ישראל פולס

האם מצביעי הדור הבא יידעו מהם דמוקרטיה והקו הירוק ?

p
המחבר
בקצרה
מאות אלפי מצביעים בבחירות האחרונות למדו בבית הספר שמדינת ישראל משתרעת מהים עד הירדן ומי שמערער על כך סוטה מדרך הישר, מהקונצנזוס, מהישראליות. זה ביטוי לבורות שמתנחלת בחברה הישראלית בכל הנוגע למהות הדמוקרטיה.

שיעור גאוגרפיה בכיתה ד' בבית ספר ממלכתי בהרצליה. המורה יעל (שם בדוי) מציגה בפני התלמידים מפת תבליט של ארץ ישראל השלמה, מהים עד הירדן. "זו מדינת ישראל, המדינה שלנו," מסבירה המורה. "אבל המורה, זה לא נכון," מעירה התלמידה גליה בר-טל, ''חסר במפה סימון של הקו הירוק.'' שבע שנים חלפו מאז אך גליה, נערה נבונה ובעלת מודעות פוליטית, זוכרת היטב את הנזיפה של המורה בפני הכיתה. ''גליה, תפסיקי להכניס פוליטיקה לכיתה.''

אביה של גליה, פרופ' דניאל בר-טל, פסיכולוג פוליטי בכיר, לא הופתע מתגובת המורה. "המורים מעבירים את הערכים המקובלים בחברה שהם חיים בה," אמר השבוע בר-טל בשיחה עם אל-מוניטור. "כל חינוך הוא פוליטי, וכל מפה של מדינת ישראל היא פוליטית, אבל הקו הירוק נוגד את רוח השלטון ולכן הוא פסול בעיני המורה."

סיפורה של גליה מציע עוד הסבר להתחזקותו של הימין השמרני על חשבון השמאל הציוני. אלפים מתלמידיה של המורה יעל שהצביעו בבחירות האחרונות [אפריל 2019], למדו שמדינת ישראל משתרעת מהים עד הירדן ומי שמערער על כך סוטה מדרך הישר, מהקונצנזוס, מהישראליות. לא בטוח שהמורה יעל יודעת  מהו הקו הירוק. הסימון של גבולות ה-4 ביוני 1967 נעדר מספרי הלימוד ששימשו אותה כתלמידה.

סקרים שערך מכון "הגל החדש" עבור היומון ישראל היום ב-2015 וב-2018 מראים שכל מורה וכל תלמיד שני אינם יודעים מהו הקו הירוק. אחד המורים כתב שזהו "גבול לא אמיתי שאנשים החליטו שארץ ישראל צריכה להתחלק לפיו". בין התשובות אפשר למצוא: "קו דמיוני שמאלני", "גבול בין ערביי ישראל לישראל", "הקו המסמן את גבולות 69'", "מעבר גבול בין ישראל לפלסטין", "קשור לגבולות מדינת ישראל או משהו כזה" ואפילו "קו להודעה על איכות סביבה".

פרופ' בר-טל, איש שמאל שהתמחה בחקר תכניות לימוד, מציין שספרי לימוד משמשים את השלטון כדי להעביר באופן שיטתי נרטיבים לאומיים נרחבים. "הם מבטאים את האידיאולוגיה והאתוס של החברה ומקנים ערכים, מטרות ומיתוסים אשר החברה שואפת לשדר לדורות חדשים", מסביר הפרופסור.

האידיאולוגיה שמבטאת שלילת הקו הירוק היא חלק מהדה-לגיטימציה של המחנה הפוליטי שתומך בחלוקת הארץ על בסיס קווי 67'. אם משרד החינוך יופקד בידי הרב רפי פרץ, כפי שהסתמן השבוע, יו"ר הבית היהודי ירתום את מערכת החינוך הממלכתית להחדרת חזון ארץ ישראל השלמה. אך גם בתקופות שמפלגת העבודה הייתה בשלטון, ראשיה נהגו בקו הירוק כאילו הם מהלכים על חבל דק על פי התהום. שר החינוך יגאל אלון, איש אחדות העבודה, היה זה שהורה בשנת 1972 למחוק את הקו הירוק מספרי הלימוד. שרת החינוך יולי תמיר ממפלגת העבודה  הכריזה ב-2007 (תחת לחץ כבד משמאל) כי הורתה להכניס את הקו הירוק לספרי הלימוד. גדעון סער מהליכוד, שירש את פרופ' תמיר במשרד החינוך, חיפש את הקו הירוק בספרים ולא מצא.

רם כהן, מנהל בית הספר תיכונט ע"ש אלתרמן בתל אביב, לא הופתע גם הוא מהסיפור של גליה והמורה יעל. "המורה הפנימה את תפישת הימין שהשמאל לא לגיטימי ופוחדת לקיים שיח פתוח עם התלמידים בנושא 'פוליטי'", הוא אומר בשיחה עם אל-מוניטור. לדבריו, זהו ביטוי לבורות שמתנחלת בחברה הישראלית בכל הנוגע למהות הדמוקרטיה. "הם לא מבינים למה זה לא בסדר לירות בבחור ערבי כפות, וחושבים שלהצביע פעם בכמה שנים בעד חשוד בפלילים זה בסדר", אמר כהן.

כיצד מורה, ועל אחת כמה וכמה תלמיד, אמורים להתמודד עם הסתירה בין חוק הלאום, כמו גם ההכרזה של ראש הממשלה כי "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ושלו בלבד", לבין דו"ח מבקר המדינה שדורש ממערכת החינוך להעביר מסר חד-משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך כי "ישראל היא מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה"?  

בדו"ח מיוחד שפרסם בשנת 2016, כתב המבקר כי מהלכים שיזם משרד החינוך לסובלנות ולחיים משותפים לא יושמו כלל או שיושמו במידה מצומצמת ובלא זיקה ישירה למאבק בגזענות בקרב תלמידים. הוא הגדיר זאת כ"כשל בהכשרת מורים לאזרחות ובמקצועות אחרים רלוונטיים."

ד"ר זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה, אומר לאל-מוניטור שלמרות שחוזר מנכ"ל משרד החינוך מתיר זאת במפורש, המנהלים והמורים נרתעים מלהביע את עמדתם הפוליטית. "היחידים שעושים זאת הם אלה שמדברים על 'ארץ ישראל כולה שלנו'", אומר דגני, "כי הם יודעים ששר החינוך יגבה אותם". לדבריו, ''מערכת החינוך מלאה בגנרלים מתוסכלים במילואים ובפחדנים". דגני סיפר השבוע, כי בכניסה לספריית בית הספר תלויה מפת ארץ ישראל עם הקו הירוק. "זו המזוזה שלי והיא תהיה שם עד שיבעטו אותי החוצה", הוא מצהיר. דגני גאה בכך שבקלפי שהוצבה ב-9 באפריל בבית הספר, 85 אחוז מהתלמידים הצביעו בעד מפלגות המרכז והשמאל, "כולל ילדים מדרום תל אביב", מדגיש המנהל. חזקה שהם יודעים שהקו הירוק אינו המצע של מפלגת הירוקים. 

דגני וכהן הם מנהלים שנהנים מעצמאות יתרה. הם מרשים לעצמם לפתוח את בתי הספר שלהם בפני ארגון "שוברים שתיקה" וארגוני  שמאל אחרים. למחרת הבחירות לכנסת, החלה להתארגן קבוצה של עשרות אנשי חינוך בכירים מכל רחבי הארץ, ששמו לעצמם מטרה לשחרר את מנהלי בתי ספר מהפחד לסטות מהתלם. "הגיע הזמן שהמנהלים והמורים יתעוררו", מסכם כהן, "עליהם להבין שהם נושאים באחריות לגורל הדורות הבאים".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept