ישראל פולס

ח"כ בהלול: החרמת הלוויית פרס היא הכרזת מלחמה על החברה הישראלית

p
המחבר
בקצרה
ביקורת נוקבת של חבר הכנסת זוהר בהלול על החלטת חברי הרשימה המשותפת להחרים את הלווייתו של שמעון פרס. "זה עוד קרע ואפילו עמוק מאוד עם הציבור הישראלי כולו שמשפיע על המגזר הערבי", הוא אומר בראיון לאל-מוניטור.

החלטת חברי הכנסת של הרשימה המשותפת להחרים את הלווייתו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס [30 בספטמבר] ממשיכה להסעיר את ערביי ישראל. רבים רואים בהחלטה הזו כאחת נוספת בשורה של החלטות והצהרות מצד חברי הרשימה, המעמיקות את השבר עם האוכלוסייה היהודית.

בצעד חסר תקדים החליטו ראשי רשויות ערביות לקרוא תיגר על חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, ולומר בפומבי כי ההחלטה שקיבלו אינה מייצגת את כלל הציבור הערבי בישראל. במהלך ימי השבעה הגיעו למרכז פרס לשלום ראש עיריית סכנין, יו"ר ועד ראשי המועצות הערביות, מאזן גנאים, יחד עם עוד כ-20 ראשי רשויות מהצפון ומהדרום. לדבריהם, הם אלה שלמעשה מייצגים את החברה הערבית ובאו לנחם את משפחת פרס בשמה.

אף שקיבלו החלטה להתנסח בזהירות ולא לתקוף בחריפות את חברי הכנסת של הרשימה המשותפת ובעיקר את היו"ר איימן עודה, משמעות הצהרותיהם של ראשי הרשויות היא קריאת תיגר על מנהיגותם של ראשי הרשימה. אחד מראשי המועצות הערביות שהשתתף בניחום האבלים אמר לאל-מוניטור כי ההחלטה "השערורייתית" כהגדרתו (של אנשי הרשימה המשותפת) לא רק שהתקבלה באכזבה ובכעס בקרב רבים מהאזרחים הערבים, אלא גם הציגה אותם באור מביך ופתטי לאחר שראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן גילה אומץ לב והגיע ללוויה. "הם רצו להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ויצרו שבר עמוק בינם לבין הציבור שבחר בהם", הוסיף ואמר.

"ראינו לנכון ללכת לנחם את משפחתו של פרס באופן אישי", אמר לאל-מוניטור גנאים, "הרוב ברחוב הערבי בירך אותנו על הביקור שלנו". לדבריו, ראשי הרשויות חשו כי עליהם לנחם את משפחת פרס ואת הציבור הישראלי על לכתו של שמעון פרס, שהיה (כך אמר) איש שהאמין בשלום ובשוויון, ולא שיתפו בהחלטתם את חברי הכנסת של הרשימה המשותפת.

גנאים הדגיש כי אינו מעוניין לתקוף את חברי הכנסת של הרשימה המשותפת על ההחלטה שקיבלו, אבל הוא סבור שעל יו"ר הרשימה איימן עודה להסביר לציבור הערבי את החלטתו המנוגדת לרחשי הלב שלהם.

מסקר אינטרנטי שערך אתר "פאנט" מקבוצת התקשורת במגזר הערבי "פנורמה" [3 באוקטובר], עולה כי כ-60% מקרב כלל הציבור הערבי בישראל אינו תומך בחרם שנקטו חברי הרשימה המשותפת.

בעקבות הביקורת הקשה על התנהלותו פרסם ח"כ עודה הודעה באמצעותה ניסה להסביר מדוע החרים את הלוויית פרס: "טקס הלוויה לא היה אירוע פרטי אלא אירוע של אבל לאומי ובניית זיכרון קולקטיבי, זיכרון שמסרב להכיל בתוכו את ההיסטוריה והכאב של המיעוט הערבי במדינה, אלא מתפאר בעוולות שנגרמו לנו". ח"כ עודה הוסיף כי הוא מאמין גדול בבניית שותפות בין כלל האזרחים במדינה, אך שותפות, לדבריו, יכולה להיבנות רק על הכרה, כבוד הדדי ושוויון.

ח"כ עודה לא הסביר איך ייתכן שפרס, מאדריכלי הסכם אוסלו עם הפלסטינים ומי שבעיני מנהיגי העולם שבאו לחלוק לו כבוד אחרון היה שם נרדף לשלום, לא נתפס בעיניו כבר-שיח ראוי. ואם כך, מי מההנהגה הישראלית הנוכחית עונה על הקריטריונים שהציב ח"כ עודה לקידום הדו-קיום?

חברי כנסת אחרים של הרשימה המשותפת הזכירו את עברו הביטחוני של פרס שהפריע להם לחלוק לו כבוד אחרון, אבל איש מהם לא ידע להסביר כיצד זה שיו"ר הרשות הפלסטינית זכר לפרס את פועלו מהסכם אוסלו והלאה.

הביקורת בקרב הציבור הערבי אינה מסתכמת רק בדחיית החרמת הלוויה אלא גולשת לנושאים נוספים שצפו בעקבות החרם. עתה נשאלות שאלות רבות, כמו מיהם הכוחות הדומיננטיים ברשימה המשותפת, ומי מכתיב את הדרך שבה הולכים כולם? האם אלה אנשי חד"ש, או שמא חברי הרשימה הקטנה בל"ד, הנחשבת למיליטנטית ביותר מכל הכוחות המאוחדים ברשימה? הרי מי שהחל במסע הדה-לגיטימציה לדרך השלום של פרס היה ח"כ באסל גטאס, איש בל"ד, שטען בפוסט שפרסם בזמן שפרס נאבק עדיין על חייו כי הנשיא לשעבר הוא אכזרי ואחראי ישיר לפשעי מלחמה.

ח"כ עודה סרב אז לבקשת אל-מוניטור להתייחס לדברים, שהרגיזו גם הם רבים בציבור הערבי, וגזר על עצמו שתיקה. כעת נדמה כי ח"כ גטאס התווה את הדרך וכל חברי הכנסת ברשימתו הלכו אחריו.

ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) אמר השבוע לאל-מוניטור כי החרם של הרשימה המשותפת מעלה תמיהות רבות, כיוון שחד"ש היא מפלגה משותפת של ערבים ויהודים אשר מייסדיה (מק"י) תמכו בהקמתה של המדינה הציונית. אמנם, מציין ח"כ בהלול, ההשתתפות בלוויה של פרס אינו נושא המצוי בלבת החיים המשותפים, אבל "זהו סמן קריטי עם הציבור הישראלי כולו. הרי בעצם עם מי אתה בא חשבון? אתה לא מתקוטט עם בנימין נתניהו ועם הנהגת הימין על עמדה זו או אחרת, אלא מכריז מלחמה על הציבור הישראלי כולו. מה שקרה כאן", מסכם ח"כ בהלול, "זה עוד קרע, ואפילו קרע עמוק מאוד, עם הציבור הישראלי כולו – אשר משפיע על המגזר הערבי, וחבל".

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: shimon peres, palestine-israel relations, joint list, israeli politics, funeral, ayman odeh, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept