כתיבת מאמר על עציר מנהלי המוחזק בידי ישראל היא בבחינת הליכה על חבל דק. הכותב, אולי כמו עורכי דינו של העציר, בני משפחתו וחבריו, אינו יודע מה היה המניע למעצר, איזה מידע מודיעיני נאסף נגדו שהביא את השב"כ למסקנה כי הוא קשור לתכנון פעולת טרור. ועוד יותר מכך מדוע נבחר כלי משפטי שנוי במחלוקת – מעצר מנהלי, ולא הליך פלילי סטנדרטי המאפשר לבית המשפט לפסוק בעניינו.
כמי שנדרש בשנים האחרונות לראיין ולכתוב על עצירים מנהליים ששמם הגיע לידיעת הציבור לרוב בעקבות שביתות רעב ארוכות שנקטו, לא היה לי אמצעי אמיתי לדעת האם הם באמת היו בגדר "פצצה מתקתקת" כפי שטענו כוחות הביטחון (וכפי שקובע החוק הבינלאומי המצדיק מעצר מנהלי כאמצעי אחרון למנוע פיגוע), או שמא בחרה ישראל בכלי הזה כי לא היו בידיה הוכחות מוצקות שיובילו לכתב אישום ולהרשעה בבית משפט.
עובדה היא שכל העצירים המנהליים שפתחו בשביתות רעב בשנים האחרונות, כגון ח'אדר עדנאן [2015], סאמר עיסאווי [2013] ומוחמד אל-קיק [2016], הפכו לגיבורי המאבק הפלסטיני והצליחו לאלץ את המערכת להגיע להסדר עימם. וראו זה פלא, בו ביום הם כבר לא היוו סיכון ביטחוני, ודאי לא כזה שהוגדר בחוק כ"פצצה מתקתקת".
עציר מנהלי המרכז סביבו כעת עניין בינלאומי רחב הוא מוחמד אבו סחא.
אבו סחא שונה מאוד מהעצירים המנהליים המוכרים בכל בית פלסטיני. הוא אינו דמות פוליטית, הוא אינו איש דת (כמו עדנאן) וגם לא עיתונאי הקשור בדרך זו או אחרת למעשי הסתה לפיגועים (כמו במקרה אל-קיק). אבו סחא הוא אומן קרקס פלסטיני, שהשב"כ מייחס לו חברות בחזית העממית. חבריו צוחקים ואומרים שכל מה שניתן להגיד עליו זה שהוא חבר בחזית העממית לשחרור הקרקס. קרוביו ועורכי דינו טוענים, שכוחות הביטחון אפילו לא חיפשו אותו כדי להביאו למעצר עקב מידע מודיעיני שהצטבר על אודותיו, אלא שהוא נעצר בבדיקה אקראית במחסום כשנסע במונית [דצמבר 2015]. אבו סחא הורד מהמונית והועבר למעצר מנהלי שנמשך כבר כשלושה חודשים - עד עצם היום הזה [2 במארס].
אבו סחא, רווק בן 24, למד בבית הספר "קרקס פלסטין" בביר זית והפך לפני חמש שנים לאמן קרקס ולמורה בבית הספר. הוא הופיע ברחבי הגדה ובחו"ל ואף עבד עם קבוצות נוער ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. בחודש דצמבר האחרון, בדרכו מבית הוריו בג'נין לבית הספר, עוכבה המונית שבה נסע לבדיקה שגרתית על ידי חיילים ואז כאמור הוא נעצר.
מדוברות שירות הביטחון הישראלי נמסר בתגובה כי "אבו סחא נעצר בשל מידע אודות פעילותו העדכנית בארגון החזית העממית. לנוכח מסוכנותו של אבו סחא לביטחון האזור, ובהיעדר חלופה אחרת, הועברה המלצת השב"כ למפקד הצבאי להורות על מעצרו המנהלי".
חבריו בקרקס פלסטין של אבו סחא סיפרו לאל-מוניטור, כי רק לאחר שהתברר להם ששחרורו אינו צפוי בקרוב, הם החליטו לפתוח במחאה בינלאומית על מעצרו השרירותי, לדבריהם, של איש קרקס שעסוק כל שעות היממה בלימודים, באימונים ובפעילות התנדבותית למען הקהילה. "הדבר האחרון שאפשר לייחס לו הוא פיגוע טרור", אומר אחד מחבריו. "מתי בכלל היה לו זמן לעסוק בפעילות אחרת?"
המחאה הציבורית על מעצרו המנהלי של אבו סחא תופסת תאוצה מיום ליום. "כדור שלג", מגדיר זאת חבר אחר, ומספר כי מדי יום מצטרפים עשרות אנשי קרקס מכל רחבי העולם המבקשים למחות על מעצרו. "פנינו לקרקסים אצלם הוא הוזמן להופיע בעבר", סיפר החבר לאל-מוניטור. "אבו סחא עבר למשל השתלמות בקרקס בטולוז ושם מיד התגייסו למענו".
בין היתר הוקם למענו דף פייסבוק בו אמני קרקס מכל העולם פרסמו מחאות "יצירתיות" שקיימו – בכל מופע רחוב, קפיצה על מוט או תרגילים אקרובטיים אחרים הם מניפים שלט עם הקריאה "שחררו את אבו סחא". חלקם העלו סרטונים שצילמו בקרקס שבו הם עובדים, ואפילו זמר האינדי האמריקאי דיויד רוביקס כתב שיר למענו ("הוא יכול היה להיות לוחם כמו רבים מחבריו האחרים...אבל הוא החליט להיות אומן קרקס, לעבוד קשה ולשמח ילדים"). גם אמנסטי אינטרנשיונל יצאו בקריאה דחופה לשחררו.
חניתה-קרולין הנדלמן, פעילת זכויות אדם מישראל, היא אחת ממובילות המחאה למען שחרורו של אבו סחא. הנדלמן ארגנה השבוע [2 במארס] הפגנה של אנשי קרקס ישראלים ליד כלא מגידו, שם הוא עצור. "ערכנו בחניית הכלא מופע ספונטני", היא סיפרה לאל-מוניטור. "זה לעתים נראה משעשע כאשר אנשי הקרקס שבאו להפגין העיפו מוטות קרקס מעל השוטרים".
במהלך ההפגנה התנצלה הנדלמן באמצעות מגפון בפני אבו סחא על המעצר. היא סיפרה לו שעמדה לבקר אותו בבית הכלא, אך שירות בתי הסוהר מנע ממנה להגיע. "רציתי שתדע שלא באתי כי לא נתנו לי", היא אמרה.
מארגני המחאה מתכננים הפגנה גדולה של אומני קרקס בלונדון בעוד כשבועיים [בהמשך חודש מארס], וככל שיימשך המעצר המנהלי להרחיבה גם לבירות נוספות באירופה.
מעצם טבעו של מעצר מנהלי, אין כל דרך לדעת מהי באמת חומרת מעשיו של אבו סחא. אבל דבר אחד ברור מעל לכל ספק: אם הוא אינו עונה להגדרה של "פצצה מתקתקת", ובהנחה שיש נגדו ראיות כלשהן לפעילות טרור בחזית העממית, עדיף להציגן בבית המשפט ולחסוך מחאה בינלאומית שמזיקה מאוד לדמותה של מדינת ישראל בעולם.