ישראל פולס

הקטארים מבינים עכשיו: הם הכניסו עצמם לבוץ העזתי

p
המחבר
בקצרה
עזה הפכה תלויה בכסף הקטארי וכל עיכוב בהעברתו מייצר כעס – לא רק כלפי ישראל או חמאס אלא גם ובעיקר כלפי ה"טובים", הקטארים, שרק רצו להרוויח כמה נקודות זכות אצל טראמפ ומצאו את עצמם לכודים במשחקי כבוד ואינטרסים.

ביום רביעי [23 במאי] כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הקבינט המדיני-ביטחוני כדי  שהשרים יצביעו על העברת הפעימה השלישית של הכסף הקטארי לעזה.

בעצם, נתניהו לא היה זקוק לאישור הקבינט. רק לפני כשלושה חודשים [אוקטובר 2018] אישר הקבינט את מיתווה הפעימות – כלומר את הצעת קטאר למימון משכורות עובדי המנגנון האזרחי של חמאס והכסף החל לזרום – במזומן. בחמאס חגגו, נתניהו חטף ביקורת קשה, ובין פעימה לפעימה גם הוכרזו בחירות בישראל. נתניהו נבהל. מה יאמרו באופוזיציה ומה יאמרו חברי הקואליציה שדעתם לא נוחה עם הפרוטקשן לארגון הטרור? 

התוצאה הייתה שביצוע הפעימה השלישית הוקפא. נתניהו ניסה למצוא דרך להעביר את הכסף מבלי "להתלכלך", אך נכשל. בינתיים ברצועה גבר הלחץ. חמאס איים שאם הכסף לא יגיע, ההפגנות יתחדשו והמהומות יתגברו. הלחץ עבד,  נתניהו נתן אור ירוק, אבל שוב נבהל בעקבות תקרית ירי על גבול עזה בה נפצע קצין צה"ל באורח קל.

מבחינת נתניהו, הוא לא יכול להרשות לעצמו להיתפס כמי שנכנע לטרור, בוודאי לא כשהבחירות מתקרבות. מנהיגי חמאס, החשים את כובד הלחץ עליהם בתוך הרצועה, הבהירו שהתקרית הייתה יוזמת הג'יהאד האסלאמי וכי מדובר ב"תקלה מצערת", והעלו את רף האיומים. בתגובה צה"ל תגבר כוחות ופרס סוללות כיפת ברזל.

נתניהו בסופו של דבר התקפל. ביום רביעי בלילה הוא כינס את הקבינט וגלגל את הכדור לעבר השרים. למעט השר זאב אלקין, כל חברי הקבינט הרימו את ידיהם בעד ביצוע הפעימה השלישית. אף אחד מהשרים האחרים, כולל שר החינוך נפתלי בנט, לא העלה על דל שפתותיו את ביטוי הגנאי "פרוטקשן" או את צמד המילים "כניעה לטרור". אבל אז חיכתה לכולם הפתעה.

השליח הקטארי מוחמד אל-עימאדי, שהגיע ביום חמישי לעזה מרוצה וטוב לבב, שמע מסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'ליל אל-חייה כי חמאס מסרב לקבל את הכסף. "שלא יעשו לנו טובות, עזה לא תהפוך לכלי בידי הבחירות בישראל", הוא אמר. לדבריו, ישראל לא עמדה בהסכם שמחייב אותה לאפשר את העברת הכסף בתחילת כל חודש, ולחמאס אין כל כוונה להמשיך במשחק הזה. אל-עימאדי חש מושפל. אחרי מסע דילוגים מפרך בין עזה לישראל הוא מצא את עצמו לכוד במשחקי כבוד ואינטרסים.

מה קרה כאן בעצם? מסתבר שמנהיגי חמאס הבינו שההמתנה בכל חודש לאור ירוק ישראלי להעברת הכסף הקטארי גורמת להם נזק עצום ופוגעת במנהיגותם. תושבי עזה החלו לראות בקטארים כמנהיגי הרצועה בפועל והחלו נושאים עיניהם למושיע "אל-עימאדי". הדברים הגיעו לידי אבסורד וגיחוך כשבעזה צילמו פרודיה משעשעת על הכסף שמתעכב להגיע.

''יא קטאר, תריץ לי את הדולרים, יאללה מהר, יא קטאר, איפה הסולר והדולר?", שרה להקת גברים, וה"קטארי" משיב: "רדו ממני".

הלהקה: "לא, יא קטאר, העם במצור ויש סכנה, איפה את?"

וה"קטארי" שוב משיב בכעס: "מה, אין אף אחד מלבדי?"

השיר הזה הפך ללהיט ברשת, לא רק בגלל ההומור אלא בעיקר מכיוון שהוא נאמן למציאות. עזה הפכה תלויה בכסף הקטארי וכל עיכוב בהעברתו מייצר כעס – לא רק כלפי ישראל או חמאס אלא גם ובעיקר כלפי ה"טובים", הקטארים, שלא מקיימים את הבטחתם להביא כסף לעזה הנצורה. אמנם בהפגנות שהתקיימו השבוע בעזה הונפו שלטים נגד ישראל, אבל נשמעו גם קריאות זעם כלפי השליח הקטארי ונטען נגדו כי הפך לכלי משחק בידי הציונים.

"הקטארים הבינו עכשיו שמה שלא יעשו, הם יסתבכו", אומר לאל-מוניטור מקור ישראלי ביטחוני. לדבריו, השליח הקטארי כבר חושב על היום שאחרי, כלומר אחרי שיחלפו ששת חודשי המענק הכספי שהקציבה קטאר לעזה, ועזה תאלץ למצוא פתרון אחר למימונה. "מה יהיה אז? את מי יאשימו? על מי יכעסו? נגד מי יפגינו? על קטאר כמובן", אומר המקור.

המענק הקטארי נועד להיות כדור הרגעה לעזה עד שתוסדר רגיעה ארוכת טווח בין ישראל לחמאס. קטאר הסכימה למהלך כדי לשאת חן בעיני האמריקאים, והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט אכן הודה לה. בעת משבר הדלק בעזה ולאחר שקטאר העבירה לרצועה 200 טון דלקים כדי למנוע את שיתוק תחנת הכוח, פרסם גרינבלט בשם ממשלו: "ארה"ב מעריכה את מאמצי האו"ם, מצרים, קטאר וישראל, להקל על מצבם הקשה של תושבי עזה במתן סיוע הומניטרי". בפברואר אשתקד [2018] הוא אף צייץ כי שותפות בין ישראל לקטאר תעזור לעזה.

קטאר, הנמצאת עדיין תחת סנקציות מצד רוב המדינות הסוניות, אשר טוענות כי אמיר קטאר מעודד טרור, לא יכלה שלא להרים את הכפפה. גם עזרה לעזה, גם נקודות זכות אצל טראמפ. שתי ציפורים במכה אחת. אבל מהר מאוד הסיוע הפך לחרב פיפיות. חמאס מאיים כי בלי הכסף הקטארי הוא יארגן הפגנות על הגדר; ישראל מנגד מאיימת כי בלי שקט ברצועה הכסף הקטארי לא יעבור לעזה.

איך קטאר יוצאת מהסבך הזה בלי נזק מהתחייבות שמביאה עמה רק צרות?

כמה שעות לאחר שנודע שחמאס מסרב לקבל את הכסף, כינס אל -עימאדי מסיבת עיתונאים בעזה והודיע כי הארגון הסכים להעביר את כספי הסיוע דרך האו''ם. הכספים הללו ישמשו בעיקר למטרות הומניטריות, כמו סיוע למשפחות נזקקות ויצירת מקומות עבודה.

אבל כמה זמן ייקח לייצר מקומות עבודה ומי ישלם לעובדי המנגנון את משכורותיהם? על כך אין כרגע תשובה. אולי עוד יצלמו סרטון פארודי נוסף בעזה שבו ישאלו "רוצים שקט? תחזירו את לנו את הדולרים".

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: hamas funding, aid, gaza blockade, gaza strip, qatari foreign policy, qatari isolation

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept