ישראל פולס

הפרטנר הפלסטיני מציל חיים בישראל

p
המחבר
בקצרה
כבר שנים שבין ישראל לרשות הפלסטינית מתקיים שיתוף פעולה ביטחוני יעיל ופורה. מסתבר שכשיש אינטרס משותף, לשני הצדדים יש עם מי לדבר ועל מי לסמוך

זו הפעם השנייה בתוך שנה שהשב"כ הישראלי חושף חוליית טרור של אל-קאעידה בגדה המערבית שהתכוננה לבצע פיגוע בישראל. דבר מעצרה של החוליה האחרונה הותר לפרסום רק השבוע [22 בינואר]. לפי הפרסומים של השב"כ, החוליה שנלכדה קיבלה הנחיות מאיימן זוואהירי, יורשו של אוסמה בן לאדן בהנהגת הארגון. שניים מחבריה הם תושבי מזרח ירושלים, וחבר שלישי תושב ג'נין. השלושה תכננו לבצע פיגוע בשגרירות ארה"ב בתל אביב, בבניני האומה בירושלים ובאוטובוסים באזור. חברי החוליה הקודמת של אל-קאעידה שהתארגנו בגדה נהרגו במבצע של השב"כ וצה"ל לפני כשנה בכפר יטא בדרום הר חברון.

התארגנויות של תאי הג'יהאד העולמי בשטחי הגדה המערבית מטרידות מאוד גם את כוחות הביטחון הפלסטיניים, והמלחמה בהם היא אינטרס משותף של שני הצדדים. משמעות הוצאת פיגוע גדול נגד ישראל מהגדה ברורה מאוד ליו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, ולאנשי כוחות הביטחון שלו. הרשות נלחמת במאמץ לא מבוטל כדי למנוע התארגנויות טרור של ארגונים מוכרים, כמו חמאס וג'יהאד איסלאמי, וכן התארגנויות של תאי הג'יהאד העולמי שצצים לאחרונה בשטחה.

בין ישראל לפלסטינים כבר קיים שיתוף פעולה ביטחוני, שהחל בהסכמי אוסלו, ידע מאז עליות ומורדות, ונקטע לחלוטין באינתיפאדה השנייה. לאחר מותו של יאסר ערפאת ובחירתו של אבו מאזן למחליפו, הורה יו"ר הרשות למוחמד דחלאן ולג'בריל רג'וב, יועציו לענייני ביטחון, להחזיר בהדרגה את התיאום הביטחוני עם הישראלים, וזו לא הייתה החלטה קלה. אבו מאזן ספג ביקורת עזה מצד רבים מחברי תנועת הפתח. הם ראו – וחלקם עדיין רואים - בשיתוף הפעולה הזה ניצול חד-צדדי מצד ישראל, שמדי פעם מפרה את ההבנות הבסיסיות בין הצדדים ונכנסת לשטחי הרשות כדי לעצור חשודים. אבו מאזן, שדגל עוד לפני בחירתו לתפקיד בסיום ההתקוממות המזויינת נגד הישראלים והעדיף את דרך המשא ומתן, לא עצר לרגע את עבודת הצוותים שמנעו כך עשרות פיגועים נגד ישראלים בשנים האחרונות.

שחקן נוסף בשיתוף הפעולה הביטחוני הזה הם האמריקאים, שמעניקים עידוד, סיוע מקצועי ותמיכה במשאבים לאימוני הכוחות הפלסטיניים בבסיסים בעמאן וברשות. יחידות משטרה פלסטיניות, המכונות "כוח דייטון" על שמו של ראש פרויקט הסיוע האמריקאי, הגנרל קית' דייטון, תגברו את כוחות השיטור בשטחים לפני כשבע שנים. במקביל לאימון השוטרים הוסכם שכדי לייעל את עבודת הכוחות בשטח לאחר האינתיפאדה השנייה יש לעשות עבודה מודיעינית יעילה שתסכל פיגועים. הגנרל דייטון יזם את חידוש שיתוף הפעולה המודיעיני בין הצדדים, תחילה באופן חלקי בגלל משבר האמון שהותירה האינתיפאדה השנייה, ולאחר מכן כעניין יומיומי המבוסס על אינטרסים משותפים.

לפלסטינים היה לאורך השנים תנאי הכרחי, שהפרתו היתה עלולה לרסק את הקשר היעיל בין הצדדים. הם דרשו ששיתוף הפעולה הביטחוני יישמר בסודיות מוחלטת, בדגש על חילופי המידע המודיעיני שהביאו למעצר חשודים בפעילות נגד ישראלים. אנשי הביטחון של הרשות לא רצו להיתפש ברחוב בגדה כמשתפי פעולה עם ישראל – אחת ההאשמות החמורות ביותר בחברה הפלסטינית. בכל פעולות הסיכול המשותפות תפקידם של הפלסטינים נשמר בסוד. לעתים ישראל הייתה מעבירה לפלסטינים מידע מפליל על חשוד או חשודים בהתארגנות טרור, והם היו מבצעים את המעצר. במקרים שבהם החשודים נחשבו ל"פצצה מתקתקת", הפלסטינים עמדו מנגד וכוחות מיוחדים של צה"ל נכנסו כדי לעצור אותם.

הפלסטינים טענו לעתים כי ישראל אינה מנהלת את שיתוף הפעולה עמם בשקיפות ובהגינות, ובמקרים רבים מסתירה מהם מידע רגיש ומפתיעה אותם בפעולות חד צדדיות. אף על פי כן, שיתוף הפעולה מתקיים בהצלחה מאז תום האינתיפאדה השנייה. גם בימים של חילופי האשמות ועימותים קשים בין ההנהגות הפוליטיות, וגם כשבישראל טוענים שאין פרטנר ואין על מי לסמוך בצד השני - מתברר שבעניין הביטחוני לשני הצדדים יש פרטנר, ולשניהם יש על מי לסמוך.

אם למרות מעטה הסודיות הציבור הישראלי היה מודע אפילו לחלק מההצלחות המבצעיות של שיתוף הפעולה עם הפלסטינים, ייתכן כי דעת הקהל הייתה פחות ספקנית באשר לכוונותיו המדיניות של אבו מאזן. בינתיים העובדה היא שיש היום פרטנר ביטחוני ראוי ומתפקד, ואילו הפרטנר המדיני, זוכה לקיתונות של בוז, זלזול וביקורת נוקבת בקרב ההנהגה הישראלית. המעקב היומיומי אחר התארגנויות של תאי הג'יהאד העולמי בגדה הוא אינטרס משותף לישראלים ולפלסטינים. שיתוף הפעולה הביטחוני עד כה מוכיח שכשיש מטרה משותפת, יש עם מי לדבר ויש גם על מי לסמוך. ואולי ראוי ליישם את הלקח הזה גם במסלול המדיני.

נמצא ב: palestinian authority, palestinian-israeli peace process, jihadists, israeli security, israel defense forces, israel, global jihad, al-qaeda

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X