חרדית או ממעוז ההתנחלויות כמו קריית ארבע. אני מבית חילוני ממבשרת ציון, יישוב מיינסטרים ישראלי, אני מבין את הישראליות. כתבו עליי שהסכנה בי היא שאני מדבר ישראלית. הישראליות טבועה בי. אולי בגלל זה כשבודקים מגלים שהישראלים החילונים חוששים הרבה יותר מבצלאל סמוטריץ' מאשר ממני". בן גביר אמר פעם בראיון שאם יגלה שבנו הומוסקסואל, הוא יחבק אותו ויקבל אותו. זו גישה מתונה לעומת זו המקובלת בחוגי סמוטריץ'.

בן גביר שיבץ אישה במקום השני ברשימת עוצמה יהודית לכנסת ה-22 (בחירות ספטמבר) – ד"ר אדוה ביטון, אמה של הילדה אדל, שנרצחה בפיגוע בשומרון, וכן שיבץ ברשימה מועמד חילוני. כל אלה והראיונות הרבים שעשה בחודשים האחרונים – הוא ללא ספק מהפוליטיקאים המרואיינים בישראל, סייעו לעוצמה יהודית לקבל מעמד של מפלגה לגיטימית למרות הדעות הגזעניות-קיצוניות של אנשיה. מצע המפלגה קובע בין השאר התיישבות יהודית בכל חלקי הארץ, החלת ריבונות בכל שטחי הגדה, הטמעת המשפט העברי ו"הוצאת אויביי ישראל מארצנו". לכאורה המצע התמתן מאוד מאז ימי הרב כהנא; נדמה כי הוא פשוט לוטש משפטית כך שלא ניתן יהיה להשתמש בסעיפיו נגד המפלגה ולהביא לפסילתה.

האם זה יספיק? בהנחה שסמוטריץ' ישוכנע להצטרף לרשימה המאוחדת עם פרץ ובן גביר, סביר שרשימה כזו תעבור את אחוז החסימה ובן גביר יהיה לחבר כנסת ראשון מזה שנים מקרב תלמידי הרב כהנא – אולי אפילו שר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept