ישראל פולס

בעדה האתיופית משוכנעים: החברה הישראלית זקוקה לזעזוע

p
המחבר
בקצרה
מדינת ישראל נראתה השבוע כאילו שטף אותה גל אנרכיה. בעדה האתיופית לא ממהרים לגנות את הוונדליזם, האלימות וחסימות הכבישים הממושכות, וטוענים כי מותם של 11 בני העדה בשנים האחרונות מאש שוטרים, מצריך מחאה קיצונית שתעורר את החברה הישראלית מגזענותה ואדישותה.

ביום ראשון בערב [30 ביוני] ישב סלמון טקה, נער כבן 18 בן העדה האתיופית, עם חבריו בגן משחקים בקריית חיים. שעה קלה לאחר מכן, קצין משטרה בלבוש אזרחי ביצע ירי לעבר טקה שנפגע בחזהו ומת במקום. נראה כי העובדות הללו הן היחידות שאין עליהן מחלוקת בטרגדיה הזו. השוטר, שבתחילה נשלח למעצר בית, הושם במקום מסתור יחד עם בני משפחתו מחשש לפגיעה בהם.

לטענת השוטר, הוא הבחין בקטטה של קבוצת צעירים ששהתה בגן המשחקים. הוא הזדהה בפניהם ואלה בתגובה תקפו אותו באבנים כך שנאלץ, כאקט של הגנה עצמית, לירות. הוא ירה לכיוון הקרקע והכדור ניתז לעבר חזהו של טקה והרגו. בשלב הזה, הממצאים הבליסטיים אינם חד משמעיים. מנגד, הצעירים מציגים סיפור שונה לגמרי. לטענתם השוטר חשב שהם שודדים צעיר אחר, ושלף אקדח. בהמשך הם נמלטו ממנו, והוא ירה לעבר טקה. כך או כך, נראה כי גם במשטרה סבורים שהאירוע הזה לא היה אמור להסתיים במותו של הצעיר.

במהלך יום שני ניסתה המשטרה להגיע להידברות עם ראשי העדה האתיופית על מנת לאפשר מחאה מסודרת, אולם המגעים לא צלחו. ביום שלישי [2 ביולי] יצאו אלפים מבני העדה לעשרות מוקדים ברחבי הארץ, חסמו צמתים לשעות ארוכות, תקפו עוברי אורח וכוחות ביטחון והשחיתו רכוש ציבורי ופרטי בהיקף נרחב. הנזק מוערך במיליוני שקלים.

נכון ליום רביעי בצהריים, המפגינים מתכוונים להמשיך במחאה החריפה ואף לחסום את הגישה לנתב"ג ולביתו של רה"מ בקיסריה.

מבחינת העדה האתיופית, רק הוונדליזם וחסימות הכבישים והצמתים בכל הארץ יובילו לשינוי ההכרחי. "הדרך היחידה לזעזע תפיסות חשוכות וגזעניות היא באמצעות שיבוש הסדר הקיים, והמחשה לעוברי האורח האדישים עד כמה המצב הזה לא יכול להימשך", אומרת לאל-מוניטור מאיה הטאו, צעירה בת 26 מקריית חיים, המכירה את משפחתו של טקה. "העובדה שאני רואה בעיקר אתיופים בהפגנות, ממחישה שלחברה הישראלית לא אכפת. קצת פקקים אולי יעוררו את הציבור".

"בשנים האחרונות נורו למוות 11 אתיופים ללא תיק פלילי בידי שוטרים", אומר לאל-מוניטור שחר מולה, ממנהיגי המאבק ובעלים של חברת אחזקה וניקיון. "צריך להבין שהמחאות הללו הם תוצאה של תסכול מצטבר. לפני חצי שנה ארגנו מחאה מסודרת בעקבות הרצח של יהודה ביאדגה בידי שוטר בבת ים. הגיעו 20 אלף איש להפגנה בתל אביב [ינואר 2019], אבל מכיוון שהיא הייתה מסודרת מדי, זה לא עניין אף אחד. אני הובלתי עשרות מחאות (של העדה האתיופית) מאז המחאה הגדולה ב-2015, אבל לא נעשה שום תהליך אמיתי".

מולה הציג בפני אל-מוניטור את דרישות המפגינים. ראשית, הוא תובע שגוף חיצוני ולא המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) יבצע חקירה של כלל המקרים שבהם נהרגו אתיופים ע"י שוטרים. שנית, הוא תובע את העברת השוטר-היורה למעצר בבית מעצר ולא במעצר בית. "לא לאפשר לו להיות בבית מלון חמישה כוכבים", הוא מדגיש, "אין בכלל תחושה של חקר האמת. אין לנו אמון במח"ש. מה שחידד אצלנו את חוסר האמון היא העובדה שהשוטר שוחרר למעצר בית במקום שיישב במעצר עד תום ההליכים כמו כל חשוד ברצח".

