ישראל פולס

האם בני גנץ יצליח להדיח את נתניהו?

p
המחבר
בקצרה
מכל הטוענים לכתר של נתניהו, ולא חסרים כאלה, דווקא בני גנץ הפך לפיינליסט הפייבוריט. כדי שיהיה ראש ממשלה, הוא יצטרך עוד הרבה מזל מהסוג שהיה לו בכמות מסחרית לאורך כל הקריירה וצירוף קוסמי של נסיבות.

עד לפני כחצי שנה, איש לא יכול היה להאמין שבני גנץ יהיה קרוב כל כך להחלפת בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל. בקצין הגבוה, מופנם, רך דיבור וביישן תולים עכשיו את יהבם המוני ישראלים, שמוכנים לתרום כליה כדי לראות את נתניהו אורז את חפציו ומפנה את הבית ברחוב בלפור בירושלים. האיש הלא מרשים הזה, שפינה את כס הרמטכ"ל לפני ארבע שנים וחודשיים [2015] ומאז חיפש את עצמו, הקים לפני כמה חודשים [דצמבר 2018] את מפלגת "חוסן לישראל" והצליח להוריד את המערכת הפוליטית כולה על ברכיה.

מכל הטוענים לכתר של נתניהו, ולא חסרים כאלה, דווקא הוא הפך לפיינליסט הפייבוריט, זה שמוביל ברוב הסקרים ומסוגל, אולי, לעשות את זה. בני גנץ הפך ל"תקווה הלבנה הגדולה" של מחנה האנטי-נתניהו באשר הוא. בתפקיד הזה כיהנו בעבר יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, בוגי יעלון, נפתלי בנט ואפילו גבי אשכנזי, הרמטכ"ל הפופולרי שגנץ החליף ב-2011. אלא שאשכנזי השתהה והותש ב"פרשת הרפז", ליברמן פספס את ההזדמנות שלו ב-2015, בנט נגרס בגלגלי המכונה של נתניהו ולפיד לא הצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית שלו. בני גנץ, האיש שבא משום מקום, עשה את זה. גם הוא לא מאמין שזה קרה לו.

בסוף השבוע האחרון שלפני הבחירות, גם סקרי דעת הקהל מבולבלים. בחלקם נרשם תיקו בין הליכוד לכחול לבן (אבל יתרון לגוש הימין); בסקר אחד חזרה הליכוד להוביל במנדט; בסקר הנחשב ביותר, של המומחים מינה צמח ומנו גבע בחדשות 12, מוביל גנץ על נתניהו בהפרש משמעותי של ארבעה מנדטים; באף אחד מהסקרים לא זוכה גוש המרכז-שמאל לניצחון על הימין.

בחירות 2015 לימדו את הסוקרים והפרשנים שלסקרים אין ערך ממשי ושהם תקפים לדקה בה פורסמו, במקרה הטוב. יחד עם זאת, בניגוד לקמפיין 2015, הפעם ניצבים מול "מר ביטחון" בנימין נתניהו שלושה רמטכ"לים לשעבר, שני אלופים במילואים (אלעזר שטרן ואורנה ברביבאי) והמכונה הפוליטית היעילה והמתוקתקת שבנה יאיר לפיד ביש עתיד. בניגוד לפעם הקודמת, זהו משחק חדש לגמרי.

בני גנץ יחגוג ביוני הקרוב 60. הוא בן לניצולי שואה מרומניה והונגריה. סבו מצד אמו נרצח ע"י הנאצים במחנה הריכוז ברגן-בלזן. גנץ גדל במושב וחונך בילדותו חינוך ציוני-דתי. הוא התגייס לצנחנים והתקדם במהירות בסולם הדרגות. במעלה הדרך התגלה כקצין נינוח, אולי אפילו נינוח מדי, שצירופי מקרים, כמות גדושה של מזל ותמיכת הממונים עליו סייעו בכל פעם לקידומו, למרות הביצועים הבינוניים. גם לתפקיד הרמטכ"ל מונה גנץ בסופו של דבר בזכות ביטול מינויו של יואב גלנט, שהסתבך בפרשיית שחיתות. גנץ היה האופציה הרביעית של נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק לתפקיד הרמטכ"ל, אבל זכה בו כנגד כל הסיכויים ואחרי שכבר השתחרר מצה"ל.

הוא היה קצין שקט שמתרחק מעימותים, מתיישר על פי "רוח המפקד" וחותר לחזור הביתה בשלום. יחד עם כל זאת, בסופו של דבר הטבלה אינה משקרת. הוא הפך לרמטכ"ל ה-20 של צה"ל וסיים קדנציה סבירה של ארבע שנים, במהלכה שינה המזרח התיכון את פניו בעקבות "האביב הערבי" וישראל יצאה למבצע "צוק איתן" בעזה [2014]. הוא גם המשיך את הקו של הדור שקדם לו, גבי אשכנזי, מאיר דגן ז"ל, עמוס ידלין ויובל דיסקין, בהתנגדות תקיפה להרפתקה צבאית ישראלית באיראן. בתחום הזה הראה גנץ שיש בו נחישות ועמידה על עקרונות, אם כי אלו מופיעות לעיתים נדירות מדי.

כשהשתחרר יצא לטיול מחוף אל חוף בארה"ב ואחר כך פנה לעסקים. גם כאן, לא הותיר גנץ חותם מיוחד ולא המריא לפסגות. "המימד החמישי", חברת הסייבר שבראשה עמד בשנים האחרונות, קרסה והתפרקה מבלי שהצליחה למכור את מוצר הסייבר שלה. בינתיים, צבר גנץ קילומטראז' מכובד בבירות המערב, תיחזק קשרים שבנה כשהיה הנספח הצבאי הישראלי בוושינגטון וצבר לא מעט תומכים. הוא השכיל לבנות לעצמו, בשנים האחרונות, בסיס תורמים משמעותי ואסף לא מעט כסף בתקופה שזה עוד היה מותר לו, בטרם נכנס לפוליטיקה. כשהחליט להקים מפלגה, היה כבר מצויד בבסיס לתשתית כלכלית תומכת.

לפני כשנתיים החלו הדיבורים על פוליטיקה. בהתחלה, מתחת לרדאר. בשלב ההוא, גנץ עדיין לא חלם שתהיה לו מפלגה משלו. הוא האמין למה שנכתב ונאמר עליו: הפוליטיקה הישראלית היא מקום אכזרי בו טיפוס רגיש יחסית כגנץ לא ישרוד יותר מרבע שעה. גנץ ניהל מגעים שקטים עם נתניהו ושקל הצעות לכהן כשר הביטחון בממשלתו. אחר כך השתעשע בהצעה להיות שר החוץ או אפילו השגריר הישראלי בוושינגטון. אלא שאז, החלו לצוץ סקרים שבדקו את הפופולריות שלו. הסקרים היכו בתדהמה את המערכת הפוליטית כולה. שלוש שנים אחרי שפרש מתפקיד הרמטכ"ל נתפס גנץ בעיני הציבור כאלטרנטיבה הממשית היחידה לנתניהו. הוא החליט להגיד "לא" לנתניהו ולהקים מפלגה.

התכנית הייתה פשוטה: הקמת המפלגה אמורה הייתה להזניק אותו מעל אבי גבאי ויש עתיד ולשמוט את הקרקע תחתם. הוא יצרף את יעלון שלא הצליח להמריא וישאב אחר כך כוחות נוספים: לפיד או אורלי לוי-אבקסיס הפופולרית שהקימה מפלגה משל עצמה.

התכנית הזו, שנראתה דמיונית בהתחלה, קרמה עור וגידים ומומשה בצורה מושלמת. חוסן לישראל קמה, יעלון הצטרף ובן לילה המריאו גנץ ויעלון אל מעל ה-20 מנדטים. לפיד וגבאי התרסקו. לפיד התלבט, התחבט, התייסר והחליט לדרוש מגנץ רוטציה בתפקיד ראש הממשלה תמורת הצטרפות. גנץ הפתיע ונעתר. יש עתיד הצטרפה לחוסן לישראל, והבינגו האמיתי של האירוע היה הצטרפותו המהדהדת של רמטכ"ל נוסף, פופולרי במיוחד בקרב ליכודניקים, בשם גבי אשכנזי. בן לילה המריאה החבורה הזו אל מעל 30 מנדטים, שם היא נמצאת עד היום.

כדי שיהיה ראש ממשלה, צריך גנץ עוד הרבה מזל, מהסוג שהיה לו בכמות מסחרית לאורך כל הקריירה. הוא צריך לקבל יותר מנדטים מנתניהו ולקוות שאחת או יותר ממפלגות הימין לא יעברו את אחוז החסימה. הוא צריך שהנשיא, ראובן ריבלין, יטיל עליו את הרכבת הממשלה. הוא צריך סערה מושלמת וצירוף קוסמי של נסיבות כדי להיות האיש שידיח את מי שהשתלט על הפוליטיקה הישראלית ומשל בה שנות דור. נכון לעכשיו, סימני הסערה כבר ניכרים באופק. ביום רביעי בבוקר [10 באפריל] נדע אם זה אמיתי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept