ישראל פולס

כשאבו מאזן אמר "לא" בפעם השלישית

p
המחבר
בקצרה
יפרוש או יישאר, המנהיג הפלסטיני כבר בן 80. מה השיג לבני עמו? בכל הקשור למלחמה בטרור, גילה אבו מאזן אומץ ומנהיגות. אבל בתחום השלום הוא ברח מכל הצעה רצינית שקיבל, כולל הסכם מסגרת שהוצע לו על ידי אובמה במרס 2014 וגובש במשא ומתן עם נתניהו.

אבו-מאזן הודיע שלשום [1 בספטמבר] שהוא מתעתד לפרוש מראשות הוועד הפועל של אש"ף. זה יכול להיות שלב נוסף בפרישתו של המנהיג הפלסטיני והליכתו האיטית לעבר השקיעה, כפי שכבר פורסם כאן ובמקומות אחרים, אבל זה יכול גם להיות מנוף לחץ נוסף בקונספציית "תחזיקו אותי", במסגרתה אין לאבו מאזן שום כוונה לפנות את מקומו במוקטעה, זה הכל פוליטיקה פלסטינית פנימית ומאמץ לנער מעל גבו את היריבים המקומיים ולהנציח את שלטונו.

כך או אחרת, מחמוד עבאס כבר בן 80. מה הוא השיג לבני עמו? איך ייזכר בדברי הימים של רצועת הקרקע הצרה והמעונה שבין לבנון למדבר סיני, לחופו הדרום מזרחי של הים התיכון?

ייקח זמן רב עד ניפוקו הסופי של גזר הדין של ההיסטוריה וגם אז, העניין יהיה תלוי בזווית הראייה ממנה מתבוננים. הפלסטינים יזכרו אותו אחרת מהישראלים, האירופים בדרך שונה מהאמריקאים, וכו'. ובכל זאת, במבט ממעוף הציפור אפשר לאפיין את אבו מאזן באמצעות ניגודים: הוא המנהיג הפלסטיני האמיץ ביותר, והפחדן ביותר. בנושא אחד הוא קיבל את ההחלטה הקשה ביותר, ואילו בתחום השני הוא היסס וברח. מדובר בשני נושאי הליבה בהם מתבוסס הסכסוך הישראלי-פלסטיני: השלום והטרור.

בכל הקשור בטרור, אבו מאזן ייזכר כמי שחילץ את עמו מדרך הטרור תוך גילוי אומץ לב אישי לא מבוטל ומנהיגות. הוא היה המנהיג הפלסטיני הראשון שיצא במפורש נגד דרך הטרור ועשה את זה עוד בחייו של יאסר ערפאת, שהנהיג טרור לאורך כל חייו ורכב על גבו של נמר האינתיפאדה השנייה [2000-2005] על נהרות של דם.

אבו מאזן קיבל החלטה אסטרטגית לפיה הטרור רק מזיק לעם הפלסטיני והצליח לעשות את הלא ייאמן: לבנות רשות פלסטינית חזקה, לנקות את הרחובות, לסגור את הכנופיות ולהשיג שליטה כמעט מלאה בשטחי הגדה המערבית תוך יישום העיקרון "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". הוא עשה את כל זה כנגד כל הסיכויים והספקנות הבולטת בישראל.

בתחום השלום, נכשל אבו מאזן כישלון חרוץ. כאן, לא היה בו האומץ הנדרש לקחת את אחת ההצעות (המצוינות) שקיבל במהלך השנים, ולהגיד לה "כן, אבל". לא לקבל אותה ככתבה וכלשונה, אבל לקבל אותה כבסיס להסכם, תוך ניהול משא ומתן נוסף על פרטיה.

כך היה ב"הסכם ביילין-אבו מאזן" [1995], שם התכחש המנהיג הפלסטיני למה שהושג בינו לבין יוסי ביילין והחמיץ הזדמנות להפוך את אוסלו להסדר קבע; כך היה עם הצעתו האמיצה (על גבול הטירוף) של אהוד אולמרט [2008], לה לא טרח אבו מאזן להשיב כלל, בתירוץ הקלוש ש"אולמרט הוא ברווז צולע". ההצעה הייתה מרחיקת לכת עד מאוד, לפלסטינים הוצעו כ-96% משטחי הגדה וחילופי שטחים על כל השאר, פשרה בירושלים והחזרת מספר מוגבל של פליטים (כפוף לשיקול דעתה של ישראל). אם היה אומר "כן, אבל" על ההצעה הזו, היא הייתה נרשמת בדברי הימים כאבן דרך להמשך המשא ומתן. אבל הוא ברח.

מעטים יודעים שהייתה גם הצעה שלישית. אבו מאזן קיבל אותה ב-17 במארס 2014, בפגישה שקיים עם הנשיא ברק אובמה בוושינגטון. הוא קיבל נוסח של הסכם מסגרת בין ישראל לרשות הפלסטינית ואמור היה להשיב לאמריקאים ב"כן" או "לא". הם נתנו לו שמונה ימים לשקול ולהחליט וציפו לתשובה ב-25 במארס, ארבעה ימים לפני הדד-ליין לביצוע הפעימה הרביעית של שחרור האסירים הפלסטינים מהתקופה שלפני הסכמי אוסלו. הפעימה הזו אמורה הייתה לאפשר את המשך המשא ומתן, והאמריקאים שאפו לחדש אותו על בסיס הסכם המסגרת. הם ממתינים לתשובתו של אבו מאזן עד היום.

הסכם המסגרת שהוצע למנהיג הפלסטיני על ידי נשיא ארה"ב, היה מבוסס על הסכם מסגרת עליו הוסכם בין ישראל לארה"ב במשא ומתן מרתוני שניהל ג'ון קרי במשך חמישה שבועות מול בנימין נתניהו. המשא ומתן נוהל באמצעות עשרות שיחות וידאו ארוכות, שהתקיימו מדי יום, לפעמים פעמיים ביום, בין הצוות הישראלי לצוות האמריקאי. זה היה מאמץ אמריקאי עילאי, עם עליות ומורדות, שהביא בסיומו לגיבוש המסמך, שהיווה טיוטה להסכם מסגרת. בנימין נתניהו שמר על טווח ביטחון ו"מרחב הכחשה" מהנייר הנפיץ הזה באמצעות הגדרתו כ"הצעה אמריקאית", אבל הפרטים נוסחו מולו ומול אנשיו, עו"ד יצחק מולכו ושרת המשפטים דאז ציפי לבני.

הבעיה התעוררה אחר כך בבית הלבן, כשהיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס טענה שהמסמך הוא פרו ישראלי. רייס הורתה להשוות את עקרונותיו לעקרונות של הצעת הנשיא ביל קלינטון, והוכיחה את טענתה.

בינתיים, לאור הקשיים שהתעוררו מול הפלסטינים, הוחלט בבית הלבן "לשפץ" את הסכם המסגרת לטובת הפלסטינים בכמה סעיפים. בנייר המקורי היו לאמריקאים שני הישגים: הם השיגו הסכמה של נתניהו ל"קווי 67 וחילופי שטחים" כבסיס להסדר, והסכמה להקמת מנגנון בינלאומי לטיפול בפליטים, כולל התחייבות ישראלית להחזרת מספר מוגבל של פליטים פלסטינים לישראל על בסיס הומניטרי ואיחודי משפחות, כפוף לשיקול דעתה של ישראל.

החולשה הגדולה של הנייר המקורי, מבחינת הפלסטינים, הייתה נושא ירושלים. נתניהו לא הסכים לזוז בתחום הזה, והנייר הכיל סעיף מעורפל המציין הכרה בזיקה המיוחדת של שני הצדדים לירושלים ובעובדה שלא יוכל להיות הסדר קבע ללא פתרון בעיית ירושלים. בנקודה הזו שיפצו האמריקאים את הסכם המסגרת ובנוסח שנמסר לאבו מאזן נכלל סעיף המכיר ב"שתי בירות בירושלים". האמריקאים לא קיבלו הסכמה מפורשת ישראלית לתיקון הזה, אבל על פי כמה מקורות עו"ד מולכו אמר להם, שמצדה של ישראל האמריקאים יכולים לתקן את הסכם המסגרת כרצונם, "כי בכל מקרה אבו מאזן יענה בשלילה".

עו"ד מולכו כמעט צדק. אבו מאזן לא ענה בשלילה, כי הוא לא אוהב לסרב. הוא פשוט לא ענה.

גם אם ההצעה האמריקאית שקיבל לא הייתה מושלמת, ולא הייתה אופטימלית, ולא הכילה את כל הדרישות של הפלסטינים, אין שום ספק שהיא הייתה בסיס מצוין עליו אפשר לבנות את הישורת האחרונה. אבל המנהיג הפלסטיני כנראה לא מעוניין בישורת אחרונה.

העם הפלסטיני מפוצל, לא מתפשר ולא מסוגל כרגע לקבל את ההחלטה הקשה ואת הוויתורים הכואבים הנדרשים כדי לסיים את הסכסוך.

לכן, גזר הדין הסופי של ההיסטוריה בעניינו של "הנאשם" אבו מאזן יכיל, בוודאי, מחמאות וביקורת גם יחד. מנהיג אמיץ-פחדן היה אבו מאזן. ועודנו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: united states, susan rice, mahmoud abbas, john kerry, israeli-palestinian negotiations, israeli-palestinian conflict, intifada, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept