ישראל פולס

החזית הצפונית 2017: המודיעין הישראלי שולט

p
המחבר
בקצרה
ישראל הפכה את המודיעין שלה לכלי מעצמתי, מתוך הכרה שהיכולת להשיג מודיעין איכותי בזמן אמת היא שתכריע את המערכות הבאות במזרח התיכון. "בלי לדעת, הכוח לא שווה כלום", אומר גורם מודיעיני ישראלי בכיר לאל-מוניטור.

שנה לא רעה עברה על הביטחון הלאומי הישראלי. גל פיגועי הבודדים המשיך לדעוך, "המערכה שבין המערכות" (מב"מ) שמנהלת ישראל בחשאי כנגד התפתחויות במרחב המזרח תיכוני שמסכנות את ביטחונה נחלה הצלחות לא מעטות, דונלד טראמפ נכנס לבית הלבן והחל לפרוע שטרות פרו-ישראליים. בעמודה השלילית נמצא סיום המלחמה בסוריה בניצחון ברור של הציר השיעי.

הדילמה בצה"ל, עליה דווח כאן בכמה מאמרים קודמים, מי גרוע ממי, איראן או דאע"ש, הוכרעה מזמן. כעת יש בצמרת הישראלית קונצנזוס כי איראן מכילה הרבה יותר סכנות לישראל ולאזור מהתפשטות דאע"ש. "דאע"ש הייתה אופנה חולפת", אמר לאחרונה גורם ביטחוני ישראלי בכיר לאל-מוניטור, "איראן זו מערכת מעצמתית, עם כלכלה חזקה והשפעה ותרבות ומדע ואקדמיה וכוח אדם ויכולת להפעיל אותו. איראן מושכת היום בכל חוטי הטרור באזור", הוסיף הגורם, "מאז דעיכת המלחמה בסוריה היא גם מושכת בחוטי הטרור הסוני ומזרימה לחמאס בעזה עשרות מיליוני דולרים".

בישראל מעריכים כי במרחב שבין איראן לים התיכון מחזיקים האיראנים כ-200 אלף לוחמים שיעים על הפיירול. מדובר בכוח האדם של חיזבאללה, של המיליציות השיעיות, של החות'ים וארגונים נוספים המסונפים לרשת הטרור הזו.

ישראל משקיעה מאמץ מדיני ומודיעיני אדיר בניסיון להנחיל את ההכרה הזו בנזק ההיקפי של איראן לשלום במזרח התיכון לשאר מדינות העולם. ההצלחה לא מבוטלת. בישראל קוראים לזה "מעיכה מדינית". יותר ויותר מדינות, במזרח אירופה, אמריקה הלטינית ומקומות אחרים, מבינות את המסר. ממשל טראמפ שינה את הכיוון הפרו-איראני של ממשל אובמה, אם כי בשטח אין לזה עדיין תוצאות ממשיות. המפתח, כרגיל, אצל הרוסים.

בשנתיים האחרונות התקיימו בין ישראלים לרוסים, בכל הדרגים, מפגשים מדיניים ומודיעיניים רבים. לא רק בדרגי ראש הממשלה ושר הביטחון, אלא גם בדרגים מקצועיים בכירים. הדברים הגיעו לידי כך, שהאמריקאים החלו לדאוג. "הרגענו אותם", סיפר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "האמריקאים יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים עם הרוסים".

הנושא הוא, כמובן, איראן. הישראלים מסבירים לוולדימיר פוטין כבר יותר משנה שברגע שהמלחמה בסוריה תסתיים, איראן תהפוך מבעלת בריתו למתחרה ישירה שלו על שיקום סוריה ועיראק. פוטין, על פי מקורות ישראליים, מבין את זה מצוין. הוא השתמש באיראנים ככוח יבשתי זול וזמין. עדיף בהרבה, אומרים בישראל, להביא מיליציות שיעיות בפיקוד איראני מדיביזיות רוסיות. "אתם תמצאו את האיראנים מתחרים בכם על כל חוזה וכל פרויקט וכל השפעה באזור", נאמר במסר ישראלי ישיר לרוסים. הנבואה הזו מתממשת עכשיו. בישראל מעריכים כי פוטין לא באמת נוטש את סוריה ולא יפנה את עיקר כוחו ממנה. הוא שם כדי לשמור על מה שהשיג.

השינוי הדרמטי עליו מדברים במודיעין הישראלי קשור למודיעין עצמו ולשינוי שדות המערכה. "ימים מעצבים", כך מכנים בצה"ל את המתרחש כעת בזמן אמיתי באזור. "מי שיתאים את עצמו הכי מהר למציאות החדשה, ינצח".

מה השתנה? כמעט הכל. לדוגמה, מדידת הכוח. פעם כדי למדוד כוח של מדינה היית סופר דיביזיות, טנקים, מטוסים וספינות. היום צריך לספור בעיקר מודיעין. "בלי לדעת, הכוח לא שווה כלום", אומר גורם מודיעיני ישראלי בכיר לאל-מוניטור, "היכולת להשיג מודיעין איכותי בזמן אמת, להתמודד עם עולם הביג דאטה ולנצל אותו לצרכים מבצעיים, היא שתכריע את המערכות הבאות". בישראל מאמינים שבתחומים הללו, ידו של צה"ל על העליונה. בעיקר במה שקשור לסייבר, מודיעין חזותי, אנושי וסיגינטי. ישראל הפכה את המודיעין שלה לכלי מעצמתי והיא מאפשרת מדי פעם לבעלות בריתה, הגלויות והסמויות, ליהנות ממנו. לפעמים קורות תקלות, כפי שאירע עם הנשיא טראמפ, אבל מתגברים וממשיכים הלאה. המודיעין מכתיב היום את מה שמתרחש בזירה.

אחת השאלות הרגישות ביותר שנשאלת במערכת הביטחון הישראלית היא עד מתי וכמה אפשר יהיה למשוך את המב"מ, אותן תקיפות עלומות המיוחסות לישראל ושישראל בדרך כלל לא לוקחת עליהן אחריות, במאמץ לבלום את ההתעצמות של חיזבאללה ואת "פרויקט הדיוק" שהאיראנים מנסים להחדיר לסוריה ולבנון. ההערכה בצה"ל היא כי המב"מ יכול להימשך וטרם מוצה, יש עדיין מרחב ניכר לתמרונים ישראלים ופעילות ישראלית, מבלי שהדבר יגרור למלחמה. במילים אחרות, אסד עדיין אינו כשיר וחזק דיו כדי להסתבך עם ישראל. השליט הסורי נתפס בישראל כמי שעומד כעת בעזרת קביים. "ייקחו לו את הקביים, ייפול מיד", אומרים גורמים בכירים בצה"ל.

השאלה החשובה ביותר היא איך תיראה השנה הבאה, ואיך תיראה המלחמה הבאה, אם וכאשר תפרוץ בחזית הצפונית. "היא תהיה שונה לגמרי", אומר גורם ישראלי ביטחוני בכיר ביותר לאל-מוניטור, "בפעם הראשונה נצטרך גם אנחנו להאזין לזמזומי מל"טים של חיזבאללה, אף כי לא מדובר בטכנולוגיה מערבית מודרנית ובכושר היזק אסטרטגי, זה יהיה מטרד אמיתי", הוא מוסיף. "גם העובדה שחיזבאללה צבר ניסיון קרבי ניכר בסוריה צריכה להדאיג אותנו, אבל לא צריך להגזים. בסוריה חיזבאללה נלחם תחת מטריה אווירית רוסית נגד כנופיות מפוזרות. מול ישראל זה אירוע אחר לגמרי. ברור לנו שמלחמה בצפון תגרום הפעם נזק כבד גם לעורף הישראלי, נזק שכמותו טרם ראינו, אבל צריך להיות ברור שהנזק בצד השני יהיה כבד פי כמה וכמה והעימות יסתיים בניצחון ישראלי ברור. אנחנו גם מודעים לרעיונות ההתקפיים של חיזבאללה ומתכוננים אליהם. אם נפעל במהירות ובעוצמה, אפשר יהיה לקצר את העימות ב-30%. גם נסראללה יודע את זה וגם לו יהיה אינטרס לעימות מקוצר. ככל שיתארך, כך ההרס והנזק בלבנון יצמחו למימדים תנ"כיים".

עניין נוסף שהשתנה בשנים האחרונות במזרח התיכון הוא מפת הבריתות והאינטרסים. אם פעם אפשר היה לצבוע את מפת האזור בשניים-שלושה צבעים וכולם ידעו מי נגד מי, עכשיו הכל זמני, הכל אזורי, הכל נזיל ובר שינוי. ישראל יכולה למצוא את עצמה בחזית מסוימת באותו צד של הצבא הסורי, ואף לתאם עמדות מרחוק ביחד, כשבמרחק של 20 ק"מ משם המצב מתהפך וישראל רואה בסוריה אויב, ולהיפך. הדברים האלה נכונים לגבי כל הצדדים בכל החזיתות. מדובר בעשרות צדדים שונים, ארגונים ושבטים ואינטרסים משתנים במהירות ובתנועה. זוהי תמונה של כאוס מושלם. מי שיכול לנצל את הכאוס הזה הוא מי שמחזיק את המודיעין האיכותי ביותר, שולט בביג דאטה ויודע להפעיל כוח ומנופים גלויים וחשאיים. ישראל מאמינה שמדובר בה.

על ההערכות באשר לחזית הדרומית, במאמר הבא.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept