אם שוחרי הדמוקרטיה לא יתעוררו מתרדמתם, הם יאלצו לצרף עוד יום עצוב אחד לשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי צה"ל - יום הזיכרון לדמוקרטיה הישראלית. בימים אלה, ערב יום העצמאות ה-70, נעשה צעד גדול נוסף אל סופה של עצמאות מערכת המשפט הישראלית. אדם אחד, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, עצר ביום ראשון (15 באפריל) מהלך מהזן שהוא הגדיר רק לפני שנה וחצי "סוף הדמוקרטיה". בספטמבר 2016 התייצב מנדלבליט נגד "חוק ההסדרה", שנועד להכשיר הפקעת אדמות של פלסטינים כדי להעבירן ליהודים. הוא קבע אז שהצעת החוק מהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וסירב להגן עליה בבג"ץ. התנגדותו כעת לחוק עוקף בג"ץ, מה שמכונה "פסקת ההתגברות", סיכלה השבוע יוזמה נוספת שממשלת הימין מקדמת, אשר תאפשר לכלוא מסתננים ומבקשי מקלט בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
אפילו בנימין נתניהו, שאינו מהסס להטיל רפש במקורבים שסטו מדרך הישר (כלומר מדרכו לשלטון), יתקשה להאשים את מנדלבליט בליברליות שמאלנית. נתניהו הוא זה שמינה אותו למזכיר הממשלה שלו, קודם שקידם אותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. יתרה מכך, קודמו בלשכת היועץ, יהודה וינשטיין, גם הוא מינוי של נתניהו, התנגד בגלוי לפסקת ההתגברות. וינשטיין סירב לשתף פעולה עם חקיקה שאיימה, לדבריו, להתיר את הרסן שמטיל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כנורמה חוקתית, לגבי כוחו של הרוב במשטר דמוקרטי לפגוע במיעוטים. בהודעה מיוחדת שפרסמה לשכתו ב-2015, בתגובה ליוזמות להגביל את כוחו של בית המשפט העליון, נאמר כי בית משפט עליון עצמאי חיוני לקיומה וחוסנה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, מקדם ערכים ראויים וזכויות אדם ותורם לתדמיתה של מדינת ישראל בעולם כמדינה מתוקנת ומתקדמת.