כשהייאוש הפלסטיני יתורגם לאלימות

הפלסטינים לא מדברים (עדיין) במונחים של אינתיפאדה חדשה, אך ככל שהייאוש מ"דיל המאה" יגדל, כך תגדל בהתאמה המוטיבציה לפיגועים ואלימות. התהליך הזה עשוי להתחזק אם ישראל תעבור לשלב המעשים ותספח התנחלויות.

al-monitor .

נושאים מכוסים

us-israel relations, demonstrations, gaza strip, hamas-fatah relations, deal of the century, benny gantz, benjamin netanyahu, donald trump

ינו 28, 2020

ביום חמישי בשבוע שעבר [23 בינואר], כשנודע על כוונת הנשיא דונלד טראמפ לפרסם את פרטי "דיל המאה" ביום שלישי - היום שבו תתכנס מליאת הכנסת כדי להצביע על הקמתה של הוועדה המיועדת לדון בבקשת החסינות של בנימין נתניהו - ההתייחסות לתכנית הייתה בעיקר פוליטית. זה נראה כמו התערבות בוטה של הנשיא האמריקאי בבחירות בישראל. הרי נכון יותר להציגה רק לאחר שתורכב ממשלה חדשה. ולכל זה התווספה הזמנתו המפתיעה של בני גנץ לבית הלבן, שהיענותו אליה משמעה היעדרות מהדיון בכנסת. מה עוד שסגן הנשיא מייק פנס אמר, אולי לא בכוונה, שהזמנת גנץ לפגישה עם טראמפ נעשתה בעקבות בקשתו של נתניהו...

התחושה בישראל בכלל ובכחול לבן בפרט הייתה שמדובר בטריק פוליטי, במלכודת, שנועדו לסייע לנתניהו ולפגוע בגנץ. איכשהו יו"ר כחול לבן יצא מזה טוב, כשביקש ונענה בחיוב להגיע לבית הלבן לפגישה עם טראמפ ביום שני, בנפרד מנתניהו, כדי שיוכל מיד לאחריה לחזור לארץ ולהשתתף בדיון בכנסת. המהלך של גנץ הוכיח כי עיתוי פרסום התכנית אכן היה "הצגת בחירות". נתניהו מיהר לארגן לעצמו פגישה נוספת עם טראמפ ביום שני, כמובן לפני גנץ. במצב הזה, אין פלא שרבים מהישראלים רואים בתכנית משחק פוליטי שלא באמת יוביל להסכם שלום.

אחרי פגישותיהם עם טראמפ, שני "היריבים הטובים" (כהגדרתו) גנץ ונתניהו שיגרו מחמאות על אומץ לבו של הנשיא ועל היתכנות להסכם היסטורי עם הפלסטינים; אבל נדמה היה שראשם טרוד יותר באפקט פרסום התכנית על הבחירות ב-2 במארס. עד אז כולם ישחקו את המשחק, אבל לא כך במערכת הביטחון הישראלית.

פרסום פרטי "דיל המאה" צפוי ביום שלישי בערב שעון ישראל [28 בינואר], בנוכחות טראמפ ונתניהו. כלומר במעמד צד אחד, ללא הפלסטינים. הפלסטינים מצידם מתרגמים זאת להשפלה. ובינתיים, קריאות הימין ליישם באופן מיידי את התכנית (שפרטיה המלאים לא נחשפו עדיין) ולספח שטחים, ומנגד הזעם והתסכול ברשות הפלסטינית – אינם מבשרים טובות.

בכיר לשעבר במערכת הביטחון אומר בשיחה עם אל-מוניטור, כי במשך כל שנותיו בתפקידי שטח האקסיומה המקובלת הייתה שככל שהייאוש הפלסטיני גובר בהעדר אופק מדיני, המוטיבציה להסלמה עולה באופן ישיר. "זו משוואה שאין עליה עוררין", הוא קובע ומוסיף, "הסכם השלום עם מצרים והגעתו ההיסטורית של הנשיא סאדאת לירושלים קרו רק לאחר מלחמת יום כיפור והתחושה שהשפלת תבוסת ששת הימים נמחקה. הכבוד המצרי חזר ועכשיו אפשר לדבר תכלס".

לדבריו, במקרה של "דיל המאה" טראמפ מתנהג כמי שעושה עסקים בדורסנות. הוא לוחץ את הצד השני להסכם – הפלסטינים – ולא נותן לו מוצא. "זה חוסר הבנה בסיסית של הדברים. כשעובדים על תהליך מדיני טעון, מורכב ורגיש כל כך, השפלה של הצד השני משיגה את ההפך. כאן הכבוד משחק תפקיד הכי חשוב, ולא רק במזרח התיכון". 

במפגש טראמפ-נתניהו בבית הלבן, אמר הנשיא האמריקאי כי הוא כבר קיצץ בסיוע הכלכלי לפלסטינים. לדבריו, כשיחושו את המחסור הם יסכימו לקבל את עקרונות הדיל. "זה לא משהו שאהבתי לעשות אבל עשינו את זה. אם זה יצליח, תהיה תרומה חשובה מאוד, ואם לא החיים יימשכו", אמר טראמפ. עם זאת, ספק אם החיים אכן ימשיכו כרגיל אם ישראל תספח חד צדדית שטחים.

ביום שני [27 בינואר], במקביל לפגישותיהם החגיגיות של גנץ ונתניהו בבית הלבן, הפלגים הפלסטינים כולל הפת"ח קראו להפגנות המוניות ברחבי הגדה וברצועת עזה. הוועדה המארגנת של "צעדת השיבה" אף הודיעה כי ההפגנות והתהלוכות יתחדשו. הקריאה, שבאה מתוך ייאוש ותסכול, נתפסת בישראל כמתן אור ירוק לאלימות, מעין ניצוץ ראשון שעלול להוביל להסלמה. אמנם הפלסטינים לא מדברים במונחים של אינתיפאדה חדשה, אך כאמור ככל שהייאוש יגדל כך תגדל בהתאמה המוטיבציה לפיגועים ואלימות.

נקודה נוספת ומהותית, שהיא פועל יוצא מהתוכנית המתריסה כלפי הפלסטינים, היא יצירת שותפות גורל בין עזה לגדה למורת רוחה של ישראל, שדווקא מרוצה, וזאת בלשון המעטה, מהפיצול בין חמאס לפת"ח ובין עזה לגדה.

תוכנית טראמפ, כך על פי דיווחים מוקדמים, מציעה להקים מנהרה בין עזה לגדה, שתחבר בין שתי הישויות. ממשל טראמפ גם דורש מהרשות הפלסטינית לחזור ולשלוט בעזה ולפרז אותה מנשקה. לשיטת טראמפ, ממשלו של אבו מאזן ברמאללה הוא ממשל בעייתי שיש לאלץ אותו לקבל את התכנית, אבל במקביל חמאס והג'יהאד האסלאמי הם שחקנים נעלמים. הם לא קיימים מבחינת התכנית, כמו אין להם השפעה כלל על המתרחש בזירה הפלסטינית. לכן, לא רק שהתכנית הזאת אינה בת ביצוע ואינה מציאותית, היא פועלת בניגוד לאינטרס הישראלי המעדיף שתי ישויות פלסטיניות נפרדות ומפוצלות ומקרבת את הפיוס בין חמאס לפת"ח לכדי שילוב כוחות.

התהליך הזה [של פיוס פלסטיני] עשוי להתחזק אם ישראל תעבור משלב הדיבורים לשלב המעשים ואכן תספח שטחים והתנחלויות. או אז האלימות עלולה לגבור תוך התקרבות משמעותית בין שני "היריבים הלא טובים", חמאס ופת"ח. אם היה מדובר בתוכנית שלום בת ביצוע, כל הסכנות הללו היו מתגמדות; אבל לא כך כשברור ששלום לא ייצא מדיל המאה אלא רק הגברת המתיחות, שעלולה להוביל להתנגשות.

בשלב הזה נדמה שאף אחד במערכת הביטחון אינו מעוניין לקלקל את "החגיגה". כשהרוב המכריע במערכת הפוליטית מדבר על רגע היסטורי והנשיא האמריקאי מעניק לישראל "הסכם חלומות" על מגש של כסף, נדמה שבמערכת הביטחון מעדיפים לשמור את הביקורת מחוץ לדיון ציבורי. אבל כשהייאוש הפלסטיני יתורגם לאלימות בשטח ויתפוצץ לישראלים בפנים, במערכת הביטחון לא יופתעו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020