ישראל פולס

קרב הקרדיטים של גופי המודיעין בישראל

p
המחבר
בקצרה
"איך יכול להיות שאסד יבנה כור גרעיני ענק מתחת לאף שלנו ואנחנו נגלה אותו רק ברגע האחרון?" – הסרת הצנזורה על מבצע השמדת הכור הסורי השיקה קרב גרסאות וחילופי האשמות בין המוסד לאמ"ן סביב גילוי פרויקט הגרעין של אסד.

הסרת מגבלות הצנזורה הישראלית על העובדה כי ישראל היא זו שהשמידה בספטמבר 2007 כור גרעיני פלוטוגני בסוריה הייתה אמורה להשיק חגיגה של גאווה לאומית. במקום זה הושק מחול שדים שכלל גם קרב גרסאות וחילופי האשמות סביב מבצע "מחוץ לקופסה" (שם הקוד של הפצצת הכור). ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו אמר כי מדובר ב"מחדל מודיעיני מהדהד" וטען כי אלמלא קומץ לוחמי המוסד שהביאו את "ידיעת הזהב" הכור הגרעיני כלל לא היה מתגלה. לעומתו אמר מי שהיה אז ראש אמ"ן, אלוף במילואים עמוס ידלין, כי אמ"ן זיהה סימנים לכור גרעיני סורי כבר בשנת 2006. לדברי ידלין אכן הייתה הפתעה אסטרטגית בהליכתו של הנשיא הסורי בשאר אל אסד לפרויקט גרעין שאפתני חשאי, אך מי שחשפו את ההפתעה הזו ומנעו אסון אסטרטגי, והובילו להצלחה אסטרטגית מרשימה, הם אנשי קהיליית המודיעין הישראלית.

ידלין הוא, ככל הידוע, האדם היחיד שהיה שותף פעיל ובכיר לחיסולם של שני כורים גרעיניים צבאיים: בשנת 1981 הוא היה אחד מטייסי האף-16 שהשמידו ב"מבצע אופרה" את הכור הגרעיני שבנה סדאם חוסיין, בהוראתו של ראש הממשלה הישראלי דאז, מנחם בגין. ב-2007 הוא היה ראש אגף המודיעין בעת שהתגלתה העובדה המדהימה שאסד הקים בלב המדבר הסורי כור גרעיני פלוטוגני שהיה על סף חיבור לנהר הפרת ותחילת פעילות מבצעית. הביקורת על המודיעין הישראלי מתמקדת בעובדה שלקח לאמ"ן יותר מדי זמן לאתר את הכור. אמ"ן זיהה את הפעילות הגרעינית הסורית רק בסוף 2005, באיחור של יותר משנתיים.

סוריה היא יעד אסטרטגי מרכזי של המודיעין הישראלי. במשך השנים רווחה ההנחה שישראל יודעת על כל נמלה שמתהלכת במדבר הסורי. חלק ניכר ממשאבי המודיעין הישראלי ותשתיותיו הושקעו בסוריה לאורך השנים, ובמיוחד בתקופה בה נבנה הכור, ובה אסד היה עדיין שליט בוטח ויציב, שחלש על צבא עוצמתי ומאומן עם דיביזיות שריון רבות ואלפי טילים ורקטות ארוכי טווח המאיימים על ישראל. "איך יכול להיות שאסד יבנה כור גרעיני ענק מתחת לאף שלנו ואנחנו נגלה אותו רק ברגע האחרון?", תהה באזני אל-מוניטור גורם מודיעיני ישראלי בכיר לשעבר.

התהייה הזו מתעלמת מהעובדה שבאמ"ן נאספו פרטים על פעילות גרעינית סורית בידי אנשי "הזירה הטכנולוגית" כבר ב-2005, פרטים שהחלו להצטבר לפאזל שקרם עור וגידים עד כי ראשי אמ"ן השתכנעו שאסד בונה כור. הקטטה בין המוסד לאמ"ן קשורה אולי לעובדה שהמוסד כלל לא הסכים עם הערכת אמ"ן ב-2006 לפיה אסד הולך לגרעין וסבר כי הסיכוי שכך קורה קטן מאוד.

בסופו של דבר לוחמי המוסד הם אכן אלה שביצעו את הפעולה שהולידה את "ידיעת הזהב", אשר אישרה את החשדות של אמ"ן בדבר הכור הגרעיני. על פי פרסום של דייוויד מקובסקי ב"ניו-יורקר" פרצו אנשי המוסד למחשבו של איברהים עות'מאן בווינה, שם  נמצאו תמונות מפורטות של הכור (ישראל מעולם לא קיבלה אחריות על הפעולה הזו). מי שהיה אז ראש המוסד, מאיר דגן, לא האמין שראיית הזהב אכן קיימת והטיל ספק במאמץ כולו. "לא דובים ולא כורים", אמר אז דגן לעמיתו ידלין. כשהתברר שהדובים הפכו לכורים, התהפך דגן והוביל את הגישה המיליטנטית אותה אימץ ראש הממשלה אהוד אולמרט, כשהורה על השמדת הכור מהר ככל האפשר.

קרבות הקרדיטים בין אמ"ן למוסד אינם עניין חדש בישראל. אלא שהקטטה הנוכחית חרגה משורות מערכת הביטחון והפכה גם לאמבטיית בוץ בין שני ראשי הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואהוד ברק. אולמרט, שריצה עונש מאסר והשיק השבוע ספר עב כרס, מאשים את ברק, שר הביטחון בממשלתו ב-2007, במאמץ לדחות ככל האפשר את תקיפת הכור משיקולים פוליטיים. ברק, לגרסת אולמרט, האמין שבקרוב יחליף את אולמרט בראשות הממשלה והעדיף להשמיד את הכור "במשמרת שלו" ולגרוף את התהילה. בסופו של דבר הצליח אולמרט להשיג את תמיכת הקבינט ו"ליישר" את שר הביטחון, והכור הסורי הושמד בספטמבר 2007. גרסתו של ברק הפוכה: הוא טוען כי רק בגלל התעקשותו העמיק הצבא את הכנותיו והתכנית הסופית לתקיפה הייתה יעילה יותר. כך או אחרת השניים החליפו מהלומות בסוף השבוע, בעוד בנימין נתניהו צופה בהנאה מהיציע.

ספק אם הוויכוח בין אמ"ן למוסד יוכרע אי פעם. זו שאלה של תפיסת עולם. המוסד דבק בעמדתו לפיה את הכור הסורי צריך היה לגלות בשלבים מוקדמים יותר, בעוד אמ"ן מצביע בצדק על השורה התחתונה ומבחן התוצאה. באמ"ן מודגש כי בשנתיים טרם השמדת הכור הצטברו ראיות, חשדות וסימנים מעידים שגרמו לכך שאגף המודיעין התעקש לקבוע שאסד חותר לגרעין וכי רק ההתעקשות הזו אכפה על המוסד לבצע את אותה פעולה מבצעית שהניבה את ראיית הזהב. כל זה קרה, על פי אמ"ן, במרווח זמנים שהספיק לדרג המדיני להתלבט ולצבא להכין את הפעולה הצבאית המוצלחת, ללא לחץ. זוהי השורה התחתונה, אומרים באמ"ן, לא תמיד אפשר לדעת הכל בכל מקום, ובמבחן התוצאה המודיעין הישראלי עמד בהצטיינות.

מדוע הותר לפרסם רק עכשיו את העובדה שישראל השמידה את הכור הסורי? הכל מתחיל ב"מרחב ההכחשה", המונח שהומצא אז באמ"ן ונועד לאפשר לאסד להבליג על השמדת הכור ולא לפתוח במלחמה כוללת עם ישראל. מכיוון שבניית הכור נשמרה בסוריה בחשאיות מוחלטת וכמעט לא היו לה שותפי סוד למעט המעגל האינטימי ביותר של השליט הסורי, אימץ ראש הממשלה אולמרט את הקונספציה לפיה אם ישראל לא תודה בביצוע ותשמור על "דממת אלחוט" מוחלטת, יוכל אסד לרדת מהעץ ולא יצטרך להגן על כבודו בתגובה צבאית נגד ישראל. כך אכן היה. ישראל הרשמית התעטפה בשתיקה ולא התייחסה לפרסומים הבינלאומיים, ואסד הבליג.

בינתיים חלף עשור. אסד הוא לא אותו אסד, סוריה אינה אותה סוריה וכולם יודעים מי הפציץ את הכור. הצנזורה התירה לפרסם כעת חלק מהפרטים משתי סיבות מצטברות: לחץ כבד של התקשורת הישראלית, כולל עתירות לבג"ץ נגד הצנזורה, ופרסום ספרו האוטוביוגרפי של אולמרט. הצנזורית הצבאית הראשית, תא"ל אריאלה בן אברהם, ידעה שזו רק שאלה של זמן עד שהפרסום יגיע בהוראת בית המשפט. בישראל יש לצנזורה סמכות לפסול פרסום רק אם הוא פוגע ממשית בביטחון המדינה או מסכן חיי אדם. במקביל, הפעיל אולמרט לחץ כבד להתיר את פרסום ספרו, שכלל פרטים על הפצצת הכור. בסופו של דבר הצנזורית הצבאית קיבלה את הדין והאמברגו הוסר. מיד אחר כך החלו כולם לריב.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: ehud olmert, israeli intelligence, mossad, israel-syria relations, bashar al-assad, nuclear facilities

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept