דילוג לתוכן העיקרי

התפטרות זמנית

החלטתו של אביגדור ליברמן להתפטר לאלתר מתפקידו כשר החוץ היתה תולדה של תורת ניהול סיכונים בסיסית. ביום שישי בבוקר כינס ליברמן את צוות פרקליטי הצמרת שלו וקיבל מהם הערכת מצב מעודכנת ומלומדת. ביסודה, שתי קביעות עיקריות: הראשונה עסקה בסיכויי הרשעתו בפרשת השגריר. 
Israeli Foreign Minister Avigdor Lieberman gestures as he speaks at a conference for young members of his Yisrael Beiteinu party in Tel Aviv December 13, 2012. Lieberman said on Thursday he need not resign after the Justice Ministry decided to indict him for fraud and breach of trust, less severe charges than were originally considered. REUTERS/Amir Cohen (ISRAEL - Tags: POLITICS)

החלטתו של אביגדור ליברמן להתפטר לאלתר מתפקידו כשר החוץ היתה תולדה של תורת ניהול סיכונים בסיסית. ביום שישי בבוקר כינס ליברמן את צוות פרקליטי הצמרת שלו וקיבל מהם הערכת מצב מעודכנת ומלומדת. ביסודה, שתי קביעות עיקריות: הראשונה עסקה בסיכויי הרשעתו בפרשת השגריר. השניה עסקה בסיכויי העתירה לבג"ץ שהוגשה נגד ליברמן, בדרישה שיתפטר מהממשלה עם הגשת כתב האישום. זה מה שאמרו לליברמן פרקליטיו: אם אתה הולך למשפט, אתה מזוכה. לא 90 אחוז, ולא 99 אחוז. 100 אחוז. הצוות, בראשות עורכי הדין דר' יעקב ויינרוט וגיורא אדרת, הציג לליברמן פרזנטציה משכנעת לפיה אין שום סכנה שיורשע. אגב, גם במקרה של הרשעה, לא היה להם ספק שיהיה עונש זניח ללא קלון, שיאפשר לו לשוב מיד לזירה הפוליטית. באשר לבג"ץ, אליו עתרה תנועת מרצ, כאן היתה לפרקליטים הערכה שונה. במקרה הזה, הכל אפשרי. הכל פתוח. פיפטי-פיפטי. על פי כמה חוות דעת, ליברמן יכול להמשיך בתפקידו. ואילו על פי חוות דעת אחרות, כמו גם כמה תקדימי פסיקה (בפרשות דרעי ופנחסי, שאולצו להתפטר כשהוגש נגדם כתב אישום), יכול להיות שבג"ץ יאלץ את ליברמן לפרוש.

ליברמן הוא מכונת קבלת החלטות. שומע, לומד, מחליט. בניגוד לשותפו לשלטון בישראל, בנימין נתניהו, ליברמן לעולם לא ישאיר למחר מה שהוא יכול להחליט היום. הוא אוהב להוביל, לקבוע, לשלוט בסדר היום, לא להגרר ולא להדחף. הוא הבין שמשפט זה נצחון בטוח, אבל התבצרות במשרד החוץ יכולה לגרור השפלה. הדבר האחרון שהוא היה צריך, זה בג"ץ שיאלץ אותו לפרוש שלושה שבועות לפני הבחירות ויתן למפלגות המרכז-שמאל, ובעיקר שלי יחימוביץ השנואה עליו מאוד, חיצים נוספים לנעוץ בו. אין דבר שנוא יותר על ליברמן מלהגרר החוצה בשערותיו, לאבד שליטה על המצב, להיות בן ערובה של משהו, או מישהו. כששמע את ההערכה הזו, הבין מיד מה הוא צריך לעשות. להתפטר, לאלתר. וכך עשה.

באותה אבן הוא פגע בכמה מטרות: קודם כל, כבוד למערכת המשפט. הנה, פתאום, אביגדור ליברמן אביר שלטון החוק, הבטיח שיתפטר ומתפטר, למרות שהוא משוכנע בחפותו. סוג של דף חדש עם שלטון החוק ואולי גם תגמול ליברמני למערכת שבסופו של יום, סגרה את התיק האמיתי נגדו והשאירה סרח עודף זניח. הוא גם הקדים את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שעל פי כמה הערכות היה מורה לנתניהו לפטר אותו, אלמלא התפטר. נכון ליום שישי בבוקר וינשטיין לא החליט עדיין, אבל כמו בנושא הבג"ץ, על זה לא היתה לאף אחד שליטה והסיכויים היו מאוזנים. ליברמן לא רצה להיות בן ערובה של בג"ץ, ולא של וינשטיין. המודיעין שאסף ביממה האחרונה הצביע על אפשרות סבירה שהפרקליטות תאפשר לו לנהל משפט בזק, כמה שבועות בסך הכל, ממנו ייצא זכאי, או עם עיסקת  טיעון מקלה ונטולת קלון שתאפשר לו לחזור מיד לממשלה הבאה, עוד בטרם תוקם. זו כוונתו.

אם התכנית של ליברמן תעלה יפה, שר החוץ הישראלי יאותחל מחדש בשבועות הקרובים, יתנקה מהפרשות שאפפו את הקאריירה שלו מיומה הראשון כמעט ויתייצב לראשונה בחייו הפוליטיים מול המראה כאדם חופשי, שאינו נחשד יותר במאומה. ליברמן לא מכיר את המצב הזה ולמעט כמה שבועות באמצע 1996, כשהתמנה לראשונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, לא היה בו מעולם. לך תדע מה הסיטואציה המוזרה הזו יכולה לחולל אצלו. אבל חובה להכניס כאן הערת אזהרה: עם כל הכבוד להערכות המשפטיות המלומדות, ולצוות הפרקליטים היקר והמנוסה של ליברמן, כשאתה נכנס להרפתקה משפטית לעולם לא תדע איך תצא ממנה. ישראל היא מדינת ההפתעות, לך תדע על איזה שופט אתה נופל, מי יודע מה יגידו העדים, איזו ראיה תישלף פתאום ממעמקים ומה יילד יום. לכן, נכון לעכשיו, ועד שלא יוכח אחרת, ליברמן הוא פוליטיקאי עם כוכבית. שר אוצר עתידי עם הערת אזהרה. אם יצלח את המבחן הזה בשבועות הקרובים, אם מערכת המשפט אכן תלך לקראתו ותזרז את ההליכים, ואם לא יתרחשו הפתעות מרעישות, במרץ 2012 תוקם ממשלה חדשה בישראל, כשאביגדור ליברמן ינגן בה כינור ראשי, אם לא ראשון. תכניתו הנוכחית היא להיות שר האוצר, לא חוץ ולא בטחון, ולהסתער על משבר הדיור בישראל תוך השתלטות גם על תיקי הפנים והשיכון (שיילכו לאנשי מפלגתו, או אפילו לו עצמו). אבל קודם, כמובן, הוא צריך להתנקות. כך או אחרת, לו היה אביגדור ליברמן נשאל אם הוא קונה את החבילה שהיועץ המשפטי הכין לו (סגירת התיק הראשי והגשת כתב אישום בפרשת השגריר), הוא היה חוטף אותה בשתי ידיים. קיבל מחיר מציאה.