דילוג לתוכן העיקרי

הרמזים המדוייקים של חיל האוויר לאיראן

התקיפה הישראלית האחרונה בסוריה מגלמת את ההתלבטות באשר להמשך המב"מ. מצד אחד ה"צרות מבית" של איראן מגבילות את חופש הפעולה שלה, אך מצד שני מחאת ההמונים בטהרן עלולה דווקא לייצר אצל סולימאני מוטיבציה למלחמה.
Israeli soldiers and armoured vehicles are pictured on November 19, 2019 near the border with Syria in the annexed Golan Heights. - Israel's anti-missile defence system intercepted four rockets fired from neighbouring Syria on Tuesday, the army said. "Four launches were identified from Syria towards Israeli territory which were intercepted by the Israeli air defense systems," the Israeli army said in a statement. (Photo by JALAA MAREY / AFP) (Photo by JALAA MAREY/AFP via Getty Images)

מתחילת השנה [2019] ירו מערכות ההגנה האווירית של סוריה כ-150 טילי קרקע-אוויר לעבר מטוסי חיל האוויר הישראלי, עשרות מתוכם נורו בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע שעבר [20 בנובמבר], עת הנחיתה ישראל מכה אווירית נרחבת נגד מטרות תשתית איראניות בסוריה. "כמות כזו של טילי קרקע-אוויר לא נורית נגד שום חיל אוויר בשום מקום בעולם", אמר לאל-מוניטור גורם צבאי ישראלי בכיר, "אנחנו מאוד שמחים שלמרות זאת, אין פגיעה במטוסים שלנו ואין הצלחה במניעת הפגיעה שלנו במטרות".

אגב, יומיים לאחר התקיפה הישראלית, טסו יחד מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין ועמיתו האמריקאי, הגנרל דייוויד גולדפיין, במטוס אף-15 של חיל האוויר הישראלי במסגרת תרגיל אווירי בינלאומי משותף שבו השתתפה גם ארה"ב. זו הייתה הפעם הראשונה ששני מפקדי חילות האוויר, האמריקאי והישראלי, טסים יחד. הגנרל גולדפיין קיבל טיסה בשמי הארץ וגבולותיה, כולל טיסה מעל ירושלים, וסקירה מעמיתו נורקין על המתרחש בכל החזיתות בהן פעיל בימים אלה חיל האוויר הישראלי.

התקיפה הישראלית השיבה לחיים את המב"מ (המערכה שבין המלחמות), אותו מאמץ ישראלי צבאי נגד ההתבססות האיראנית במרחב סוריה. מאז התקיפה האיראנית על תשתיות הנפט בסעודיה [ספטמבר 2019], הורידה ישראל הילוך בכל הקשור לתקיפות המיוחסות לה נגד מטרות איראניות בסוריה. המב"מ עבר לפאזה אחרת, רובה חשאית. חלק מהפעילות החשאית הזו גרמה, כנראה, לשיגורן של ארבע רקטות משטח סוריה לשטח ישראל (יום לפני תקיפת התגמול הישראלית). השיגור בוצע ע"י מיליציות הנשלטות בידי איראן והרקטות יורטו בידי מערכות "כיפת ברזל" שהועברו מבעוד מועד לצפון. על פי גורמי מודיעין בכירים, ישראל הייתה ערוכה לתקיפת הרקטות ולא הופתעה מהעיתוי, שהגיע כנראה בעקבות פעילות ישראלית חשאית כזו או אחרת בשטח סוריה. אחרי התקיפה הישראלית, הודיעו גורמי צבא וביטחון ישראלים כי "האיראנים יגיבו" וכעת ממתינה ישראל למהלך האיראני במסגרת משחק השח-מט המרתק הנערך בין הצדדים בשנים האחרונות.

חיל האוויר הישראלי הוכיח בתקיפה האחרונה יכולת כירורגית חסרת תקדים: מפקדה גדולה השייכת לגדודי אל-קודס של משמרות המהפכה האיראניים הממוקמת בדמשק נפגעה מטיל ישראלי, אך הפגיעה הייתה מינורית יחסית. המפקדה, המכונה "בית הזכוכית", נותרה על תילה, ונזק נגרם רק לאגף אחד מאגפיה. "הם הבינו את הרמז", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "הם יודעים שיכולנו להשכיב את המבנה כולו לרסיסים, אבל העדפנו להבהיר את כוונתנו ברמז".

כמה ימים קודם, במהלך חיסולו של בכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה בהאא אבו אל-עטא, הוכחה היכולת המודיעינית-כירורגית של ישראל פעם נוספת, כשאל-עטא חוסל בטיל שפגע בחדר שבו לן במהלך הלילה, בעוד הבניין כולו והמשפחות האחרות שאכלסו אותו באותה שעה כמעט שלא נפגעו. בתקיפות הללו מתרגלת ישראל יכולות חדשות בתחומי המודיעין והדיוק המבצעי, שמאפשרות לחיל האוויר חופש פעולה יחסי ויכולת דיוק חסרת תקדים.

התקיפה הישראלית בסוריה, שבמהלכה נהרגו כ-23 בני אדם (על פי דיווחי ארגונים סורים לזכויות אדם), מגלמת את ההתלבטות הישראלית באשר להמשך המב"מ. מצד אחד, בישראל התעורר חשש כבד נוכח יכולתה של איראן להנחית עליה מכה כואבת, כפי שהודגם בתקיפה נגד מטרות התשתית הסעודיות. ישראל פחות ערוכה באופן מיטבי להתמודדות מול טילי שיוט לעומת יכולת ההתגוננות שלה נגד רקטות וטילים בליסטיים. מן העבר השני, ישראל עוקבת בדריכות אחר ה"צרות מבית" של איראן: המחאה האלימה באיראן, המחאה הלא פחות אלימה בעיראק (המיוחסת למחאה אנטי-איראנית) ואי השקט בלבנון שבה מאוחסן ארסנל הרקטות של חסן נסראללה – כל אלה מגבילים, על פי ההערכה הישראלית, את חופש הפעולה האיראני ומעלים את מחיר הטעות.

יחד עם זאת, ועל פי הערכות שונות, ייתכן שככל שהמחאה בתוך איראן תתגבר יופיע אינטרס איראני חדש: לפזר את מחאת ההמונים בטהרן על ידי יצירת קונפליקט חיצוני נגד ישראל. צה"ל פועל כעת בתוך סבך האינטרסים הנוגדים הללו ומקיים הערכות מצב חדשות כמעט מדי יום. אל מול ההערכה כי נסראללה וקאסם סולימאני אינם יכולים להרשות לעצמם חזית נגד אויב כישראל בגלל הבעיות הפנימיות, קיים החשש כי דווקא התגברות הבעיות הפנימיות יכולה לייצר מוטיבציה למלחמה נגד "השטן הקטן". אם נצרף לכל זה את מצבו הנואש של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחזית הפלילית ואת שר הביטחון הלוחמני הישראלי החדש נפתלי בנט, נקבל דייסה בלתי ניתנת לפיענוח או חיזוי מראש.

במהלך התקיפה הישראלית השמיד חיל האוויר כמה סוללות טילי קרקע-אוויר של צבא סוריה. זאת, במסגרת המדיניות הישראלית המבקשת לגבות מחיר מבשאר אל-אסד על חופש הפעולה לו זוכים האיראנים על אדמתו.  לאל-מוניטור נודע, כי נגד חיל האוויר הישראלי לא נורו בשלב הזה טילים מסוללות אס-300 או אס-400, אך כמות הטילים ששוגרה לעבר מטוסי ישראל הייתה רבה מאוד, והמטוסים הצליחו לחמוק מהם תוך שימוש ביכולות אלקטרוניות ישראליות שפותחו במיוחד. ישראל לא תוקפת עדיין מטרות תשתית סוריות השייכות למשטר, אבל היא בהחלט מתקרבת להחלטה לגבות מאסד מחיר כבד יותר, ובמזומן, על חופש הפעולה האיראני בתחומו.

"אסד בדילמה", אמר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "מצד אחד הוא ממש לא מאושר מהפעילות האיראנית בטריטוריה שלו ומהעובדה שהיא מסבכת אותו עם ישראל. מצד שני הוא עדיין זקוק לאיראנים ולמגפיים על הקרקע שהם מעניקים לו. אנחנו נחדד בעתיד את הדילמה הזו כדי שיבין את המסר הישראלי ואת הרצינות שלנו למנוע את הפיכתה של סוריה ללבנון שנייה. חיזבאללה לא יכפיל את עצמו בסוריה, זו החלטה ישראלית אסטרטגית והגיע הזמן שכולם יבינו אותה", הוסיף.

More from Ben Caspit

Recommended Articles