ישראל פולס

מה מעכב את יוזמת השלום של טראמפ?

p
המחבר
בקצרה
השקת יוזמת השלום האמריקאית נדחתה (בשלב זה) לחודש מארס 2018. גורמים דיפלומטיים המעורבים בתהליך סבורים שהיוזמה לא תתפרסם ללא הסכמת נתניהו, שממשלתו הימנית אינה מאפשרת לו לבצע צעדים ממשיים בשטח לטובת הפלסטינים כפי שהבטיח.

יותר משנה לאחר ניצחונו בבחירות של דונלד טראמפ, והערפל הכבד המכסה את יוזמת השלום העתידית שלו במזרח התיכון רחוק מלהתפזר. לפי גורמים מדיניים, ג'ארד קושנר אמר לפני זמן מה שהוא עוסק ב"סגירות אחרונות" של היוזמה, בטרם תצא לפועל. עניין של כמה שבועות. בינתיים חלפו כמה שבועות והיוזמה עדיין עלומה.

לאל-מוניטור נודע כי הכוונה המקורית של טראמפ וצוותו הייתה להשיק את היוזמה בינואר הקרוב [2018], במלאת שנה בדיוק לכניסתו לתפקיד. זה אמור היה לקרות בטקס מרשים בוושינגטון בו ישתתפו, בנוסף לישראל (בנימין נתניהו) והפלסטינים (אבו מאזן) גם נציגים בכירים מסעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, ירדן ומדינות נוספות במזרח התיכון, ביניהן כאלה שלא מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל. בטקס אמורים היו להשתתף גם נציגים בכירים של הקוורטט והקהילייה הבינלאומית.

כרגע, נראה כי הדד-ליין של ינואר אינו מציאותי והכוונה היא לדחות את ההשקה לחודש מארס הקרוב. הטכניקה בה נוקטים קושנר וג'ייסון גרינבלט, שליחיו של טראמפ למזרח התיכון, מהווה המשך ישיר ליוזמתו של הנשיא המצרי א-סיסי, שתכנן להשיק יוזמת שלום אזורית גדולה עם הצטרפותו של יצחק הרצוג והמחנה הציוני לממשלת נתניהו. בסופו של דבר, במקום הרצוג הגיע ליברמן [מאי 2016]. נתניהו הרים באותם ימים טלפון לא-סיסי והצהיר כי כל מה שהתחייב בפניו יקרה. נתניהו, לשם שינוי, קיים את מה שהבטיח. במסיבת עיתונאים שקיימו הוא וליברמן עם הצטרפותו של ליברמן לממשלה, אישרר נתניהו מחדש את מחויבותו לפתרון שתי המדינות ושניהם מלמלו משהו בזכותה של יוזמת השלום הערבית, עם הסתייגויות כמובן.

שני התנאים האלה היו הראשונים עליהם התחייבה ישראל בדרך לחידוש המשא ומתן בהקשר ליוזמת סיסי. תנאי נוסף, אותו לא קיים נתניהו, היה ביצוע צעדים ממשיים בשטח לטובת הפלסטינים. בינתיים נבחר טראמפ והקלפים עורבבו מחדש.

כדי להשיק מחדש את המשא ומתן, נדרשו כל הצדדים לתת למתווך האמריקאי "מקדמה" על חשבון מה שיקרה בעתיד. ישראל התחייבה ללכת ל"הקפאה שקטה" וחלקית של הבנייה ביהודה ושומרון ולצעדים ממשיים בשטח לטובת הפלסטינים. סעודיה ואיחוד האמירויות הבטיחו להשתתף בטקס ההשקה, לנהל מגעים ישירים עם ישראל ולהעניק לה כמה "הטבות", כמו זכות טיסה אזרחית מעל המרחב הריבוני של סעודיה ומדינות המפרץ.

מה שמעכב את כל העסק הוא חבילת ה"צעדים בשטח" שהבטיחה ישראל, אותם היא מתקשה ליישם. ההטבות הללו אמורות לכלול העברה של שטח מסוים ביהודה ושומרון ממעמד של שטחי C (אחריות ישראלית ביטחונית ואזרחית) למעמד של שטחי B (אחריות ישראלית ביטחונית, אחריות פלסטינית אזרחית), מה שיאפשר לפלסטינים לבנות בו ולפתח אותו.

את המהלך הזה אמורה הייתה ישראל לבצע, בתיאום ישיר עם גרינבלט, באחת משלוש דרכים: הראשונה, היא יישומה של "תכנית קלקיליה", אותה הביא שר הביטחון ליברמן לאישור הקבינט, במסגרתה יוגדל מאוד שטחה המוניציפלי של העיר הפלסטינית ויתאפשר לה להתפתח באופן משמעותי. האפשרות השנייה היא "הלבנת" 20 אלף יחידות דיור פלסטיניות שנבנו במהלך השנים באופן לא חוקי בשטחי C. האפשרות השלישית היא העברת שטחי C למעמד B בצפון השומרון, באזורים בהם פינתה ישראל ארבע התנחלויות במסגרת ההתנתקות בשנת 2005.

גרינבלט עצמו אמור היה לצאת לסיור באזור, יחד עם מתאם פעולות צה"ל בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי [מאי 2017]. הסיור נדחה לאחר שדבר קיומו דלף לתקשורת הישראלית.

נתניהו לא הצליח, עד כה, ליישם אף אחת מהאפשרויות הללו. הקבינט הישראלי, הימני ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, סירב לאשר את "תכנית קלקיליה". הלבנת הבנייה הפלסטינית הלא-חוקית מסורבת אף היא על ידי האגף הימני של הקואליציה. בנושא העברת השטחים בצפון השומרון, בלם לאחרונה נתניהו הצעת חוק הפוכה, שנועדה לבטל את ההתנתקות בדיעבד ולהחזיר את ארבע ההתנחלויות שפונו למקומן. מכאן ועד העברת השטחים לידי הפלסטינים, הדרך ארוכה.

בשבוע שעבר נקרא אבו מאזן לביקור דחוף ומפתיע בריאד. על פי גורמים פלסטינים, אבו מאזן קיבל שם מסר שהועבר כמה ימים קודם בידי קושנר. על פי המסר, היוזמה האמריקאית אמורה לצאת לאור בקרוב וארה"ב מצפה מהמנהיג הפלסטיני להגיב אליה בחיוב, גם אם אלמנטים שונים בה לא ימצאו חן בעיניו. בכך מנסים קושנר וגרינבלט להפיק את הלקח של קודמיהם, שזכו בסירוב פלסטיני אוטומטי כמעט לכל מה שהוצע בעבר. המסר האמריקאי היה קשוח והכיל גם צליל מסוים של איום. אל לפלסטינים לדחות את היוזמה בטרם תצא לדרך, נאמר שם. כל הערה והסתייגות שלהם תטופל במהלך המשא ומתן.

ההערכה בקרב גורמים דיפלומטיים המעורבים בתהליך היא שיוזמת השלום האמריקאית לא תצא ללא הסכמתו של נתניהו. עובדה נוספת שצריך לדעת היא, שהנשיא טראמפ לא אישר אותה עדיין. היא תובא לאישורו כשתושלם. טראמפ, כמו טראמפ, מסוגל גם להתחרט ברגע האחרון ולוותר על ההרפתקה הזו באופן גורף.

מצבו של נתניהו בהקשר היוזמה הזו רגיש במיוחד. נתניהו יכול להסתייע בה על מנת לבלום את גל החקירות הפליליות המתגבה מולו במהירות מפחידה, מתוך אמונה שתהליך מדיני משמעותי, הכולל גם פתרון אזורי, יכול להוריד מעל צווארו את היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה. זוהי תקווה נואשת, אבל לנתניהו אין כרגע רעיונות טובים יותר.

מה תכלול היוזמה עצמה? על פי מקורות שונים העוקבים אחר ההתפתחויות, היא תייצר משא ומתן אזורי בשלושה ערוצים: ישראלי-פלסטיני בתיווך אמריקאי, ישראלי-אזורי, ובינלאומי (שיקום מחנות הפליטים וגיוס העולם לטובת ההסדר האזורי). ייתכן שהיוזמה תגדיר מחדש את המושג "ריבונות" באופן שיאפשר לישראלים ולפלסטינים לחלוק בה בצורה יצירתית. ייתכן שהיוזמה תקים לתחיה את רעיון הקונפדרציה הפלסטינית-ירדנית, ואולי אפילו הפלסטינית-ירדנית-ישראלית.

ואחרי שאמרנו את כל זה, אצל טראמפ שום דבר לא קורה עד שהוא לא קורה, וגם זה בספק.

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X