מתיחות בין איראן לארה''ב: האם תוכל ישראל להישאר מחוץ למערכה?

כדי להמחיש את עקרונות מדיניותה של איראן בתגובה להידוק הסנקציות האמריקאיות והמצור על יצוא הנפט שלה, מספר גורם מדיני בכיר בדיחה צה"לית ישנה: אחרי שהודח בשלב האחרון של קורס טיס, נשאל הצוער הישראלי איפה יעדיף לשרת בצה"ל. "בכוחות הנ"מ", ענה הצוער המודח. "למה דווקא שם?" נשאל, והשיב: "אם אני לא טס, אף אחד לא יטוס".

"מה שאיראן מנסה להוכיח עכשיו לארה"ב, סעודיה ושאר בעלות הברית", אמר הגורם לאל-מוניטור, "זה שאם היא תתקשה לייצא נפט, גם לכל האחרים לא יהיה קל". הערכת המודיעין הישראלי, שהושמעה בפני מקבלי ההחלטות בדיון בטחוני שכינס נתניהו סביב הסוגיה בתחילת השבוע, היא שאיראן עומדת מאחורי ניסיונות הפיגוע האחרונים באזור. מדובר בפגיעה במכליות הנפט במפרץ פוג'יירה ובתקיפת המורדים החותים על תשתיות נפט בסעודיה. "מטרתם של הפיגועים הללו", מעריכים בישראל, "הייתה לאותת שיש לאיראן מסוגלות לשבש את המהלך התקין של יצוא נפט מהמפרץ ולגבות מחיר מארה"ב ובעלות בריתה". על פי ההערכה הזו, הפגיעה במכליות הייתה מינורית במכוון. מטרתה הייתה לשגר "פרומו" לארה"ב, אך רק כסוג של הוכחת יכולת.

איראן שומרת מרחק מהביצוע של הפיגועים עצמם ומשתמשת במאגר הפרוקסיז שלה באזור, אומרים בישראל, אך במקרה של התלקחות כוללת משמרות המהפכה יורידו את המסכות והכפפות. במקרה כזה, סבורים בישראל, תהיה ישראל בצמרת רשימת המטרות האיראניות. כאמור, בתחילת השבוע כינס ראש הממשלה ושר הבטחון נתניהו את צמרת מערכת הבטחון הישראלית וראשי הזרועות, כולל הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן ובכירים נוספים, לדיון בהתפתחויות ובמתח המצטבר בין טהרן לוושינגטון ולמדינות המפרץ.

ראש הממשלה הינחה להתרחק ככל האפשר מהזירה ולנסות לבדל את ישראל אל מחוץ לקונפליקט הזה, אבל הוא יודע שסיכויי המהלך הזה אינם גבוהים. אין לו סיכוי להוציא את ישראל מצמרת בנק המטרות האיראני. "הצבא המערבי היחיד שנלחם פיסית במשמרות המהפכה בשנה האחרונה היה צה"ל", אמר לאל-מוניטור לאחרונה גורם צבאי ישראלי, "הם חטפו מאיתנו כמה מכות בזמן האחרון ויש להם איתנו חשבון לא מיושב, הם לא יהססו לערב גם אותנו במקרה של התלקחות". אל מול ההערכה הזו, ניצבת ההרתעה הישראלית. "הם יודעים שיכולותיו של צה"ל שונות לחלוטין מהיכולות שהם מכירים באזור, למעט היכולת האמריקאית, אנחנו מאמינים שהם ייקחו את זה בחשבון אם וכאשר יצטרכו לקבל החלטה".

בינתיים נמשכת המתיחות במפרץ. הערכות המודיעין המערבי, המתבססות בעיקר על חומרי גלם שנאספו בידי ישראל, הן כי האיראנים העבירו לאחרונה כמות משמעותית של טילים לידי המיליציות השיעיות שהם מפעילים בעיראק וכנראה גם לשטח סוריה. על פי דיווחים במערב הורה לאחרונה קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, לכוחות הסרים לפקודת איראן בעיראק, להתכונן למערכה. "איראן מנסה למתוח שרירים כדי להרתיע את טראמפ ממלחמה", אמר לאל-מוניטור גורם מדיני ישראלי בכיר, "הם מנסים להוכיח שבניגוד לפלישה האמריקאית לעיראק, מלחמה נגד איראן תהיה סיפור אחר לגמרי". ההסתבכות האמריקאית בעיראק החלה לאחר הפלישה (2003) והפלת משטרו של סדאם חוסיין. "אין לארה"ב שום כוונה לפלוש לאיראן", מבהיר הגורם הישראלי, "אבל האיראנים מנסים לאותת לאמריקאים שהמץ'-אפ הצבאי שלהם מול הכוחות האמריקאים ופריסת כוחותיהם ושליחיהם במזרח התיכון יכולים לגרום נזק כבד לאינטרסים האמריקאים ולגבות מחירים גבוהים, שלא נגבו על ידי משטרו של סדאם חוסיין במהלך הפלישה ההיא".

ניסיונותיו של נתניהו לבדל את עצמו מהמתיחות הזו מובנים גם על רקע זיכרונותיו מהתקופה ההיא. כזכור, היה זה נתניהו שהופיע בפני ועדה של הקונגרס האמריקאי בימים שלפני הפלישה לעיראק, וטען כי סדאם חוסיין חותר לייצור נשק גרעיני וכי הפלת המשטר בעיראק תסייע לריסון איראן ולייצוב המזרח התיכון כולו. כפי שהוכיחה ההיסטוריה, נבואתו זו של נתניהו הופרכה במלואה. לא נמצאו בעיראק סימני פיתוח גרעין והפלת סדאם היא שגרמה לתגובת השרשרת שהעלתה את האזור כולו באש. כעת, מנסה נתניהו לצנן את האווירה כדי לא להיחשב כמי שדוחק באמריקאים להנחית מכה צבאית על איראן. לא בטוח שיצליח.

בהקשר הזה, משתדלת ישראל כעת להצניע מאוד את זיקתה לגישתו של היועץ לביטחון לאומי האמריקאי, ג'ון בולטון, הנתפסת כניצית ביותר בממשל, גישה שחותרת למגע והכרעה מול האיראנים. "ברור שבתוך החדר פנימה מתפלל נתניהו להצלחתו של בולטון לשכנע את הנשיא להנחית מכה צבאית על איראן", אומר לאל-מוניטור אדם שעבד עם נתניהו שנים ארוכות בנושאי בטחון, "אבל אסור שזה יבלוט ואסור לו להיות מזוהה עם הגישה הזו, אחרי שנתפס כמי שדחף את אמריקה לפלישה לעיראק". בירושלים מביטים בקונפליקט בין הפייסנות הטבעית של טראמפ, הנרתע מהרפתקאות אמריקאיות צבאיות שאינן נחוצות, לבין לוחמנותו של בולטון, בדאגה מסוימת. כפי שפורסם כאן במאמר קודם, החשש הכבד הוא כי טראמפ ימצמץ ראשון במלחמת העצבים מול האיראנים ובסופו של התהליך יאבד עניין וירפה את הלחץ. "אלה הם ימי הכרעה היסטוריים בנושא הגרעין האיראני", הודה לאחרונה גורם מדיני ישראלי בכיר, "עד עכשיו עשה טראמפ את כל הדברים הנכונים והלחץ האמריקאי נותן את אותותיו על הכלכלה האיראנית. אבל זה לא נגמר, עד שזה לא נגמר".

בעיה נוספת שמתעוררת כעת בצד הישראלי היא המשך התקיפות הישראליות בסוריה, במסגרת מה שמכונה בישראל "המערכה שבין המלחמות" (מב"מ), למניעת ההתבססות האיראנית. על רקע המתיחות הגואה ותגבורי הכוחות ההדדיים באזור, ברור שתקיפה ישראלית יכולה להוות טריגר או ניצוץ שידליק את חבית אבק השריפה. ישראל, כך מעריכים במערב, תגזור על עצמה כעת איפוק מבצעי מסוים כדי שלא להיות מסומנת כאחראית להסלמה. אולי זו הסיבה שמשלוח של טילים איראניים חמק לאחרונה מהמטחנה של חיל האוויר הישראלי, לפי דיווח בגרדיאן הבריטי, והגיע לסוריה.