גם ישראל תיפגע מקיצוץ אמריקאי בסיוע לפלסטינים

מאז הסכמי אוסלו, ארה״ב לקחה חסות על מנגנוני הביטחון ברשות הפלסטינית. היא הקימה אותם, מימנה אותם ואימנה אותם, עד למצב שבו התיאום בין הרשות לישראל מסייע לשמור על יציבות וביטחון באזור. אם טראמפ יממש את איומיו, גם הישראלים ייפגעו מההשלכות.

al-monitor .

ינו 29, 2018

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וסגנו מייק פנס גרמו לראש הממשלה בנימין נתניהו הרבה מאוד נחת בשבוע שעבר. מעל בימת הכנסת, לקול תשואותיהם של רוב חברי הקואליציה, הבטיח סגן הנשיא (22 בינואר) כי שגרירות ארה"ב בירושלים תיפתח עד סוף השנה הבאה. באותו נאום, ו(כנראה) בלי להבין את הסתירה הפנימית בדבריו, קרא פנס לרשות הפלסטינית שהחרימה את ביקורו לשוב למשא ומתן. מאז הכרזת ירושלים של טראמפ הפלסטינים גם לא מוכנים לקבל את שליחו של הנשיא לאזור, ג'ייסון גרינבלט, על אף ההערכה והחיבה שרחשו לו בחודשי הגישושים לחידוש המשא ומתן.

בעוד המשבר בשיאו, טראמפ נפגש עם נתניהו בוועידה הכלכלית בדאבוס, והעמיק את הנתק בין האמריקאים לפלסטינים. "אם הם לא כיבדו אותנו כשלא אפשרו לסגן הנשיא לבקר אותם, ואנחנו נותנים להם מאות מיליוני דולרים - הכסף הזה על השולחן, הוא לא יעבור אליהם", אמר הנשיא האמריקאי, והוסיף: "ישראל רוצה שלום, והם יצטרכו לעשות שלום, אחרת לא יהיה להם עניין איתנו". נתניהו רק חייך ולא הוסיף דבר. יש כעת מי שעושה עבורו את מלאכת הדה-לגיטימציה של הפלסטינים.

זמן קצר אחרי הפגישה בדאבוס, גם שגרירת ארה״ב באו"ם, ניקי היילי, לא הותירה לפלסטינים שום אשליה לגבי הכיוון שהממשל עתיד ללכת בו כל עוד טראמפ שוהה בבית הלבן. "אבו מאזן העליב את נשיא ארה"ב וקרא לביטול ההכרה בירושלים... לא נרדוף אחרי מנהיגות פלסטינית שחסרה לה היכולת להוביל לשלום", אמרה בכעס. עכשיו נותרה רק שאלת העונש שהאמריקאים יגזרו על הרשות. לפי דבריהם של טראמפ והיילי, נראה כי העונש יתמקד בסיוע הכלכלי שארה״ב מעניקה לאונר"א, סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם המטפלת בפליטים הפלסטינים.

בשנה שעברה עמד היקף הסיוע שאושר על ידי הקונגרס האמריקאי על 363 מיליוני דולרים. בעשור האחרון היו שנים בהן הסיוע האמריקאי השנתי הגיע לכמעט חצי מיליארד דולר - שישית מהתקציב הכולל של הרשות הפלסטינית העומד על שלושה מיליארד דולרים בשנה. אם האיום של טראמפ ימומש, לפלסטינים לא תהיה שום יכולת להתגבר על הקיצוץ הזה בתקציבם.

למרות נתונים מהשנה האחרונה שהעידו על פוטנציאל לצמיחה מואצת בכלכלת הרשות, אין לה יכולת להטיל מסים נוספים על האוכלוסייה, שכרבע ממנה סובלת מעוני ומאבטלה. זו הסיבה לכך ששליש מתקציב הרשות הפלסטינית מגיע מתרומות מארה״ב וממדינות האיחוד האירופי. לפני שנתיים הודיע ראש הממשלה ראמי חמדאללה, כי היקף התרומות מאירופה ירד משמעותית. הסיוע, שבעבר היה מגיע לכמיליארד דולר בסך הכל, ירד אז ל-700 מיליון, כשארצות הברית היא התורמת הגדולה. 

קצת פחות משליש מתקציב הרשות, כמיליארד דולר, מוקצה למנגנוני הביטחון. לאחר החתימה על הסכמי אוסלו על מדשאת הבית הלבן ב-1993, ארצות הברית העניקה לרשות הפלסטינית חסות כלכלית שתעמיד אותה על רגליה באופן איתן. באינתיפאדה השנייה (2005-2000) הסיוע הזה נפגע, אך בסיומה הוא זינק. הנשיא ג'ורג' וו׳ בוש הורה לנתב את עיקר כספי הסיוע המחודש לתפעול מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שצה״ל ריסק בשנות העימות. בוש נתן עדיפות עליונה לשיקום הכוחות כדי להבטיח את שימור שלטונו וממשלו של אבו מאזן, ובעיקר כתעודת ביטוח שהכספים לא יזרמו לחשבונות הבנק הפרטיים של אנשי הרשות הנגועה בשחיתות.

למשימת שיקום הכוחות הפלסטיניים נבחר אז הגנרל האמריקאי קית' דייטון, שאימן את המגויסים במחנות אימונים בירדן לפני ששלח אותם לתפקידם בשטחי הרשות. במשך חמש שנים, מ-2005 עד 2010, הצליח דייטון לבנות מערך משטרה וביטחון פנים שהורכב מיחידות במבנה היררכי מסודר. המשימה העיקרית של "כוח דייטון" הייתה להחזיר את החוק ואת הסדר הציבורי אל שטחי הרשות. תפקיד נוסף שלו היה להגן על מוסדות הרשות מפני איומי חמאס וארגונים אסלאמיים אחרים. הכוחות הללו נכשלו בהגנה על עזה במהלך השתלטות חמאס על הרצועה ב-2007, אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שמאז הקמתם, החוק והסדר נשמרים היטב בשטחי הגדה שבאחריות ביטחונית פלסטינית. כמו כן, לרשות יש באזורים האלה הרתעה מפני איומים פנימיים של ארגונים פלסטיניים אחרים.

איומי הנשיא טראמפ מהווים סכנה ממשית להמשך תפקודם של מנגנוני הביטחון האלה ולתיאום הביטחוני עם ישראל, שהוכיח את יעילותו וחוסנו גם בימי משבר. בכיר במנגנוני הביטחון הפלסטיניים אומר לאל-מוניטור, שאם טראמפ יממש את איומיו (ולהערכתו זה נראה רציני) גם ישראל תישא בתוצאות המרות. לדבריו, בנוסף לביטול התיאום הביטחוני, הצעד יוביל גם לזינוק באבטלה בגדה, וגם לכך יהיו השלכות קשות.

נכון לכתיבת שורות אלה, קולו של קית' דייטון לא נשמע. הוא פרש מתפקידו ב-2010 כשהשלים את משימתו לבנייתם מחדש של מנגנוני ביטחון יציבים ויעילים ברשות. אולי מחאה כלשהי מצד הגנרל האמריקאי תשכנע את הממשל לא להוציא לפועל את איומיו, ולחסוך את הנזק שייגרם לפלסטינים ולישראלים גם יחד.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
ישראל מעוניינת באבו מאזן חלש אבל שולט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
האם ישראל והרשות הפלסטינית בדרך למדינה אחת?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
התרגיל שמביך את כחול לבן: כך נשתל סעיף נפיץ מתוכנית ליברמן בדיל המאה
בן כספית | | פבר 14, 2020
בדחייתו את התכנית, אבו מאזן אינו מוותר על פיתוי כלכלי גדול
יוסי ביילין | דונלד טראמפ | פבר 16, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020