ישראל פולס

שר הרווחה האמיתי של ישראל

p
המחבר
בקצרה
הרב יחיאל אקשטיין, נשיא הקרן לידידות, תורם כל שנה עשרות מיליוני שקלים למטרות רווחה ומחפה למעשה על מחדלי הממשלה בטיפול בעוני. בראיון מיוחד הוא מזהיר: "אני מתחיל להאמין בזה שעד שלא תהיה כאן מהפכה, לא יהיה שינוי".

הרב יחיאל אקשטיין, נשיא ומייסד הקרן לידידות - הארגון הפילנתרופי הגדול בישראל, אינו מהסס לפני שהוא עונה על השאלה: מה היה אומר לראש ממשלת ישראל בעקבות פרסום דוח מבקר המדינה בשבוע שעבר [7 באפריל] על המחדל הממשלתי המתמשך בקידום הביטחון התזונתי.

"הייתי אומר לביבי שהוא צריך להיות מודאג מבחינה פוליטית", אומר הרב אקשטיין, "אם לא יביא לשינוי, אז או שיהיו כאן הפגנות גדולות ברחובות כמו למשל בוונצואלה, או שכחלון ייקח את ההנהגה כי האנשים בישראל רוצים צדק חברתי. נמאס להם מוועדות והבטחות. העניים נהיים עניים יותר, ובסוף הצעירים יברחו מפה. אני מדבר עם ביבי מדי פעם ואני חושב שהוא מבין את זה. די לדיבורים, צריך לעשות משהו. לפני שלוש שנים היו הפגנות ומה נתניהו עשה? הקים את ועדת טרכטנברג".

אקשטיין, רב יהודי אורתודוכסי, יליד ארה"ב, הקים את הקרן בארה"ב לפני 31 שנים במטרה ליצור גשר בין היהדות לנצרות. הוא עלה לישראל לפני 13 שנה בגיל 50, ובמקביל פתח את משרדי הקרן בישראל. בעשור האחרון, ככל שהמדינה הלכה והתרחקה ממחויבויותיה בתחום הרווחה, אקשטיין תרם ביד נדיבה.

הראיון עם הרב אקשטיין מתקיים כמה ימים אחרי פרסום דוח המבקר, סמוך לערב ליל הסדר. הדוח מציג את המחדל והרפיון של ממשלה המתפארת בכך שהיא מובילה את אחת הכלכלות החזקות בעולם, אך מתעלמת מעלבונם של קשישים ניצולי שואה החיים בדוחק מצמרר.

הרב יחיאל אקשטיין, נשיא ומייסד הקרן לידידות, במשרדו בתל אביב. 10 באפריל, 2014 (צילום: מזל מועלם)

 

דוח מבקר המדינה כולל, בין היתר, את העובדה המקוממת שבהיעדר מדיניות ממשלתית הטיפול בקידום הביטחון התזונתי "גולגל" לשלטון המקומי, שאמצעיו גם הם מוגבלים, והתוצאה העגומה היא שלשכות הרווחה ברשויות המקומיות נאלצות להסתמך על תרומות מעמותות, בעיקר של הקרן לידידות. הדוח מציין שהקרן של הרב אקשטיין העבירה אל הרשויות המקומיות בשנת 2013 עשרות מיליוני שקלים. כספים אלו משמשים, למשל, לקניית נעליים לילדי משפחות עניות, מזון בסיסי או מכשיר שמיעה לקשיש, ואף לבניית מרכזים קהילתיים לקשישים.

הנה עוד דרך להסתכל על כרוניקת העוני בישראל: במקום בו המדינה חדלה לתפקד, הפך אקשטיין לגביר של תקופתנו. למעין "שר רווחה" של המגזר השלישי. הוא חולש על תקציב של 130 מיליון דולר בשנה, תרומות נוצרים אוונגליסטים מכל העולם, שתומכים בציונות ותורמים כדרך חיים ליהודים בישראל ובתפוצות העניות, בעיקר ברוסיה. כלומר, ממשלת ישראל נעזרת בכספי נוצרים לצרכי רווחה.

אל-מוניטור: כמי שמכיר לעומק את הבעיות החברתיות בישראל, מהי הבעיה הדחופה ביותר?

אקשטיין: זה שאין התקדמות במציאת פתרונות לחלשים. אני חושב שהעוני והבדידות של הקשישים והעוני של ילדים הם הכי כואבים. הכי עניים הם הערבים והחרדים, אם כי יש לנו קצת בעיה עם החרדים. יש כאלה שמסרבים לקבל כסף בגלל שמקורו בתרומות של נוצרים, אבל את זה אני לא יכול לשנות.

אני חוזר עכשיו משדרות, עשינו שם סדר פסח לדוגמה לכמה עשרות קשישים בודדים, רובם ניצולי שואה. אלה אנשים שאין להם כסף לאוכל סביר ולחימום בחורף. שיפצנו עבורם מקום שישמש כמועדון. רק השנה הקמנו מאה מועדוני קשישים.

