ישראל פולס

חמאס הוכיח כי הוא רציני בהתחייבותו להסדרה

p
המחבר
בקצרה
חיסולו השבוע של בכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה הפך לרגע מכונן דווקא ביחסים בין ישראל לחמאס. הארגון שהצהיר תמיד כי כל תקיפה ישראלית ברצועה תיענה בתגובה הולמת – ישב על הגדר ולא התערב. אפילו סינוואר והנייה שתקו.

נכון ליום חמישי בבוקר [14 בנובמבר], המגעים בין ישראל לג'יהאד האסלאמי, בתיווך מצרי, הסתיימו בהפסקת אש. זאת הפעם הראשונה שהתקיימו מגעים שכאלה עם הג'יהאד האסלאמי, כשחמאס אינו צד בעניין. מבחינת מנהיגי הארגון השני בגודלו בעזה זהו רגע מכונן עבורם, שכן עד כה בכל העימותים המזויינים בין ישראל לעזה, לרבות במבצעים הגדולים "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", המגעים להפסקת אש נוהלו עם חמאס כריבון ברצועה. שאר הארגונים נחשבו נדבך נוסף ב"התנגדות,'' ולא נוהלו מגעים עמם.

כעת שהגיעו הצדדים להסכם הפסקת אש, יכולים מזכ"ל הג'יהאד האסלאמי זיאד נחאלה, סגנו אכרם עג'ורי שבנו נהרג השבוע [12 בנובמבר] בתקיפת בניין מגורים בדמשק והמנהיג בעזה מוחמד אל-הינדי לסמן "וי", שכן הם הצליחו לקבע את מעמדם מול ישראל, מול מצרים ובעיקר מול חמאס. גם באיראן יכולים להיות מרוצים, הסיוע הבלתי מותנה שלהם לארגון השתלם. הוא לא נכנע לישראל.

אבל הסיפור המשמעותי של העימות המזויין הנוכחי בין ישראל לג'יהאד האסלאמי הוא למעשה חמאס. ההתפתחויות בימים האחרונים היוו רגע מכונן ביחסים בין ישראל לחמאס. הארגון שהצהיר תמיד כי כל תקיפה ישראלית בעזה לא תעבור בשתיקה ותיענה בתגובה הולמת – לא התערב הפעם.

אמנם מנהיגי חמאס איפשרו לג'יהאד האסלאמי להגיב לחיסול ולירות רקטות כאוות נפשם (למעלה מ-400 שיגורים לעבר ישראל), אבל הטווח היה מוגבל. לג'יהאד האסלאמי יש ארסנל רקטות שיכול להגיע עד גוש דן, אבל הקו האדום הזה כמעט שלא נחצה, ככל הנראה בהוראת חמאס לבל יוענק לישראל תירוץ להיכנס למערכה גדולה יותר. מסתבר כי חמאס מוכן היה לספוג כל ביקורת שנשמעה כלפיו השבוע בעזה – שהוא איבד את הובלת הג'יהאד מול ישראל, שהוא חושש מעימות עם ישראל, שהפקיר ברגע האמת את הארגון השותף הנתמך ע"י אפוטרופוס משותף (איראן), אך בשום אופן לא לסכן את ההסדרה ולהיגרר למלחמה.

היכן היה קולו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, שרק לפני כשבוע וחצי [4 בנובמבר] איים על ישראל שתנועתו תוכל לירות על תל אביב חצי שנה ברציפות? הוא לא נשמע כלל. לפי דיווח בעיתון ישראל היום [13 בנובמבר], בכיר בחמאס אמר לכתב העיתון דניאל סיריוטי כי סינוואר מסרב להצטרף ללחימה למרות לחץ כבד שמפעילים עליו שני בכירים בתנועה, רווחי מושתווא וח'ליל אל-חיה. לדיווח הזה אין אישור ממקור אחר, אבל כדאי לשים לב שגם קולו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית, לא נשמע, למרות שבדרך כלל הנייה איננו מחמיץ אף הזדמנות לאיים על ישראל.

חמאס אם כך ישב על הגדר ולא התערב, בתקווה שהסבב הזה יסתיים במהירות ובלי יותר מדי תקלות. פגיעה ישירה בבית בישראל עם נפגעים בוודאי הייתה גורמת לצה"ל להרחיב את יעדי התקיפה. פגיעה המונית בפלסטינים בעזה עלולה הייתה לחייב את הנהגת חמאס להראות קבל עם ועולם שהם מגלים אחריות לחיי אזרחיהם – ולהגיב. לכן בחמאס האיצו במצרים לסיים את המגעים להפסקת אש במהרה. מנהיגי הג'יהאד האסלאמי מנגד כנראה נהנו מהסיטואציה שבה הם מחוזרים, ולא מיהרו לחדול לירות רקטות.

בתקשורת הישראלית התרכזו בימים האחרונים בעיקר בחיסולו של אל-עטא ופחות בניסיון החיסול של עג'ורי בדמשק, שיוחס על ידי גורמים זרים לישראל. אבל מבחינת הג'יהאד האסלאמי, התקיפה מחוץ לעזה והיד הארוכה לכאורה שגילתה ישראל מרתיעה אותו יותר מחיסולו של אל-עטא. זו כנראה סיבה נוספת לכך שהג'יהאד האסלאמי נזהר שלא להרחיב יתר על המידה את טווח ירי הרקטות לעבר ישראל, אף שביכולתו הייתה האפשרות לעשות כן.

כמו עם חמאס, כך גם עם הג'יהאד האסלאמי. המצרים הם הכתובת לכל המגעים והמשאים ומתנים. מקור ביטחוני בישראל אישר בשיחה עם אל-מוניטור, כי בכירי המודיעין המצרי מעבירים עבור ישראל מסרים לג'יהאד ולחמאס. זמן קצר לאחר חיסולו של אל-עטא, העבירה ישראל מסר לחמאס, באמצעות מצרים, שלפיו ישראל איננה מעוניינת לפגוע בחמאס אלא רק במי שפגעו או שמתכננים לפגוע בהסדרה, ולכן טוב תעשה התנועה אם תישאר מחוץ לעימות המתפתח. בהמשך ראש הממשלה נתניהו רמז לכך במסיבת עיתונאים [12 בנובמבר]: "ישראל אינה מעוניינת בהסלמה, אבל נעשה כל מה שיידרש כדי להגן על עצמנו, וזה יכול לקחת זמן". כלומר ישראל מתמקדת בג'יהאד האסלאמי ואם חמאס יתערב, נגן על עצמנו בהתאם. כפי שזה נראה היה במהלך ימי העימות, חמאס לא ערער על הדברים.

אבו-עטא גרם בשנה האחרונה כאב ראש לא קטן למנהיגי חמאס. מאז מונה זיאד נחאלה למזכ"ל הג'יהאד האסלאמי [ספטמבר 2018] במקום עבדאללה רמדאן שלח המצוי בתרדמת, החל ארגונו מתגרה בחמאס יותר ויותר. מבחינת מנהיגי חמאס, אין דבר מקומם ורגיש יותר מאשר הצגתם בעיני הפלסטינים בעזה ובכלל כמי שוויתרו על הג'יהאד וככאלה שמשתפים פעולה עם "השטן", כלומר עם ישראל. זה בדיוק מה שעשה אל-עטא. הוא פגע בחמאס בנקודה הכי רגישה שלו – בתדמית. אם הוא לא היה בתפקיד בכיר בזרוע צבאית של ארגון הנתמך ע"י איראן, שאותה אסור לחמאס להרגיז (היחסים עמה שוקמו אחרי נתק ממושך שיצר ראש הלשכה המדינית הקודם ח'אלד משעל), הוא היה מוצא את עצמו כבר מזמן מאחורי סורג ובריח.

ישראל אפוא עשתה לחמאס את העבודה, ומנהיגיו מקווים כעת שבהנהגת הג'יהאד האסלאמי הבינו את המסר. לישראל מצדה יש עתה את כל הסיבות שבעולם להאמין שחמאס רציני ונכון להתקדם בהסדרה. אין הוכחה טובה יותר מאשר התנהלותו בעזה השבוע.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: rockets, gaza strip, palestinian leaderships, cease-fire, peace agreements, israel-gaza war, hamas, islamic jihad

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept