ישראל פולס

הדרך של נתניהו למנדט ה-61 עוברת דרך חוק המצלמות

p
המחבר
בקצרה
נתניהו זקוק בבחירות האלו גם לקולות של הקיצוניים ביותר בימין כמו תומכי עוצמה יהודית. כדי שהם יבואו אליו הוא צריך להוכיח דמי רצינות – למשל קמפיין מסית וגזעני נגד ערביי ישראל שהליכוד מעולם לא ידע.

בכמה מכלי התקשורת כינו את העימות ביום רביעי [11 בספטמבר] בכנסת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה כ"חריג".  ה"חריגות" התייחסה מן הסתם לתעוזה של עודה, שהתקרב אל ראש ממשלת ישראל מרחק הבל פה כשהוא אוחז בידו את הטלפון הנייד שלו, ונעמד מולו כשהוא מדגים תנועת צילום מציקה במשך שניות ארוכות.

המפגש הטעון הזה התרחש כשראש הממשלה ירד מהפודיום לאחר שנשא את "נאום המצלמות", או במילים אחרות נאום קמפיין מתוחכם שעורר את כל השדים בימין כלפי ערביי ישראל ועל הדרך הפך את יו"ר ישראל ביתנו למשתף פעולה עמם. אפילו בסטנדרטים שלו, נתניהו הלך צעד אחד רחוק מדי בהתססה נגד ציבור שלם, אבל מצוקתו האישית והפוליטית אמיתית ומבחינתו כל הכלים כשרים כעת.

כל זה קרה לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על חוק תמים לכאורה, שנועד לכאורה להגביר את הפיקוח על הבחירות, אך שבוע לפני קיומן כוון לבטן הרכה של הציבור הערבי. לכאורה האקט הזה נועד לפגוע באחוזי ההצבעה של הציבור הערבי, מה שישרת את גוש הימין, אבל ככל שהתמונה מתבהרת נדמה כי זוהי מטרה משנית. נתניהו יצא למסע הפחדה בימין על מנת לעורר רגש קמאי, שנתניהו יודע שהוא קיים בחלקים נרחבים בימין ובוודאי בקבוצות הקיצוניות. המטרה שלו היא למקסם את מספר המצביעים לליכוד. ביום רביעי בערב, כאשר התברר שנתניהו קורא שלא להצביע לעוצמה יהודית, המפלגה שהיא ביתם של תלמידי הרב כהנא, הדברים מתחברים. נתניהו זקוק הפעם גם לקולות של הקיצוניים ביותר, וכדי שהם יבואו אליו הוא צריך להוכיח דמי רצינות – למשל בדמות קמפיין מסית נגד הערבים.

נתניהו ידע שאין לו רוב להעביר את חוק המצלמות, אבל כאמור החוק עצמו לא עניין אותו. הוא רק סיפק לו תפאורה לספין מושלם. נתניהו עמד על הפודיום ושיווק במיומנות של איש מכירות חלקלק את החוק כנוסחת פלא למניעת זיופים בבחירות. "איך אפשר להתנגד לצילום בטלפון סלולרי כזה שאנחנו משתמשים בו כל יום?", הוא תהה ונופף במכשיר כזה, "מה זה טוהר בחירות? זה שקיפות, ושקיפות זה מצלמות, וזה כדי לא לאפשר את זיהום הבחירות".

ח"כ עודה הקשיב לדברים והחליט להשיב לו כגמולו. אחרי הכל גם הוא בעיצומו של קמפיין בחירות. "חשבתי שהכל בסטורי", הוא התריס לעברו. נתניהו הגיב באיפוק לפרובוקציה ולהיצמדות של עודה אליו, אבל ח"כים מהליכוד בהובלת מיקי זוהר הסתערו על הח"כ המצלם. התמונה הזאת, של ראש ממשלת ישראל מאוים כביכול על ידי חבר כנסת ערבי, שווה לנתניהו הרבה בקמפיין הזה.

כנסת ישראל ידעה לא מעט קטטות, התפרצויות וחילופי קללות ועלבונות, אולם אירוע מסוג זה, שבו חבר כנסת נראה "מטריד" פיזית את ראש הממשלה, טרם נראה בה. מנגד, במערכת בחירות כה סוערת שבה ראש הממשלה מתסיס נגד ערביי ישראל כדי ללכד סביבו את מצביעי הימין, אין להתפלא שהתגובה נגדו הייתה מסוג כזה. ח"כ עודה אמנם חרג מכללי הממלכתיות מול ראש ממשלה, אבל לא הייתה לו ברירה. נתניהו השתמש בנשק לא קונבנציונלי, והוא השיב לו באותו המטבע.

פעולת התגמול של ראש הרשימה המשותפת אל מול המצלמות משרתת גם אותו מול הציבור שלו. בהפוך על הפוך הדבר יכול להניע את המצביעים הערבים בהמוניהם אל הקלפיות. יש מי שהרהר אפילו שאולי היה כאן שיתוף פעולה סודי ערמומי שבו שני הצדדים ביקשו להרוויח, אבל זה כמובן לא היה המצב.  

עוד לפני העימות בכנסת, נחשף כי מתוך עמוד הפייסבוק של נתניהו נשלח מסר אישי לעוקביו ולפיו "הערבים רוצים להשמיד את כולנו, נשים, ילדים וגברים". לצד המסר הגזעני הזה, התבקשו הנמענים להביא כל אחד שלושה אנשים להצביע לליכוד בראשות נתניהו, כדי "למנוע הקמת ממשלת שמאל מסוכנת עם לפיד, גנץ, עודה וליברמן". בליכוד טענו שמדובר בטעות, אך ח"כ עודה דחה זאת וצייץ בתגובה כי נתניהו הוא "פסיכופט, ללא קווים אדומים והוא רוצה לראות דם".

אכן קשה להאמין שמדובר בטעות. הקמפיין של נתניהו מוקפד ומגובה במחקרים וסקרי עומק ומנוהל אישית על ידו. קהל היעד הבלעדי שלו הוא הימין והליכוד, ואותו הוא מנסה ללכד באמצעות יצירת דמוניזציה לערביי ישראל.

עד כמה הלך רחוק הפעם יכול להעיד הפוסט הנרגש שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו השר לשעבר מיכאל איתן, איש ליכוד במשך חמישים שנה, שהודיע [12 בספטמבר] שהפעם הוא לא יוכל להצביע למפלגה. מילותיו נוקבות: "נתניהו עושה שימוש ציני בעקרונו שלמד מיועצו המיתולוגי, ארתור פינקלשטיין. על פיהם הסתה נגד מיעוטים כמו השמאל והערבים יכולה לסייע לו בבחירות. ככל שהוא פורט יותר על נימים גזעניים, הוא מסבך את יריביו הפוליטיים באשמת סיוע לאויב ומתייג אותם כבוגדים". איתן מצטרף לבכירים לשעבר בליכוד בהם השרים לשעבר דן מרידור ובני בגין ויו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון, שהודיעו בימים האחרונים כי לא יצביעו ליכוד. לנתניהו כנראה זה לא משנה, הוא מעריך שהתועלת האלקטורלית תגבר על הנזק.

בימים האחרונים נתניהו גילה שלחוק המצלמות יש יתרון נוסף: החזרת מצביעי ימין מליברמן לליכוד. מרגע שיו"ר ישראל ביתנו הודיע שיתנגד לחוק, ולמעשה מנע את חקיקתו, הוא הוצג כמשתף פעולה עם המפלגות הערביות ועם מפלגות השמאל. באופן הזה מקווה נתניהו להחזיר לעצמו מצביעי ליכוד שעברו אל ליברמן.

זה עשוי להיות קטלני עבור יו"ר ישראל ביתנו. למרבה האבסורד ליברמן, שהיה הראשון לזהות את הרווח האלקטורלי מהתססה נגד ערביי ישראל, הופך כעת בעצמו - בידי אמן הקמפיינים נתניהו - לקורבן בשיח הזה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept