ישראל פולס

יוסי יונה: העבודה צריכה להמשיך בדרך החברתית

p
המחבר
בקצרה
לפיד הוא כישלון, כחלון הוא הונאה, ולבני צריכה לקבל את הסוציאל-דמוקרטיה. הפרופ' יוסי יונה, ממנהיגיה האינטלקטואלים של המחאה אשר מתמודד על מקום ברשימת העבודה לכנסת, בראיון לאל-מוניטור.

ביום ראשון בערב (21 בדצמבר), נר שישי של חנוכה, בבר מוכר במרכז תל אביב, השיק פרופ' יוסי יונה את קמפיין הפריימריז שלו על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת. "הבחירות האחרונות נגנבו מאיתנו. באנו לקדם סדר יום חברתי והמליכו עלינו נביאי שקר – לפיד, בנט ונתניהו הקפיטליסטים. עכשיו זה זמן תיקון, ואני רוצה להיות חלק מהנבחרת", אמר יונה לעשרות הפעילים הצעירים שהצטופפו בבר. האירוע התקיים לא הרחק משדרות רוטשילד, שם פרצה לפני שלוש שנים וחצי מחאת האוהלים, המחאה החברתית של קיץ 2011 ששינתה את פני הפוליטיקה הישראלית.

יונה, סוציאליסט בנשמתו, נשאב מיד לאקטיביזם ששטף את הרחובות, ומצא את עצמו עומד בראש צוות מומחים עצמאיים שייעץ למנהיגי המחאה. באווירת השינוי הזאת הוא התמודד ב-2013 לראשונה על מקום ברשימת העבודה לכנסת, אך הגיע למקום ה-20 הלא ריאלי ונשאר בחוץ. עכשיו הוא מנסה שוב, כשהוא עשוי למצוא את עצמו ברשימה אחת עם מי שתקף בחריפות בתקופת המחאה: פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי שהוקמה בעקבות ההפגנות.

בספרו "סדקים בחומה", שאמור לצאת לאור בחודשים הקרובים, יונה מנתח את מחאת 2011 ומעניק לה הקשרים היסטוריים וגלובליים. מסקנתו היא שאף על פי שבטווח הקצר המחאה לא השיגה את יעדיה, היא הדליקה אש שלא ניתן לכבות, ולכן היא תשפיע על הבחירות הבאות ועל אלה שאחריהן. יונה בטוח שהמאבקים החברתיים ימשיכו להדהד ולהכתיב שינויים.

בראיון לאל-מוניטור הפרופ' יונה מביע תקווה שהחיבור עם יו"ר התנועה ציפי לבני לא יסיט את מפלגת העבודה מדרכה הסוציאל-דמוקרטית "מכיוון שהמצוקות הכלכליות כל כך חריפות, עד שהאזרחים, לפני שהם חושבים על שלום עם אבו מאזן, חושבים על איך לחיות בשלום עם השכר הזעום שלהם".

אל-מוניטור: בבחירות הקודמות, העבודה בראשות שלי יחימוביץ' הניפה את הדגל הסוציאל-דמוקרטי ברוח המחאה. עכשיו, אחרי האיחוד עם לבני, אתה לא חושש שהאג'נדה החברתית שאתה מוביל תהיה פחות רלוונטית?

יונה: לחלוטין לא. האג'נדה החברתית היא אפילו יותר רלוונטית. הרי המצב הכלכלי של האנשים לא השתפר, מצוקת הדיור החריפה, ומפלגת יש עתיד, שהרוויחה מהמחאה, התבררה ככישלון אחרי שהוליכה שולל את המצביעים עם סיסמאות חלולות. יש עתיד הייתה הונאה אחת גדולה, והסכנה הזאת קיימת גם בבחירות האלה. אני מתכוון למפלגה של [משה] כחלון, כי גם הוא בסוף מעוגן בתוך אליטה כלכלית.

לא מזמן בדקו בארגון "המשמר החברתי" את היסטוריית ההצבעה של כחלון בכנסת בנושאים חברתיים, והתוצאה הייתה גרועה מבחינתו. זה נכון שהרפורמה בסלולר הייתה חשובה, אבל זו רפורמה של פגיעה בקפיטליזם. זה חשוב וחיובי אבל כלל לא מספיק. מה עם אחריותה של המדינה להעניק רשת ביטחון לאזרחיה, לאפשר להם חינוך ראוי, שירותי בריאות ודיור? זו סוציאל-דמוקרטיה שאין לכחלון.

ציפי לבני מייצגת קהל ויכולה לסייע להחזיר קהלים מסורתיים של מפלגת העבודה, כאלה שהיו פעם בתנועת העבודה ופנו ימינה. מעמד ביניים-מרכז ומעמד ביניים גבוה. זה חלק מהפסיפס וזה בסדר גמור.

אני רואה את עצמי כמי שבאמת ובתמים חוצה גבולות אתניים ומעמדיים תרבותיים, ואפילו מחסומים של גיל. בפעם הקודמת קיבלתי את רוב הקולות מתל אביב ומעיירות הפיתוח.

אל-מוניטור: ומה לגבי פרופ' מנואל טרכטנברג שישוריין במפלגת העבודה? אתה אמרת עליו בתקופת המחאה, כשמונה לעמוד בראש הוועדה ליוקר המחייה, שהוא משרת את נתניהו ואת שר האוצר אז שטייניץ, אבל לא את הציבור. עכשיו הוא מוצג כאחד מסמלי המחאה.

יונה: טרכטנברג לטעמי אינו סמל המחאה. הוא הגיע לתודעה הציבורית בעקבות המחאה החברתית. זה לא סוד שצוות המומחים האלטרנטיבי שהייתי חבר בו התנגד להמלצות של ועדת טרכטנברג. בהצטרפותו לעבודה אני יכול להסיק שגם הוא בסופו של דבר הבין שנתניהו הוליך שולל את הציבור, והוא כנראה שינה את דעתו באופן משמעותי והצטרף לכוחותינו הסוציאל דמוקרטיים.

אני באמת מקווה שהצטרפותו, כמו גם הצטרפות לבני לעבודה, מעידים שהם הגיעו לתובנה שהקפיטליזם במתכונתו הדורסנית פשט את הרגל; שהם עברו תהליך פנימי עם עצמם אשר בסופו של דבר הביא אותם לתובנה שאין דרך אחרת מאשר חיזוק רשת הביטחון החברתית בתחומים של דיור, חינוך וזכויות עובדים. בחיבור הזה מפלגת העבודה היא המפלגה הגדולה והדומיננטית, ומי שנכס לתוכה - יש לצפות ממנו לאמץ את ערכיה.

אל-מוניטור: אתה עוקב מקרוב אחר השפעות המחאה וטוען שהיא עדיין לא הסתיימה. עד כמה אכזבת הציבור מהעדר שינוי תשפיע לדעתך על הבחירות הקרובות?

יונה: התסיסה קיימת והתסכול גדול מאוד, אבל לצד האכזבה אני מזהה את חידוש התקווה אצל האנשים. אני רואה בבחירות האלה הזדמנות נוספת עבור הפוליטיקאים להראות לדור הצעיר שהשינוי אפשרי. לכן, יש לנו אחריות אדירה שלא להחמיץ את ההזדמנות, בעיקר מצד מפלגת העבודה, כי אם נפספס נגרום לכך שיותר ויותר קהלים יחושו ניכור כלפי החברה שבה הם חיים, וזו יכולה להיות טרגדיה פוליטית. זה יהיה סממן להתפוררות של החברה.

אל-מוניטור: מה עם הדגל המדיני, שתופס את רוב תשומת הלב כעת בעבודה?
יונה: למרות השיתוק המדיני, בסופו של דבר מה שמעניין את האזרחים זה המצוקות הכלכליות שלהם. זה המשכורת הזעומה, תשלומי המשכנתא והחיסכון הפנסיוני. אלו הן מצוקות קיומיות, ובמצב כזה האדם הסביר, לפני שהוא חושב אם אבו מאזן הוא פרטנר לשלום, חושב איך הוא חי בשלום עם המשכורת הזעומה שלו והטרדות הקיומיות של יכולת לחיות בכבוד. לכן אני מקווה שנדע כמפלגה ללכת בבחירות על הטיקט הזה. זו הזדמנות נוספת ואסור להחמיץ אותה.

"רק לא ביבי" הוא תנאי הכרחי וראשוני לשינוי מהותי – אבל הוא לא תנאי מספיק. כמי שמחזיק בתפישת עולם סוציאל דמוקרטית מגובשת המגובה בידע מקצועי, אני אומר שאחרי ה"רק לא ביבי" צריך להציג מה כן. אנחנו שואפים לחברה שלא מבטלת את כלכלת השוק - אבל לצדה מופעלת רשת ביטחון חברתית פרוגרסיבית ושוויון הזדמנויות בחינוך. אני רוצה להיות סוכן של הרעיונות האלה בכנסת.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: social justice, social protest, reform, moshe kahlon, labor party, israeli elections, israel, benjamin netanyahu

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept