אובמה קורא ל"דיאלוג תכליתי" בין איראן למדינות ערב

אובמה: אל תאשימו את איראן בכל בעיה

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, קרא השבוע לבנות בריתה הערביות של אמריקה לפתוח עם איראן ב"דיאלוג תכליתי" שמטרתו לצמצם את הפלגנות העדתית ולעמוד מול איומי הטרור המשותפים.

אובמה הדגיש כי מטרתה של תוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה (JCPOA), שעליה חתמו ב-14 ביולי איראן ופורום המדינות P5+1, הוא למנוע פריצה גרעינית של איראן בעשר השנים הקרובות - ולא לשנות את התנהגותה - אך בה בעת גם הוסיף והבהיר שהאזור זקוק לגישה רעננה בסוגיית הביטחון האזורי.

ב-15 ביולי אמר אובמה לתומס פרידמן מהניו יורק טיימס: "אני חושב שלא ניתן להתכחש לעובדה שהכוחות העדתיים המשתוללים באזור מוסיפים לאכזריות ולהרסנות של מה שקורה במקומות כמו סוריה או תימן, ובוודאי גם בעיראק. הסיכוי הטוב ביותר שנצליח לכל הפחות לצמצם את ממדי הסכסוכים הללו הוא שהסעודים ושאר המדינות הסוניות או מדינות ערב יפתחו לכל הפחות בדיאלוג תכליתי עם איראן, שהמסר בו הוא: 'הסכסוך שאנחנו מלבים כעת עלול להצית את כולנו בלהבות'".

אובמה הבהיר שארצות הברית מחויבת לשיתוף פעולה עמוק יותר עם מדינות המפרץ הפרסי, אבל גם הן עצמן צריכות להתמודד עם סוגיות כמו אחריות ומשילות.

"אמריקה צריכה להקשיב לבנות הברית הסוניות שלה, אך מצד שני אסור לה ליפול למלכודת ולאפשר להן להאשים את איראן בכל הבעיות שלהן. האזרחים של לא מעט ממדינות המפרץ תרמו לתנועות הג'יהאד הסוניות שמערערות את המצב באזור לא פחות [מאיראן]", אמר הנשיא.

לדברי אובמה, "כולנו בוכים על ילדי האזור, לא רק על העקורים בסוריה, לא רק על אלו שסובלים כעת מהמשבר ההומניטרי בתימן, אלא גם על בני הנוער הרגילים, האיראנים או הסעודים או הכווייתים, ששואלים את עצמם: 'איך ייתכן שאין לנו אותן הזדמנויות [כמו] לנוער בפינלנד, בסינגפור, בסין, באינדונזיה או בארצות הברית? איך ייתכן שלא עומדות בפנינו אותן אפשרויות, שאין לנו אותה תקווה?', ואני חושב שבדיוק בזה צריכים המנהיגים להתמקד".

זאריף: הדיפלומטיה עם העולם הערבי נמצאת "בעדיפות עליונה"

שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, הדגיש את ההזדמנויות לשיתוף פעולה אזורי בראיון שהעניק לעלי האשם זמן קצר לאחר סיום השיחות בווינה והחתימה על ה-JCPOA.

"עכשיו אני קורא לאחיי ולידידיי במפרץ הפרסי, ובעולם הערבי כולו, ואומר להם שאיראן מוכנה להעמיק את הקשרים איתם מתוך רצון טוב וכבוד הדדי, מתוך שכנות טובה ואחווה איסלאמית. עומדים בפנינו אתגרים רבים ומשותפים, ויש לנו הזדמנויות רבות ומשותפות שנוכל להפיק מהן תועלת; זה הזמן לעבוד בשיתוף פעולה, וזו כרגע העדיפות העליונה של ממשלתי. עלינו להעמיק את ההתקשרות עם שכנותינו, להרחיב את הקשרים עם שכנותינו, לשתף איתן פעולה אל מול האתגרים המשותפים לכולנו – כי הקיצוניות והטרור הם האתגרים החשובים ביותר שניצבים בפני האזור", הוסיף ואמר זריף לאל-מוניטור.

לישראל שמר זריף מילים קשות יותר. לדבריו, "השלום מבחינתם הוא איום קיומי", ועסקת הגרעין "תסיר את מסך העשן [שמאחוריו] עומדת ישראל ומסתירה את הפשעים שלה נגד העם הלבנוני והפלסטיני".

נתניהו שוקל את מחיר ההסכם עם איראן

בן כספית מדווח השבוע שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, "צריך לקבל בימים הקרובים החלטה קשה. האם להמשיך את המאבק בהסכם הגרעין עם איראן במלוא הכוח ו'להתאבד', כדבריו, על ההצבעה בקונגרס האמריקאי, או להפנים את התבוסה ולנסות למנף ממנה משהו לטובת ביטחונה של מדינת ישראל".

עקיבא אלדר מסביר שנתניהו "יישא לבדו באחריות לכישלון", לאחר שהתנגדותו להסכם הגרעין עם איראן תרמה רבות להידרדות היחסים בין ארצות הברית לישראל.

אלדר מוסיף וכותב: "התבוסה במערכה לסיכול המזימה להשמיד את ישראל, כטענת נתניהו, תהיה רשומה על שמו. מי שבחר לנהל בעצמו את אחת המערכות הדיפלומטיות הקשות והמסועפות שישראל ידעה מיום הקמתה, אם לא הקשה והמסועפת מכולן, יישא לבדו באחריות לכישלון. ואולם, את מחיר הכרסום העמוק בהערכת השפעתה הבינלאומית של ישראל ותבונתם של מנהיגיה נשלם כולנו".

מזל מועלם מדווחת שנתניהו עשוי לשקול – לחלופין - להפוך את ההסכם עם איראן להזדמנות פוליטית: "ייתכן שנתניהו מזהה בחשש הישראלי מההסכם הזדמנות ליצור סדר יום משותף לו ול[יצחק] הרצוג – כזה שיאפשר למחנה הציוני להיכנס לממשלה".

במאמר אחר לאל-מוניטור, טוען אלדר שההסכם צריך לשמש הזדמנות עבור נתניהו: "הורדת האיום האיראני מהכותרות מפנה מקום לעיסוק באיום הגובר עם הזמן של הפיכתה של ישראל בתוך פחות מעשור למדינה דו-לאומית או למשטר אפרטהייד. בשנים האחרונות העסיק נתניהו את העולם במגבלות על הגרעין האיראני ודרש להדק את משטר הסנקציות נגדה. בשנים הקרובות העולם עשוי לעסוק בהגבלות על משטר הכיבוש הישראלי ולדרוש להדק את הסנקציות נגד ההתנחלויות".

בראיון שהעניק לפרידמן אמר אובמה, "אני מוכן להרחיק לכת יותר מכל ממשל אמריקאי לפניי, ולתת להם ערבויות ביטחוניות נוספות". אבל נדמה שאת נתניהו זה לא הרגיע גם לאחר ששוחח ב-14 ביולי עם נשיא ארצות הברית, שלדברי הבית הלבן, "שב והדגיש כי הממשל מחויב מתמיד לביטחונה של ישראל, ואף ציין שה-JCPOA יסיר את האיום של איראן גרעינית, אינטרס ביטחוני לאומי המשותף לארצות הברית ולישראל גם יחד... הסכם הגרעין של היום אינו מקהה כהוא זה את החשש שלנו מתמיכתה של איראן בטרור ומהאיומים שלה כלפי ישראל".

כספית כותב: "במערכת הביטחון הישראלית ישנם רבים שסבורים שישראל צריכה לקבל את ההצעה האמריקאית [לחבילת סיוע ביטחוני], להפסיק את המאבק הפומבי העיקש וחסר הסיכוי נגד אובמה ולהתחיל לבנות את 'היום שאחרי'. ההערכה בצה"ל וגם בזרועות ביטחון נוספות בישראל היא שהסכם הגרעין לכשעצמו אינו נורא, והוא אכן דוחה את התגרענות איראן בעשר עד 15 שנה לפחות".

כספית מוסיף ומציין שכמה בכירים בישראל קיבלו "מסרים מדאיגים", שלפיהם "המשך המלחמה של ישראל בממשל אובמה יחלחל בסופו של דבר גם ליחסים הביטחוניים המלבלבים בין שתי המדינות".

שר הביטחון משה יעלון אמר לכספית ב-13 ביולי: "בשאלת שיתוף הפעולה ובכל מה שקשור למודיעין, דיווחים ועדכונים, הנושא הזה חי וקיים. בימים האחרונים הם היו עסוקים שם בפרטים והעדכונים לא היו תכופים כמו בעבר, אבל זה לא משנה הרבה. יש לנו ויכוח עקרוני גלוי עם האמריקאים. אנחנו חושבים כך, והם חושבים אחרת. ימים יגידו מי צדק".