ישראל פולס

איך חוק הגיוס שוב הביא לבחירות

p
המחבר
בקצרה
גלגוליו של החוק שהפיל ממשלה אחת, גרם לבחירות שניות בתוך חצי שנה, פילג בין חרדים לחילונים ובין אשכנזים לספרדים, ומשמש סלע מחלוקת ערכי ודלק בערה פוליטי עשרות שנים.

פיזור הכנסת ביוזמת ראש הממשלה לאחר 30 יום הוא מעשה תקדימי בתולדות המדינה. ישראל תלך לבחירות חדשות בספטמבר על רקע מחלוקת מהותית בקרב הימין הישראלי, כלומר שתי המפלגות החרדיות מול אביגדור ליברמן נציג הימין החילוני. וכל זאת, על רקע חוק הגיוס.

סוגיית הגיוס לצה"ל הייתה כבדת משקל מאז הקמת המדינה. במהלך השנים היא הוציאה המונים להפגין ברחובות, ושימשה גם דלק פוליטי למפלגות שונות. אולם זו הפעם הראשונה שהיא גורמת פעמיים באותה שנה להליכה לבחירות.

הצעת חוק הגיוס הרשומה על שמו של אביגדור ליברמן כמעט ועברה בכנסת הקודמת. היא  אושרה על ידי הממשלה ועברה בקריאה ראשונה (ביולי 2018), אבל התנגדותו של אחד הפלגים החרדים, חסידות גור שאותה מייצג סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הביאה למשבר קואליציוני ובסופו של דבר גרמה להקדמת הבחירות.

אין זה פלא שרוב החרדים הסכימו בזמנו עם נוסח החוק, אשר איפשר לרוב תלמידי הישיבות – מהם כ-70 אלף בגילאי הגיוס 18-24 - להמשיך לקבל פטור משירות צבאי תמורת גיוסם של מעטים. פי הנתונים של מרכז המחקר והמידע, מדי שנה מתגייסים כ-3,000 חרדים ואילו 15 אלף מקבלים דחייה או פטור. עוד 2,000 ממירים את השירות בצה"ל בשירות לאומי לטובת הקהילה. לשם השוואה, כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון הנהיג את הסדר הפטור לחרדים כבר במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, לבקשת ראשי הישיבות, הועמד מספר הפטורים משירות על 400.

בסך הכול, לפי נתוני הכנסת, משרתים כיום כ-11 אלף חיילים המוגדרים "חרדים", עלייה חדה של 45% לעומת 2013. לפי הערכות שונות, רובם לא השתייכו לשדרה המרכזית החרדית, או שנמנו עם הזרם החרדי המזרחי והשתייכו לישיבות של תנועת ש"ס.

מקור ההתנגדות של האדמו"ר מגור, האיש החזק בחברה החרדית, היה העיצומים שנקבעו בחוק, כלומר הפחתת תקציבי אותן ישיבות שלא יעמדו במכסות הגיוס. המכסות מהוות עליה של 5% מדי שנה במספר המחויבים בגיוס. למרות זאת, על רקע משבר השיחות להקמת הקואליציה, גם הוא הסכים לפשרה שעלתה בימים האחרונים בפני חבריו במועצת גדולי התורה, מנהיגי החסידויות המרכיבות את מפלגת אגודת ישראל. על פי הפשרה שהציע נתניהו, החוק יקבע מכסות לגיוס חרדים, אך המספרים המדוייקים ייקבעו בהחלטת ממשלה.

מנגד, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שיזם את חוק הגיוס לפני שנה בתפקידו כשר ביטחון, סירב להתפשר. לדבריו, החוק עצמו כבר מהווה פשרה מהותית מצד החילונים. את הצעת החוק שהביא ליברמן לפני שנה הכינה ועדה של משפטנים ואנשי מקצוע ממשרד הביטחון וצה"ל. אחד הסעיפים המהותיים בו נגזר מחוק קודם וקבע, כדי לעמוד במכסת היעדים לגיוס, הגדרה רחבה למושג "חרדי" הכוללת גם צעירים שלמדו שנתיים במוסדות חרדיים בגיל בית ספר תיכון. ההגדרה הזו הכניסה למסגרת החוק גם את מי שנשרו ממסגרות חינוך אלה, המכונים ברחוב החרדי "שבבניקים", רבים מהם חוזרים בשאלה. כן נכללו בהגדרה צעירים שאינם חרדים הנשלחים למסגרות חרדיות כחלק מניסיון לשקמם או שהם מבקשים לחזור בתשובה.

רבים מהמתגייסים החרדים בשנים האחרונות עונים על הגדרות אלה, אם כי צה"ל לא מספק נתונים על כך. מסמך שחיברה יחידת המחקר של הכנסת קבע כי 20% מהמתגייסים המוגדרים חרדים אינם משרתים ביחידות המותאמות למגזר הזה. כלומר הם משרתים ביחידות שאינן מספקות כשרות מיוחדת ושמחייבות שירות לצד נשים. לפיכך, לפי המסמך, ניתן להניח כי הם אינם חרדים בחיי היומיום שלהם. גם ביחידות קרביות ובעיקר בגדוד "נצח יהודה" שהוקם עבור מתגייסים חרדים, משרתים רבים שאינם בעצם חרדים. גורם בכיר באגף כוח אדם בצה"ל אמר לאל-מוניטור כי הגדודים משמשים אבן שואבת לנושרי הישיבות ששיעורם במערכת החינוך החרדית מגיע ל 20%.

בכיר בש"ס אמר לאל-מוניטור כי בתנועה מבינים שקל יותר לנושרים מהישיבות החרדיות המזרחיות להתגייס כי לרוב מוצאם ממשפחות שיש בהן גם חילוניים ומסורתיים, והדבר מתקבל בהבנה. לדבריו, אצל החרדים האשכנזים, החיים בשבטיות מסוגרת, אין כמעט מודלים לחיקוי של חיילים והמחיר החברתי שמשלמים אלה שמתגייסים כבד. לכן, רק מיעוט קטן מבין המתגייסים הם מהזרם המרכזי של החברה החרדית.

נוכח הכרעות בג"ץ בסוגיית הגיוס והביקורת בציבור החילוני על כך שהחרדים אינם נושאים בנטל, ההנהגה החרדית מוכנה להתפשר, מתוך הנחה כי המכסות יתמלאו בעיקר על ידי נושרים, מזרחיים וחוזרים בשאלה.

עם זאת, יש לציין כי העלייה החדה במתגייסים החרדים לצה"ל בשנים האחרונות אינה כוללת רק את אלה שיצאו מהשורות, או את החרדים המזרחיים. בקרב הפלגים החרדים החסידיים יש מספר הולך וגדל של צעירים אשר מבקשים לשמר את אורח חייהם אבל גם להתגייס לצבא. המוטיבציה הגדלה של המתגייסים החרדים הביאה לפתיחת יחידות קרביות חדשות, בחטיבות החי"ר גבעתי והצנחנים, ולא רק במסגרת הייעודית שפתח הצבא לחיילים החרדים בעשור הקודם, דוגמת גדודי "נצח יהודה" הקרביים ויחידת שח"ר הטכנולוגית. גם המגמה הזו מפחידה את ראשי הציבור החרדי, ולכן הם מנסים לצמצם אותה.

לסוגיית הגיוס היבטים ערכיים ומעשיים. במישור הערכי קיים אי שוויון מובנה בפטור מגיוס לתמידי הישיבות החרדים, לעומת הציבור הלא חרדי שמתגייס ברובו לצה"ל בגיל 18, משרת שנתיים-שלוש בשכר זעום במיוחד, ומסכן את חייו למען המדינה. כאמור, רק כ-15% מכלל החרדים מתגייסים, לעומת 70% מהציבור הלא חרדי. הצד החרדי טוען כי הערכיות שבשמירת התורה חשובה לא פחות וכי מה ששמר את העם היהודי בגולה לאורך השנים הוא לימוד התורה והשמירה על אורח החיים היהודי. כיום, לטענתם, החרדים הם ששומרים על הגחלת היהודית ועל נשמתו של עם ישראל.

ההיבט המעשי הוא כלכלי בעיקרו. לחרדים הנמצאים בתקופת דחיית השירות, כלומר מגיל 18 עד גיל 24, אסור לעבוד. משמעות אי הצטרפותם לשוק העבודה היא ירידה בפריון המשק ובהכנסות ממיסים, יותר תשלומי רווחה והשלכות אחרות. בין השאר בשל כך, המגזר החרדי נחשב לעני בישראל ויותר ממחצית החרדים נמצאים מתחת לקו העוני .

בשנת 2000, לאחר שהתגברה המחאה הציבורית נחקק חוק טל שהעניק אפשרות לצעירים חרדים לצאת לשוק העבודה ואחר כך להתגייס לצבא או לשירות לאומי. החוק בוטל ב-2012 על ידי בג"ץ, שקבע כי הוא פוגע בעיקרון השוויון ולכן אינו חוקתי.

בעקבות הפסילה, נחקק בראשית 2014 חוק הגיוס החדש שלפיו נקבעו מכסות שנתיות לגיוס חרדים לצה"ל ולשירות לאומי. החוק עורר מחאות חריפות מצד החרדים, וב-2016 הוא שונה, מכסות הגיוס הוקטנו והסנקציות בוטלו. בג"ץ שוב התערב, פסל את החוק והורה למדינה לחוקק חוק חדש במהלך שנת 2018.

הפסילה הזו הולידה כאמור את חוק הגיוס של ליברמן, החוק שסופו יהיה שתי מערכות בחירות בתוך פחות מחצי שנה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept