האם הכיבוש עומד לאבד את עלה התאנה האחרון שלו?
פסק דין שהכשיר את מאחז מצפה כרמים מקרב את היום שבו הפלסטינים ופעילי זכויות אדם יפסיקו להשתתף במשחק המשפטי המכור מראש בישראל. עוד כמה פסקי דין כאלה, ומשטר הכיבוש בשטחים יאבד את שארית מראית העין של הוגנות ויהפוך לאפרטהייד.
"פסק דין אסטרטגי" – כך סיווגה שרת המשפטים איילת שקד את החלטתו (28 באוגוסט) של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, להכשיר בתים של תושבי מאחז אשר הוקמו על אדמות פרטיות של פלסטינים. השופט קיבל את עמדת הפרקליטות, שעל פיה גזל האדמות נעשה "בתום לב".
"בעבודה משותפת ואינטנסיבית הבאנו לשינוי מדיניות בתשובות המדינה לבג"ץ", כך החמיאה השרה לעצמה וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
על אף שביעות רצונה, שקד יודעת שבג"ץ עשוי להפוך את החלטתו של דראל על פיה ולהורות למדינה להחזיר את אדמות המאחז לבעליהן. שרת המשפטים מביאה בוודאי בחשבון כי תירוץ "תום הלב", לא בהכרח ירכך את לבם של שופטי בג"ץ בדיון על כאב הלב של בעלי האדמות.
את הסיבה למסיבה של שקד אפשר למצוא בדבריה לאחר הפסיקה, אשר כוונו מין הסתם לשופטי בית המשפט העליון: "העוול שבוצע בפינוי עמונה ונתיב האבות לא צריך להישנות". "העוול" של פינוי שני המאחזים הלא חוקיים, עמונה ונתיב האבות, רשום על שמו של בג"ץ. בית המשפט המחוזי, כך עולה מדבריה של שקד, תיקן עכשיו את העוול. הוא קבע בצורה ברורה כי מי שהתיישב "באישור המדינה ובתום לב בביתו לא יפונה".