אני מסתובב בארץ ורואה יותר ויותר אנשים ממעמד הביניים שנפלו לעוני, והרושם הוא שלאף אחד בממשלה לא אכפת.

אל-מוניטור: מה הכי מטריד אותך כשאתה מסתכל על הממשלה?

אקשטיין: שאין פתרונות. אני מתחיל להאמין בזה שעד שלא תהיה כאן מהפכה, לא יהיה שינוי. כרגע אין בממשלה איש או אישה המזוהים עם שיפור חברתי.

אל-מוניטור: גם לא חברך יאיר לפיד?

אקשטיין: יאיר הוא חבר טוב שלי ואני מאמין שבאמת אכפת לו, אבל האוכלוסייה החשובה ביותר בשבילו היא מעמד הביניים. גם זה חשוב. למרות שהוא שר האוצר, קשה בשנה אחת להסיט את מסלול האונייה.

בוז'י הרצוג היה מצוין כשר רווחה, אבל גם אז לא היה שינוי ואני לא מבין למה. הבטיחו שיהיה פרויקט לאומי לביטחון תזונתי, אבל כבר חמש שנים שאין מדיניות ואין פרויקט. תמיד יש הבטחות וכותרות בעיתונים, אבל לא ברור מה קורה בין ההבטחה לביצוע.

אל-מוניטור: מה קרה לנו כחברה בעשור האחרון?

אקשטיין: הפכנו לחברה חסרת תקווה. ההרגשה היא של הזנחה, חוסר יכולת לשנות את המצב, בדידות. לפני עשר שנים היו קצבאות יותר גבוהות, ועכשיו הקצבאות כל כך נמוכות ויוקר המחיה גבוה, והעניים צריכים להחליט כל יום מה לעשות עם הקצבה. מזון? חימום בחורף? חשמל? דיור? לא מדובר על בשר ועוף ומתנה לנכדים בחגים.

אל-מוניטור: זה נכון שפוליטיקאים מתקשרים אליך?

אקשטיין: נכון. כשפרצה מלחמת לבנון השנייה, ראש הממשלה אהוד אולמרט ביקש ממני לעזור במקלטים. אנחנו היינו היחידים ששיפצנו מקלטים בצפון ובדרום, 2,600 מקלטים ציבוריים ופרטיים. באופן כללי אנחנו תורמים מיליוני דולרים בשנה לפיקוד העורף.

אני שואל את עצמי, איך אין מגפיים לילד בחורף הירושלמי הקר? איך יכול להיות שבמדינת ישראל אין מכשירי MRI בבתי החולים בפריפריה? אנחנו תרמנו מכשירים כאלו. גם תרמנו 12 כבאיות. היה ראש ממשלה אחר, לא אגיד את שמו, שביקש ממני לתרום נעליים מיוחדות ליחידה קרבית.

עם השנים למדתי לא להיות תלוי במשרדי ממשלה. אחרי שניסינו להרים פרויקטים משותפים שנתקעו בבירוקרטיה, פשוט העברנו תרומה. בתקופת הפיגועים העברנו מיליון דולר לעיריית באר שבע לטובת אבטחת התחנה המרכזית. לא השתמשו בזה שנתיים בגלל בירוקרטיה, עד שלקחתי את התרומה בחזרה. למדתי לפעול לבד.

אל-מוניטור: יש הרבה ביקורת על האופן בו אתה משיג את התרומות. למשל סרטוני תעמולה שמראים קשישים רעבים ואזרחים פצועים מרקטות.

אקשטיין: אומרים לי לפעמים 'אתה הצלחה של לילה אחד', ואני אומר: אני עובד 31 שנים כדי להיות הצלחה של לילה אחד. בניתי אימפריה. זה לא רק הפילנתרופיה הכי גדולה בארץ, גם אין ארגון יהודי בארה"ב שגדול מאיתנו בתקציב. אני לא מתבייש, אני יודע להפעיל את הרגש של האנשים כי אכפת לי. אני יודע מהן מילות המפתח ומה עובד על אנשים. המפיק שלי הוא נוצרי וגם עובד עם סטיבן ספילברג, כך שהוא יודע את העבודה.

מבקרים אותי על כך שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת של ישראל בחוץ, אבל אני מראה את המציאות. אז בטח שזה לא נוח.

אל-מוניטור: למי זה לא נוח?

אקשטיין: שרים בממשלה מרגישים לא נוח שאנחנו מצליחים לעשות. איך את חושבת מרגיש שר הרווחה או איך יאיר לפיד מרגיש, כשהביקורת אומרת שהממשלה לא עושה כלום, והיחידים שעושים אלה אנחנו? זה מציג את השרים לא טוב. הם מובכים מזה. הם רוצים לעשות טוב, אבל אין להם את הכלים.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: poverty, israel, food security, donations, christians, children, charity

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept