ישראל פולס

פרופ' בן דוד: "חלון ההזדמנויות להציל את המדינה מקריסה הולך ומצטמצם"

p
המחבר
בקצרה
הכלכלן הפרופ' בן דוד מודאג מהמדיניות הכלכלית-חברתית בישראל, ומזהיר שהפרויקט הציוני עלול "להיגמר בבכי". למרות הכל, יש לו גם סיבה להיות אופטימי.

למעלה משני עשורים, הכלכלן פרופ' דן בן דוד עוקב בדאגה אחר המדיניות הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל, וחוקר את ההשלכות שלה לטווח ארוך. בשש השנים האחרונות, שבהן הוא משמש כמנכ"ל מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית, הולכת ומעמיקה אצלו התובנה שהפרויקט הציוני "עלול להיגמר בבכי", וכי "חלון ההזדמנויות שלנו להציל את המדינה מקריסה הולך ומצטמצם, כי אנו מתקרבים אל נקודת האל חזור".

בראיון לאל-מוניטור, פרופ' בן דוד מסביר מדוע הדרך שמדינת ישראל צועדת בה בשנתה ה-66 תוביל אותה בסופו של דבר לקריסת מערכות, מדוע תוכניות כמו אפס אחוז מע"מ על רכישת דירה או רפורמת הסלולר לא יכולות לשנות את המגמה, ומדוע הוא בכל זאת שומר על מידה של אופטימיות: "כי אני לא מאמין שהדור שלי ייתן למדינה שהוריו הקימו ליפול".

אל-מוניטור: איך ייתכן שמדינה בעלת איתנות כלכלית כמו ישראל, אומת הסטארט-אפ, יכולה פשוט לקרוס?

בן דוד: אני עוסק בתחום הכלכלי-חברתי בישראל מתוך תחושה שאנחנו מאבדים את המדינה בין האצבעות, ויש כאן אירוניה: מצד אחד, זוהי באמת מדינת הסטארט-אפ, ובהייטק וברפואה אנו בחזית הידע העולמית. אבל במקביל יש כאן עוד מדינה. למעשה יש לנו שתי מדינות. אנו עוקבים אחר רמת הפריון בישראל, ועל פי הנתונים, הפריון כאן הוא מהנמוכים בעולם המפותח, ויש לכך כמובן השלכות על הצמיחה ורמת החיים. כל מדינות ה-OECD הן מעלינו.

חשוב לדעת שזוהי מגמה, זהו תהליך שהחל להתרחש בשנות ה-70, כך שניתן לומר שמזה יותר מ-40 שנה אנו הולכים ונסוגים. אם בשנות ה-50 וה-60 צמצמנו את הפערים ביחס למדינות המובילות, מאז יש היפוך מגמה.

המשמעות היא שבזמן שיהיו אנשים שיחיו פה וירצו לחיות פה, יהיו כאלה שיעזבו כי ישיגו יותר במקומות אחרים. אנחנו עוברים את הסף שממנו יותר ויותר אנשים לא ירצו לחיות כאן, וזה עלול להיגמר בבכי. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איפה יהיו ילדינו ונכדינו. אמנם אנחנו לא מדברים על מפולות בעוד שנה או שנתיים, ויש לנו עוד זמן לתקן ולשנות אבל הזמן הזה הולך ומצטמצם.

פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראלת 2014

בפן האחר של הבעיה יש אי שוויון ועוני. שיעורי העוני הם בין הגבוהים בעולם המפותח. שני הדברים כמובן קשורים זה לזה. אם בשנות ה-50 וה-60 היינו דוגמה במערב לאיך מדינה עושה את זה נכון, הפכנו מאז לאחת המדינות הפחות שוויוניות.

אל-מוניטור: המחקר שלכם ממפה את הסיבות לכך. מה היא הסיבה העיקרית?

בן דוד: מאחורי האי שוויון והפריון הנמוך אנו מוצאים אוכלוסייה הולכת וגדלה שלא קיבלה מהמדינה את הכלים להשתלב בשוק העבודה המודרני. הכוונה היא בעיקר לאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית, והדבר פוגע בפריון. כשהפריון נמוך, השכר במשק לא יכול להיות גבוה, וכאשר הפריון של מדינה שלמה הוא מאוד מאוד נמוך, אז זה אומר משהו על היכולת לתת שכר גבוה. לאוכלוסייה הולכת וגדלה אין את הכלים והתנאים להשתלב בשוק. כדי להבין את הסיבות לכך צריך רק לראות את רמת החינוך בתחומי היסוד. במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובקריאה ההישגים של מדינת ישראל מאז שנות ה-90 הם מהנמוכים בעולם המפותח, ואנחנו לא מצליחים להתגבר על זה.

אל-מוניטור: הכל בגלל החרדים והערבים?

בן דוד: העניין הוא שזה נכון גם אם לא כוללים את החרדים, מכיוון שהילדים שלהם לא משתתפים במבחנים הבינלאומיים. כך שאם היו כוללים גם אותם במבחנים זה היה עוד יותר חמור. כשאנחנו מסתכלים על ההישגים של הילדים הערבים, אפשר לראות שהחינוך שאנחנו נותנים להם בתחומי היסוד הוא מתחת למדינות מתפתחות. לכך יש השלכות עצומות, כי אם אנחנו מסתכלים על הפן הדמוגרפי, אז קרוב למחצית הילדים הם חרדים או ערבים, וכשהם יגדלו הם ירחיבו את המעגלים של אלה שלא יכולים להיות חלק משוק העבודה, והפריון ירד והפערים יתרחבו. זוהי חובת המדינה להגיע אל הילדים האלה ולהעניק להם כלים.

אל-מוניטור: המחאה החברתית הלכה לכיוונים של שחור-לבן, טייקונים נגד עניים. זה אולי חלק מהפספוס שלה? כי אתה מתאר חידלון מערכתי בטיפול בבעיות היסוד.

בן דוד: לדעתי מה שקרה במחאה החברתית הוא סופר חיובי וזה בא לידי ביטוי גם בבחירות. מי ששם את הדגש על הנושאים "הרגילים" קיבל פחות קולות, ומי שהתייחס לשינויים החברתיים–כלכליים, מבנט ועד יחימוביץ ויש עתיד, קיבל יותר קולות. זה סימן שהתחיל ליפול האסימון.

אבל זה לא מספיק, כי עדיין אין כאן טיפול בבעיות השורש. כך למשל, הדיור הוא קצה הקרחון של הבעיות הכלליות. ואם אנחנו מסתכלים מה גורם לבעיית הדיור, אז אפשר להסתכל על הגורמים השכיחים, כמו מונופול המדינה על הקרקעות והעלאת מחיריהן. זה משפיע, אבל זה לא הסיפור המרכזי. אם אנחנו רוצים לטפל טיפול שורש בבעיית הדיור, אנחנו צריכים לעשות טיפול שורש, ולא טיפול קוסמטי, בבעיות המרכזיות.

אל-מוניטור: מהן אותן בעיות?

בן דוד: קודם כל, צריכים רפורמה מבנית במערכת החינוך. אם ניתן חינוך טוב בפריפריה, לפחות כמו במרכז, ואם נחבר את המקומות האלה עם תשתית תחבורתית מהירה, זולה, אמינה וזמינה למרכז הארץ, המשמעות תהיה שכמעט כל תושבי המדינה יהיו במרחק של חצי שעה מהמרכז. זה הסיפור המרכזי, ואת זה קשה לאנשים לבלוע.

אל-מוניטור: התוכנית של אפס אחוז מע"מ ומחיר מטרה ברכישת דירה ישנו משהו בשוק הדיור?

בן דוד: לא. זה לא פתרון, כי הוא לא עוסק בבעיית השורש. אנחנו עושים לעצמנו חיים קלים מדי כשאנחנו נטפלים לקבוצה כזו או אחרת. זה לא שאין טייקונים ואין סופר עניים – אבל הם לא הסיפור המרכזי, הסיפור המרכזי הוא שיש פערים בתוכנו, בתוך העם שהוא לא חרדי או ערבי. אם לוקחים רק את מעמד הביניים, מוצאים שהפער בין שני הקצוות של מעמד הביניים הוא מהגבוהים בעולם המערבי. והפערים בחינוך רומזים לנו מה יקרה כשהילדים יגדלו, כי כל זה בא לידי ביטוי אחר כך בפערים בהכנסות.

אל-מוניטור: בממשלה הזאת יש לכאורה מספר שיא של רפורמות: בנמלים, ברשות השידור, בקביעת גבולות מוניציפליים ובהורדת מחירי הדיור. נראה שאנחנו בגל של שינויים מבניים.

בן דוד: זה לא נכון. אנחנו בגל של שיווק. לא כל הסכם שכר הוא רפורמה. אנחנו מתחמקים מלטפל בבעיות השורש. אנחנו מאמינים שהכל יסתדר. זה הטבע שלנו כנראה. יש אמנם שינויים בעשור האחרון, ומתחיל ליפול אסימון אצל לא מעט אנשים, אבל מה שקורה עכשיו זה טיפול בסימפטומים ואין טיפול בבעיות.

חייב להיעשות פה טיפול מערכתי, כזה שראש ממשלה צריך להוביל והשרים יחד איתו. צריכה להתגבש תוכנית כוללת, כי אנחנו במרוץ נגד הזמן. יש יכולת בכנסת הנוכחית ליצור מדיניות שתשנה כיוון, בכנסת הבאה ואולי בעוד אחת או שתיים אחריה. ההבדלים בין לבני ללפיד ולבנט בפתרון בעיות היסוד הם לא גדולים, וכמה שזה קשה היום, בנקודה מסוימת זה יהפוך להיות בלתי אפשרי. נגיע לנקודת האל חזור.

אל-מוניטור: מתי זה יקרה?

בן דוד: זה לא יהיה בעוד שנתיים. אני מדבר על מגמות. קחי למשל את החרדים, האחוז שלהם באוכלוסייה הוא בין 8.5% ל-9%. מה יקרה כשהילדים האלה יגדלו? אנחנו לא נוכל להחזיק מעמד. לכן היום אנחנו צריכים להגיע לילדים שנמצאים בבתי הספר, וכבר אין זמן. למחצית מהילדים כיום אין השכלה של אפילו עולם שלישי, כך שהם לא יוכלו לתחזק משק של עולם ראשון, אלא רק משק של עולם שלישי. ומשק של עולם שלישי לא מחזיק צבא של עולם ראשון. בנקודה הזאת אין מדינה. זו הגדרה מחדש של ביטחון לאומי: אם אין לנו משק שיכול לתחזק את הסיפור הזה, לא נוכל להתמודד עם האתגרים הביטחוניים.

אל-מוניטור: חוק השוויון בנטל של לפיד לא אמור להכניס יותר חרדים לשוק העבודה?

בן דוד: הדגש המרכזי אצל החרדים צריך להיות על השכלת ילדיהם. באף מדינה מודרנית מלבד ישראל לא מאפשרים להורה למנוע מילדיו את החינוך שהוא זקוק לו. יש דברים שהילד חייב לדעת.

אל-מוניטור: לא הזכרת את התהליך המדיני כחלק מהפתרון.

בן דוד: ברור שאם היינו יכולים לפתור את העניין ההוא, זה היה מקל מאוד על השאר. אבל אם נחכה עד שהעניין ההוא ייפתר אנחנו נאבד את המדינה. אין סיבה שלא נטפל בצורה שוטפת בבעיה החיצונית, אבל נבודד אותה לחלוטין מהבעיה הפנימית.

אל-מוניטור: למרות הכל, אתה נשמע אופטימי.

בן דוד: כי נפל האסימון. התחושה של הרבה אנשים כאן היא שהמצב הזה לא יכול להימשך. יש חלון הזדמנויות. זו תקופה "בן-גוריונית" שצריכים לקבל בה החלטות קשות. אני מאמין שאנחנו נעשה את הדבר הנכון. אני מסרב להאמין שהדור שלי ייתן למדינה הזאת ליפול אחרי שהדור של הורינו בנה אותה. אני מאמין שנעשה את זה כי יש לנו את היכולות. הידע כאן ויש כסף שזורם.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: ultra-orthodox, poverty, israeli-arabs, israel, education, economy, development, children

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept