ישראל פולס

הקשר בין איתור מנהרות חמאס להסדרה עם ישראל

p
המחבר
בקצרה
חמאס חושש מעימות מזוין רחב נגד ישראל כיוון שאין לו מענה למערכה קרקעית נוכח השמדת המנהרות ההתקפיות שלו על ידי צה"ל. במצב הזה הסדרה עם ישראל, על אף קלקוליה, היא האופציה המועדפת על מנהיגי התנועה.

בדיוק ביום שבו צוינו חמש שנים לפרוץ מבצע "צוק איתן" בעזה, חשף צה עוד מנהרה של חמאס שחדרה לשטח ישראל מדרום הרצועה [8 ביולי]. המנהרה אותרה במהלך העבודות לבניית המכשול התת קרקעי לאורך גבול הרצועה שבמסגרתן יוצקים בטון ומוטות ברזל לעומק של עשרות מטרים באדמה. המכשול אמור להפוך את מלאכת חפירת המנהרות בשכבות העליונות של הקרקע למשימה כמעט בלתי אפשרית. ההסתייגות נובעת מכך שחמאס הוכיח בעבר כי הצליח להתגבר על מכשולים הנדסיים כמו בגבול עזה-מצרים, וחפר בהצלחה מאות מנהרות הברחה למרות שישראל החדירה לעומק האדמה יציקות פלדה.

המכשול שישראל מקימה נחפר לעומקים גדולים של עשרות מטרים ויכלול גם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אם יחליט חמאס להמשיך לחפור מנהרות לשטח ישראל, המשוכה מבחינתו תהיה קשה עד מאוד. חפירת מנהרה בעומקים כאלו היא כמעט בלתי אפשרית נוכח העדר אספקת חמצן וכובד הקרקע המחייב פעילות הנדסית מורכבת. עד כה השלים צה"ל את הקמת כמחצית המכשול התת קרקעי שייבנה לאורך גבול ישראל-עזה.

המנהרה שנחשפה השבוע היא ה-18 במספר. בסבב הלחימה האחרון [4 מאי] תקף צה מנהרה של הג'יהאד האסלאמי שעומקה היה 20 מטרים ושכללה כמה כניסות. באוקטובר 2018 השמיד צה מנהרה התקפית באורך קילומטר שחדרה 200 מטרים לשטח ישראל והותקנו בה קווי חשמל וטלפון.

מאז שצה"ל התחיל לחשוף את מנהרות הטרור מעזה בזכות ציוד טכנולוגי מתקדם, זנח חמאס את פרויקט הדגל שלו שבו הושקעו עשרות מיליוני דולרים. אף אם נותרו עדיין מנהרות שלא אותרו, ככל הידוע הן אינן פעילות ולחמאס יהיה קשה להפעילן ולהתגבר על המכשול החדש שמקימה ישראל.

ביטול פרויקט המנהרות של חמאס הוא בעל השלכות משמעותיות על הדוקטרינה הצבאית שבנתה הזרוע הצבאית של הארגון ועל דרכה המדינית של התנועה.

בניגוד לדעה הרווחת בישראל, חמאס החל בפרויקט המנהרות לא לצורך תקיפה אלא בעיקר למגננה. ההחלטה על כך התקבלה בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה [דצמבר 2009 עד ינואר 2010], לאחר שצה"ל נכנס עם טנקים ונגמ"שים לרצועה וללוחמי הזרוע הצבאית לא היה מענה לכך. כל שנותר לאנשי עז א-דין אל-קסאם, על אף הכשרתם למלחמה בשטח בנוי, היה להימלט אל הערים הגדולות, בעיקר אל העיר עזה שם מרוכזים מוסדות שלטון חמאס, ולנסות למנוע את כיבושה של העיר והפלת השלטון. צה"ל לא נכנס לעיר על פי החלטת ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון אהוד ברק, שלא היו מעוניינים להפיל את שלטון חמאס אלא רק להעביר מסר מרתיע.

בתום המבצע כאמור החל חמאס בהקמת מנהרות לאורך ורוחב הרצועה, שתפקידן היה לאגף את יחידות החי"ר והשריון של צה"ל מאחור, אם ייכנסו לתוך הרצועה. הדוקטרינה הזו נחשפה ביום השביעי למבצע צוק איתן, כשחמאס סירב להפסקת אש שהציעה ישראל וניסה לפגוע בכוחות צה באמצעות המנהרות ויחידות הנוח'בה – יחידות העילית של חמאס שאומנו למבצעים כאלה בדיוק. ההמשך ידוע: מבצע צוק איתן נמשך 50 יום, ומבחינת חמאס זו הייתה הצלחה צבאית מרשימה. עפ"י חמאס אפילו צבאות מצרים, ירדן וסוריה לא הצליחו להחזיק מעמד זמן רב כל כך במלחמותיהם נגד ישראל.

חמאס המשיך בפרויקט המנהרות שלו גם אחרי צוק איתן וראשי התנועה הבטיחו מפעם לפעם "הפתעות" לישראל, עד שצה"ל חשף כי יש לו אמצעים טכנולוגיים חדשים לאיתור המנהרות והחל לאתר ולהשמיד אותן. במקביל החל צה''ל בהקמת המכשול התת קרקעי. כך מבחינת חמאס ומבחינת תושבי עזה ירדו לטמיון עשרות מיליוני דולרים.

כעת חמאס מחפש תחליף למנהרות שלו. באותו היום שבו נחשפה מנהרה מספר 18, יירט צה רחפן של חמאס שחדר לשטח ישראל. בתנועה מאמינים כי באפשרותם לפתח "חיל אוויר" של רחפנים ומטוסים ללא טייס, זאת בנוסף ל"חיל ים" שיצויד בסירות קרב. המטרה היא להפתיע את ישראל מהים ומהאוויר בעימות מזוין עתידי. עם זאת בחמאס מבינים כי אמצעים דלים שכאלה לא יוכלו להכריע מערכה כפי שאולי היו מצליחות אותן מנהרות התקפיות.

"לביטול פרויקט המנהרות יש משמעות אסטרטגית ראשונה במעלה על הדוקטרינה הצבאית של חמאס", אומר לאל-מוניטור מקור ביטחוני ישראלי. לדבריו, אחת הסיבות המרכזיות שחמאס חושש מעימות מזוין נרחב נגד ישראל היא העובדה שאין לו מענה למערכה קרקעית. לכן חמאס ממשיך לפתח בקצב מואץ את טווח הרקטות, שהוכיחו מבחינתו את יעילותן, ומשגרים רבי קנים כדי להתגבר על כיפת ברזל.

לדברי המקור, במקרה של כניסה קרקעית של צה"ל אל שטחי רצועת עזה, חמושי חמאס ימצאו את עצמם באותה סיטואציה כמו בעבר ויאלצו למלט את נפשם אל הערים הצפופות. אמנם החמושים הללו מצוידים בטילי קורנט נגד טנקים (בו נעשה שימוש בעימות בתחילת מאי), אבל מול כוח צבאי רב זה לא יספיק.

לעדכון התפיסה המבצעית של חמאס יש גם משמעות מדינית רחבה. בחמאס מבינים כי יעילותן של רקטות ארוכות טווח ומשגרים מרובי קנה היא מוגבלת. אלה אפקטיביים רק לסבב אלים קצר ולא למערכה כוללת. לכן הסדרה עם ישראל, על אף קלקוליה, היא האופציה המועדפת על מנהיגי התנועה.

נמצא ב: עזה

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept