ישראל פולס

אורלי לוי-אבקסיס מאיימת על המפלגות החברתיות

p
המחבר
בקצרה
מה שעשוי להפוך את ח"כ אורלי לוי-אבקסיס לכוח פוליטי עולה הוא היותה מגנט אלקטורלי לציבור מגוון. הענקת פרס ישראל לאביה ביום העצמאות יחזק ודאי את מיתוגה כלוחמת חברתית, בתו של מי שפרץ את הדרך למזרחים בפוליטיקה הארצית.

ההישג שרשמה השבוע ח"כ אורלי לוי-אבקסיס – חמישה מנדטים למפלגה בראשותה על פי סקר שערכה חברת החדשות, הוא אמנם רק "על הנייר", אבל צריך להדאיג לא מעט מפלגות חברתיות-עדתיות.

הממצא הפיקנטי בסקר, בהקשר של לוי-אבקסיס, הוא ניצחונה על ראש מפלגתה לשעבר, יו"ר ישראל ביתנו ושר הביטחון אביגדור ליברמן. כוחו בסקר הזה נאמד בארבעה מנדטים בלבד, תוצאה שעשויה להשאיר אותו מחוץ לכנסת בבחירות הבאות. לוי-אבקסיס עזבה את ישראל ביתנו במאי 2016 בטריקת דלת בעקבות מידורה מהמשא ומתן שקיים ליברמן עם נתניהו, אשר הביא למינויו לשר ביטחון. ליברמן גם בחר שלא למנותה לשרה, חרף מיקומה כמספר 2 ברשימה והיותה חברת כנסת מוערכת ובעלת הישגים מרובים בחקיקה החברתית.

לא פחות מעניין מהקרב המתפתח כעת בין ליברמן לבת חסותו לשעבר היא העובדה שחברת כנסת צעירה, אשר עבודתה מתרכזת בנושאים חברתיים ואזרחיים כמו הדיור הציבורי, זכויות נשים וילדים, השאירה מאחור שר ביטחון מכהן וגם שר ביטחון לשעבר, משה יעלון, הפועל כמוה להקמת מפלגה חדשה אך על פי הסקר כלל לא עובר את אחוז החסימה.

מאחוריה נותר גם יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי, עם ארבעה מנדטים. כמו ליברמן גם הוא נמצא על גבול אחוז החסימה. דמות גברית נוספת שעשויה להיות מושפעת ממצב בו לוי-אבקסיס צוברת תאוצה היא יו"ר כולנו ושר האוצר משה כחלון. כחלון, מי שהיה מותג חברתי חזק, זכה בסקר האחרון לשישה מנדטים בלבד, כמעט מחצית מכוחו בבחירות האחרונות [2015].

על פניו נראה שכחלון ולוי-אבקסיס נמצאים על משבצות דומות: שניהם באים מבתים מזרחיים, שניהם גדלו בפריפריה וצמחו בבתים ליכודיים, ושניהם בעלי סדר יום חברתי מובהק. אבל בעוד כחלון נשחק אלקטורלית בשנותיו כשר אוצר, המפלגה של לוי-אבקסיס מסתמנת כמפלגת האווירה החדשה, המרענן של הבחירות הבאות. להיותה אישה, לוחמת חברתית עם קבלות, רהוטה ובעלת אפיל ציבורי ותקשורתי, יש יתרונות רבים במדיה החדשה.

רוח גבית לקמפיין המתהווה של לוי-אבקסיס העניקה הבשורה שיצאה ביום חמישי בערב [15 במארס] מלשכתו של שר החינוך נפתלי בנט, שהודיע כי פרס ישראל על מפעל חיים יוענק לאביה, שר החוץ לשעבר דוד לוי. בנימוקי הפרס נכתב כי לוי הוא ממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית ולוחם חברתי של השכבות החלשות. לוי היא בתו התשיעית מ-12 ילדיו, וכמו אחיה הגדול ז'קי לוי, המכהן כסגן שר השיכון בממשלת הליכוד, גם היא בחרה בחיים הפוליטיים. הענקת הפרס לאביה ביום העצמאות יוסיף ודאי לסנטימנט הציבורי החיובי הקיים כלפיה ויחזק את מיתוגה כלוחמת חברתית, בתו של מי שפרץ את הדרך למזרחים בפוליטיקה הארצית.    

לוי-אבקסיס הודיעה על הקמת מפלגה חברתית-אזרחית בראשותה בכנס שדרות האחרון בתחילת החודש [6 במארס], לאחר שבשנה וחצי האחרונות הניחה את התשתית לכך. בתקופה הזאת היא היוותה יעד לחיזור מצד מפלגות קיימות וחדשות, כולל ניסיון מצד יעלון לצרף אותה לרשימתו המתהווה. לוי-אבקסיס בחרה ללכת בדרך עצמאית.

"למה לגיטימי שדוגמן לשעבר יהיה שר אוצר וינהל את תקציב המדינה דקה אחרי שהחליט לרוץ לכנסת", היא עקצה את לפיד בכנס שדרות, "אבל אני, אחרי תשע שנים ואחרי כל העשייה, מודיעה פעם אחר פעם שאני מקימה מפלגה והעיתונאים שואלים אותי למי אני מתחברת. מה לא ברור? אני מקימה מפלגה, אעמוד בראשה, אייצג את הציבור ללא משוא פנים".

ועוד אמרה: "כשאני מסתכלת על המועמדים שיש לנו היום, אני חייבת להודות שהם נראים די דומים. שמתם לב שכולם חברים של כולם?"

יש מעט מאוד נשים בפוליטיקה הישראלית שעמדו בראש מפלגה, ויש פחות מכך נשים שהקימו מפלגות. מה שעשוי להפוך את לוי-אבקסיס לכוח עולה בפוליטיקה הוא היותה מגנט אלקטורלי אפשרי לציבור מגוון: נשים, מזרחים, בני הפריפריה ומצביעים בעלי זהות חברתית חזקה. ערב כל בחירות בישראל יש מספר מנדטים רב של מתלבטים, ולוי-אבקסיס כפוליטיקאית מוערכת, בעלת תדמית נקייה ופעלתנית יכולה לסחוף אליה גם מצביעים כאלה. היא גם יכולה "לגנוב" מצביעים ממפלגות כמו יש עתיד, המחנה הציוני וכמובן מכחלון ומש"ס, שהיו"ר שלה הבטיח בבחירות האחרונות להילחם עבור "השקופים" אולם לפי הסקרים האחרונים נראה שלא עשה זאת בהצלחה. ש"ס היא אמנם מפלגה חרדית, אך יש לה גם אלקטורט נשי-מזרחי שעשוי למצוא בלוי-אבקסיס כתובת. דווקא עם ליברמן אין לה נקודות ממשק אלקטורליות: הגרעין הקשה של תומכיו הם רוסים.

בראיון שהעניקה יום לאחר פרסום תוצאות הסקר, היא הפגינה ביטחון רב ביכולותיה להשיג בבחירות מספר מנדטים גבוה אף יותר ממה שניבא לה הסקר, ואמרה כי היא "הולכת בגדול".

לוי-אבקסיס, בת 44 ואמא לארבעה ילדים, מייצגת את חילופי הדורות בפוליטיקה יחד עם דמויות כמו שרת המשפטים איילת שקד, שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר המחנה הציוני אבי גבאי. בפעילותה הפרלמנטרית היא לא עסקה כלל בנושאים מדיניים, גם כשהייתה חלק ממפלגת ישראל ביתנו בעלת האג'נדה הימנית. כשנדרשה לעמדותיה המדיניות הציגה קו פשרני בסוגיה הפלסטינית, ובאופן כללי העדיפה תמיד את המגרש החברתי-אזרחי כקו אידיאולוגי מרכזי.

בהנחה שתצליח לצבור תומכים ולממש את התחזיות האופטימיות לגביה, יש סיכוי לא רע למצוא אותה כשרה בממשלה הבאה, אולי אפילו כלשון המאזניים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: yisrael beitenu, knesset members, orly abekasis, avigdor liberman, moshe kahlon, israeli elections, israeli politics

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept