ישראל פולס

סדרת העונשים לפלסטינים פוגעת גם בישראלים

p
המחבר
בקצרה
טראמפ ונתניהו, קברני השלום, עוקרים בשיטתיות את עמודי התווך שעליהם מושתתת פרדיגמת שתי המדינות. ביום שבו תיסגר הרשות הפלסטינית, ישראל תישא מחדש בנטל הכיבוש בכל השטחים ובאחריות לגורלם ולרווחתם של כל תושביהם.

ב-30 באוגוסט 1993, שבועיים לפני החתימה בבית הלבן על "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי", הידועה בכינויה הסכם אוסלו א', התייצב מנהיג האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, על דוכן הנאומים במליאת הכנסת ואמר את הדברים הבאים: "אנחנו נפעל בכל האמצעים הלגיטימיים שעומדים לרשותה של האופוזיציה בדמוקרטיה, כדי לעצור את תהליך האיוולת הזה, שמסכן את עצם עתידה של המדינה".

בימים אלה, במלאות חצי יובל ללידתו של ההסכם, נתניהו יכול להכריז על ניצחונו. אבל עוד ניצחון כזה ואבדנו.

לפני 25 שנה, נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, סייע ליילד את "תהליך האיוולת" כלשונו של נתניהו, מלווה בזעקות שבר של קנאי הדת ולאומני שני העמים, ואילו היום נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חופר את קברו של "התהליך" לקול מצהלותיהם של מחנות הסירוב במועצת יש"ע ובמטה החמאס. בכל כמה ימים מכריז הבית הלבן על גזירה חדשה שהנשיא החליט להטיל על הרשות הפלסטינית. אחד לאחד, באופן שיטתי, עוקרים שני קברני השלום (טראמפ ונתניהו) את עמודי התווך שעליהם מושתתת פרדיגמת שתי המדינות, שיסודותיה הונחו באוסלו.

נתחיל מהסוף: הצהרת העקרונות נחתמה בבית הלבן בין ישראל לאש"ף. ההכרה הישראלית והאמריקאית בארגון לשחרור פלסטין כנציג הבלעדי והרשמי של העם הפלסטיני הייתה המניע המרכזי של יאסר ערפאת להמיר את המאבק הצבאי בדרך המדינית. סגירתה של נציגות אש"ף בוושינגטון בימים אלה וגירושם המיידי של הדיפלומטים הפלסטינים ובני משפחותיהם [16 בספטמבר], מערערת מחדש על הלגיטימיות של אש"ף כפרטנר להסכם שלום. המהלך הזה משחק לידי ארגוני הסירוב, ובראשם החמאס, שמסכימים עם נתניהו כי הסכם אוסלו הוא "תהליך איוולת".

במבוא להצהרת העקרונות מ-1993 הסכימו הצדדים כי הגיעה העת "לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך... (הצדדים) שואפים לפעול ככל יכולתם לחיות בדו-קיום בשלום ובכבוד ובביטחון הדדיים, ולהגיע להסדר שלום צודק, בר-קיימא וכולל ולפיוס".

בשבוע שעבר [14 בספטמבר] החליט הממשל לבטל את התקציב הסמלי לארגונים המעודדים דו-קיום בין יהודים וערבים בישראל ובשטחים הכבושים, בין השאר באמצעות מפגשי ספורט של ילדים ובני נוער וטיולים משותפים לילדים חולים במחלות סופניות. השליח המיוחד, ג׳ייסון גרינבלט, תירץ את ביטול הסיוע לפעילויות הללו בסירובה של הרשות הפלסטינית לשתף פעולה עם צוות השלום האמריקאי. רוב הארגונים שייפגעו כתוצאה מההחלטה אינם קשורים לרשות. גם בתי החולים במזרח ירושלים, שהממשל קיצץ כ-25 מיליון דולר מהתמיכה האמריקאית בתקציבם [8 בספטמבר], אינם נמצאים בשליטת הרשות.

שבוע קודם לכן, עקר הממשל מהתהליך עמוד תווך נוסף שלו – את יסוד הפליטים. בהצהרת העקרונות התחייבו הצדדים במפורש כי המשא ומתן על הסדר הקבע "יכסה נושאים נותרים, לרבות: ירושלים, פליטים, התיישבויות, סידורי ביטחון, גבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים, וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף". זה לא הפריע לנשיא טראמפ להחליט לאחרונה, באופן חד צדדי, על שינוי עקרוני בעמדתה של שושבינת התהליך ביחס להגדרת בעיית הפליטים ופתרונה. הוא ביטל באחת את מעמד הפליטות של צאצאיהם של פליטי 48' ושלל את זכויותיהם. בד בבד קיצץ הממשל כ-350 מיליון דולר מתקציבה של אונר"א, סוכנות האו"ם המסייעת לפליטים פלסטינים.

כאמור, בהסכם שזכה לברכתו הפורמלית של הנשיא קלינטון נקבע כי סוגיית ירושלים תונח על שולחן המו"מ על הסדר הקבע. כידוע, הנשיא טראמפ הכריז באופן חד צדדי על הכרה בירושלים כבירת ישראל, העביר אליה את שגרירות ארה"ב והכריז כי הסיר את הסוגיה מהשולחן [מאי 2018]. כדי "לפצות" את העם הפלסטיני על הפגיעה בסטטוס קוו בעיר הקדושה, קיצץ הממשל כ-200 מיליון דולר מפרויקטים של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי בשטחים.

האם סדרת העונשים הללו מצליחה לקדם את "עסקת המאה" של טראמפ ולקרב את השלום המיוחל? תוצאות הסקר האחרון שנערך בשבוע הראשון של החודש [ספטמבר] על ידי המרכז הפלסטיני למדיניות ומחקר (PSR) בגדה וברצועת עזה, מלמדות שההפך הוא הנכון (מדגם שכלל  1,270 מבוגרים שרואיינו פנים אל פנים ב-127 מקומות שנבחרו באופן אקראי). לפי הסקר, רוב הפלסטינים מתנגדים לחידוש הדיאלוג עם ארה"ב או לחזרה למו"מ עם ישראל. 90% סבורים כי ארה"ב מוטה לטובת ישראל. מחצית מהציבור רוצה שהמנהיגות הפלסטינית תדחה את "עסקת המאה" של ארה"ב, מאחר שהיא "בהחלט רעה לפלסטינים". זאת עוד לפני שהיא הונחה לפניו.

נתניהו הצליח אמנם לעצור בעזרתו של טראמפ את "תהליך האיוולת", אבל ממצאי הסקר מלמדים כי לראש הממשלה וחבריו בימין יש יותר סיבות לדאגה מאשר למסיבה. הסכם אוסלו הוליד את הרשות הפלסטינית ועמו את חלוקת הגדה בינה לבין ישראל, כשהאזור הנרחב ביותר (שטח C, המהווה 60% מהגדה) נמסר לשליטה מוחלטת של ישראל. ביום שבו תיסגר הרשות, ישראל תישא מחדש בנטל הכיבוש בכל השטחים ובאחריות לגורלם ולרווחתם של כל תושביהם.

הסקר מלמד שהיום הזה הולך ומתקרב: כמחצית מהציבור הפלסטיני סבורים כי הרשות הפלסטינית נהפכה מנכס לנטל על העם הפלסטיני. יותר מ-60% רוצים שהנשיא עבאס (אבו מאזן) יתפטר. רוב גדול תומך בהחלטות המועצה המרכזית בדבר השעיית ההכרה הפלסטינית בישראל, וסיום התיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון הישראליים.

ועם זאת, לא פסה התקווה לשלום. כפי שסקרי דעת קהל בישראל מראים בעקביות, רוב הציבור הישראלי מעדיף את פתרון שתי המדינות; כמו כן, מתברר שגם רוב הפלסטינים תומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל על בסיס גבולות 1967 וירושלים המזרחית כבירתה. רק רבע מעדיף פתרון של מדינה אחת על פני פתרון של שתי מדינות. עדיין לא מאוחר לעצור את מצעד האיוולת של מנהיגי ישראל וארצות הברית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept