דילוג לתוכן העיקרי

המתמטיקה של נפתלי בנט

מהפכת לימודי המתמטיקה של שר החינוך היא צעד ראשון במאמץ שלו להשתחרר מתדמית של נציג המתנחלים ולזכות מחדש בלגיטימציה ציבורית רחבה, בדרך לראשות הממשלה. האם הוא יצליח להתמיד בכך?
Israeli high school students sit in class in a bomb shelter in the southern city of Beersheba January 12, 2009. Israeli troops fought fierce gun battles with Hamas fighters on Monday, keeping military pressure on the Islamist group while avoiding urban warfare that would complicate ongoing diplomatic efforts to end the Gaza war. An Israeli military spokesman said army reservists had been thrown into the offensive that Israel launched 17 days ago with the declared aim of ending Hamas cross-border rocket atta

החלטתו של שר החינוך הטרי, נפתלי בנט, להציב את "מהפכת לימודי המתמטיקה" במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות של משרדו, מצביעה לא רק על סדר יום מקצועי, אלא גם על שאיפותיו הפוליטיות.

בנט, איש של מדדים ויעדים, בחר למקד את תשומת הלב הציבורית, ערב פתיחת שנת הלימודים, בשתי רפורמות שבישר עליהן במסיבות עיתונאים מתוקשרות. הראשונה היא "רפורמות הסרדינים" - צמצום מספר התלמידים בכיתות א' מ-40 ל-34, בעקבות מחאת הורים ארצית על הצפיפות הגבוהה בבתי הספר. השנייה היא מהפכת לימודי המתמטיקה, שנחשפה ביום ראשון (30 באוגוסט) וזכתה מאז לסיקור אוהד בכלי התקשורת.

יו"ר הבית היהודי איתר כמעט מיד עם כניסתו למשרד את אחת הסוגיות הכואבות יותר בחינוך הישראלי בשנים האחרונות: הציונים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני הפיז"ה של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). ב-2013 מוקמה ישראל במקום ה-40 מבין 65 מדינות בהישגים במתמטיקה ובמקום ה-41 בהישגים במדעים. דו"ח של מבקר המדינה שפורסם במאי 2014 חשף תמונה מדאיגה בנוגע ללימודי המקצוע בכיתות הגבוהות, כשהתברר כי קיימת ירידה עקבית במספר התלמידים הלומדים מתמטיקה ברמה גבוהה של 4 ו-5 יחידות לבגרות. הירידה, על פי הדו"ח, היא דרמטית: ב-2006 למדו 12,900 נערים ונערות מתמטיקה מוגברת. ב-2013 עמד מספרם על 9,100. תוכנית לבלימת התופעה, שהושקה ב-2009 בעלות של כמעט 900 מיליון שקלים, לא השיגה את היעד.

בנט קפץ על הנושא בין היתר משום שהוא מגיע מתחום ההיי-טק, שרבים מהעובדים בו התמחו במתמטיקה בתיכון. כמו רבים אחרים, הוא טען כי הירידה הדרמטית במספר לומדי המתמטיקה מהווה בעיה חברתית אסטרטגית, אשר בעתיד עשויות להיות לה השלכות חמורות על שוק העבודה בישראל.

במישור הפוליטי, הבחירה דווקא בנושא המתמטיקה מתוך סט שלם של בעיות במערכת החינוך תואמת את השינוי התדמיתי שיו"ר הבית היהודי מעוניין לעשות. בנט סיים את הבחירות האחרונות שהתקיימו במארס השנה בכישלון. שמונת המנדטים שהשיג היו אכזבה קשה, למי שבסקרים לקראת הבחירות עמד על 17 מנדטים ואף סימן לעצמו את תפקיד שר הביטחון.

הציפיות מבנט היו גבוהות גם בגלל שבבחירות הקודמות, ב-2013, הוא הצליח להשיג אהדה והזדהות גם בקרב קהל חילוני וצעיר, כשהוא נישא על גלי ההדף של המחאה החברתית, וכך הביא את מפלגתו להישג של 12 מנדטים. אולם בשנתיים שחלפו מאז הוא בלט בממשלה כאידאולוגי ימני וכלוביסט של ציבור המתנחלים, מה שגרם לנטישת קולות משמעותית. בנט הלך והתרחק אז מהתדמית הכלל ישראלית שהיטיבה עמו בתחילת הקריירה הפוליטית שלו.

כעת, אחרי התבוסה השנה, נראה כי הוא הבין שכדי להגשים את רצונו לכבוש את ראשות הממשלה מבנימין נתניהו, עליו לחזור למחנה המשותף הציבורי הרחב, הכלל-ישראלי.

בנט כמובן אינו מוותר על בסיסו הפוליטי בימין הקשה, והוא מתכוון לדאוג לו כשר חינוך מבחינת תקציבים ותכנים. בממשלה ובקבינט הוא עדיין מניף את דגל המתנחלים. אבל ההימור שלו על מהפכת המתמטיקה כשר החינוך נועד באופן מובהק לסייע לו לבנות תדמית של מנהיג לאומי וממלכתי.

יו"ר הבית היהודי השיק את התוכנית במסיבת עיתונאים חגיגית (30 באוגוסט) כשלצדו הפרזנטור המושלם למשימה, הנשיא לשעבר שמעון פרס, אייקון בינלאומי לחדשנות. לא יהיה זה מופרך להניח שבנט הוא סדין אדום אידאולוגי מבחינת פרס, ודווקא משום כך מדובר בהישג יחצ"ני מצדו של שר החינוך, שגייס אותו גם לסדרת סרטוני קמפיין משעשעים.

את התוכנית עם השם העדכני "לתת חמש" גיבש בנט בחודשים האחרונים יחד עם שורת אנשי מקצוע, והיא נראית על פניה טובה ולא מתחכמת מדי. היא מציבה יעדים: הכפלת מספר התלמידים בלימודי המתמטיקה הגבוהים (ל-18 אלף) בתוך ארבע שנים. בנוסף ייפתחו מאה מגמות לימוד חדשות ללימודי מתמטיקה בחמש יחידות, ויתאפשר לימוד בקבוצות קטנות החל משישה תלמידים.

משרד החינוך יתקצב שעות הוראה נוספות במטרה לסייע לתלמידים להתגבר על הקשיים, וינקטו צעדים להשבחת איכות המורים, כשמורים חדשים יגויסו גם מתחום ההיי-טק. גם תוכנית הלימודים תתעדכן, אחרי למעלה מעשרים שנות קבעון.

"האיום על לימודי המתמטיקה הוא איום אסטרטגי, וזה עוד באומת הסטרטאפ. יש צורך בתוכנית לאומית", הכריז בנט במסיבת העיתונאים. האבחנה שלו היא נכונה: המשבר המתמשך בלימודי המתמטיקה והמדעים ייצור בעתיד הקרוב חסם במשק בכל הנוגע להתפתחות הטכנולגית ולשוק העבודה בתחומים הללו. זוהי אמנם התחלה טובה, אבל בהמשך ובמקביל שר החינוך יצטרך להוכיח ראייה רחבה יותר, ולהתגייס גם לטובת מיומנויות פחות מדידות הקשורות לרוחב ולעומק ההשכלה, במקצועות כמו סוציולוגיה, תרבות, אמנות וערכי הדמוקרטיה והליברליזם, שהם לא פחות חשובים לעתידה של מדינת ישראל.

בינתיים נראה כי ההחלטה על התוכנית היא צעד פוליטי נבון מבחינתו של בנט, שיסייע לו לצאת מהנישה המגזרית. אולם מדובר במשימה לא פשוטה שספק אם היא אפשרית בהתחשב בעובדה שהוא עומד בראש מפלגה ימנית דתית, שבסיסי הכוח והאידאולוגיה שלה נטועים בהתנחלויות. בנט לעולם יהיה כבול בתוך מלכוד האלקטורט שעליו הוא נשען. הוא יצטרך לרצות אותו, לקרוץ לו, ולשמן אותו גם בתקציבים, ויאלץ לעבוד קשה כדי למצוא את האיזונים הנכונים בין האינטרסים של המתנחלים לבין האינטרס הציבורי הכללי. מהפכת המתמטיקה היא הצעד הראשון, אך האם בנט יצליח להתמיד בכך? זה יהיה מבחן הבגרות הראשון שלו כשר חינוך.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles