ביום חמישי בשבוע שעבר [23 בינואר], כשנודע על כוונת הנשיא דונלד טראמפ לפרסם את פרטי "דיל המאה" ביום שלישי - היום שבו תתכנס מליאת הכנסת כדי להצביע על הקמתה של הוועדה המיועדת לדון בבקשת החסינות של בנימין נתניהו - ההתייחסות לתכנית הייתה בעיקר פוליטית. זה נראה כמו התערבות בוטה של הנשיא האמריקאי בבחירות בישראל. הרי נכון יותר להציגה רק לאחר שתורכב ממשלה חדשה. ולכל זה התווספה הזמנתו המפתיעה של בני גנץ לבית הלבן, שהיענותו אליה משמעה היעדרות מהדיון בכנסת. מה עוד שסגן הנשיא מייק פנס אמר, אולי לא בכוונה, שהזמנת גנץ לפגישה עם טראמפ נעשתה בעקבות בקשתו של נתניהו...
התחושה בישראל בכלל ובכחול לבן בפרט הייתה שמדובר בטריק פוליטי, במלכודת, שנועדו לסייע לנתניהו ולפגוע בגנץ. איכשהו יו"ר כחול לבן יצא מזה טוב, כשביקש ונענה בחיוב להגיע לבית הלבן לפגישה עם טראמפ ביום שני, בנפרד מנתניהו, כדי שיוכל מיד לאחריה לחזור לארץ ולהשתתף בדיון בכנסת. המהלך של גנץ הוכיח כי עיתוי פרסום התכנית אכן היה "הצגת בחירות". נתניהו מיהר לארגן לעצמו פגישה נוספת עם טראמפ ביום שני, כמובן לפני גנץ. במצב הזה, אין פלא שרבים מהישראלים רואים בתכנית משחק פוליטי שלא באמת יוביל להסכם שלום.