בשנים האחרונות אירעו לא מעט מקרים שבהם הותקפו צעירים בני העדה האתיופית ע"י שוטרים. התקרית המשמעותית ביותר הייתה בתחילת 2014. יוסף סלמסה ז"ל נעצר בחשד לפריצה וטען כי סבל מאלימות קשה מצד השוטרים. תקופה לאחר מכן סלמסה התאבד.

במקרה אחר, באפריל 2015, תועד שוטר מתנפל על דמאס פיקדה, חייל יוצא אתיופיה, מכה אותו ועוצר אותו ללא סיבה נראית לעין. בינואר האחרון [2019] נורה למוות יהודה ביאדגה בבת ים. במשטרה טענו כי הוא איים בסכין שלופה על שוטרים.

מולה משוכנע שהשוטר ירה בטקה רק בגלל צבע עורו. "יכול להיות שהייתה שם סיטואציה מורכבת, אבל השוטר מיהר לירות באתיופי כי הוא ידע שכלום לא יקרה. כולה אתיופי", הוא אומר. "הרי שוטרים אחרים לפניו ירו באתיופים וכלום לא קרה להם. עכשיו אנחנו נוכיח שכן קורה ולא נעבור בשתיקה על האירוע הזה. החברה הישראלית מקולקלת ואנחנו נציף את זה. האימהות שלנו בוכות ולאף אחד לא אכפת".

גם הטאו סבורה כי מדובר ב"רצח ממניע גזעני", כהגדרתה. "המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך כבר הודה כי שוטרים רואים באתיופים חשודים מיידיים. הגזענות מתחילה מלמעלה. יוצאי אתיופיה הם אנשים עדינים ואציליים, כל מי שמכיר אתיופי באופן אישי יעיד על כך. אנחנו לא עבריינים ואנחנו מעורבים בפשיעה פחות מאוכלוסיות אחרות. אבל שוטר גזען לבן אחד יכול לשלוף נשק מול אתיופי ולרצוח אותו, רק בגלל שהוא לא חונך מעולם שלא לתייג שחורים".

ניצב בדימוס יעקב בורובסקי מודה בשיחה עם אל-מוניטור כי קיימת בעיה במשטרה. "בתת-מודע יש בעיה בקרב שוטרים רבים בכל הקשור למיעוטים. המשטרה חייבת לפעול כדי לחנך את השוטרים ולמנוע ממקרים כאלו להישנות", הוא אומר, ומוסיף כי אין כל תרחיש שיכול להצדיק את הירי בסלמון טקה. "זרקו על השוטר אבנים? שיברח 20 מטר. אבן לא מוגדרת כסכנת חיים. מה פתאום הוא יורה? מה זה, המערב הפרוע?"

בשעות הראשונות להפגנות המחאה ביום שלישי, הפגינה המשטרה אורך רוח והבלגה כלפי המפגינים. היא אפשרה חסימות כבישים וצמתים בכל רחבי הארץ. בציבור נשמעה ביקורת רבה כלפי החלטת המשטרה להכיל את הפרות הסדר, מה שיצר רושם של אנרכיה. גם בתוך המשטרה נשמעה ביקורת על ההחלטה. למחרת, נוכח רמת האלימות הקשה, הבהירה המשטרה כי לא תאפשר את המשך הכאוס והבטיחה למנוע כל הפרת סדר.

בורובסקי דווקא מצדיק את ההחלטה להכיל את האירועים. "פיקדתי על אינספור אירועי הפרות סדר", הוא מסביר. "כשאתה מזהה זעם ציבורי אמיתי, הטעות הכי גדולה היא להתעמת איתו. המשטרה פועלת לפי סולם ערכים, והערך העליון הוא קדושת החיים ולא שלטון החוק. אם כדי לפנות את המפגינים היו מסכנים את חייהם, שלטון החוק זז הצידה. במצב כזה צריך לתעל את המפגינים לצירים מרכזיים ולצמצם פגיעה בחפים מפשע".

בקהילה האתיופית סבורים שכדי להביא לתיקון יש לייצר זעזוע עמוק במיוחד. הטאו מתעקשת להקריא לי בקול רועד, בשיחת הטלפון עמה, את דבריו של מרטין לותר קינג: "המחסום הגדול ביותר במאבקו של האדם השחור למען החופש הוא לא חבר מועצת העיר הלבן או איש הקו-קלקס-קלן, אלא האיש הלבן המתון, אשר מסור יותר ל'סדר' מאשר לצדק; אשר מעדיף שלום שלילי שהוא העדרה של מתיחות, על פני שלום חיובי שהוא נוכחותו של צדק".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: protests, racism, israeli police, israeli society, ethiopians

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept