דילוג לתוכן העיקרי

האם כלכלת השוק תנצח את הגזענות כלפי הערבים?

הנכונות של ח"כ איימן עודה ושותפיו לרשימת חד"ש-תע"ל לתמוך באופן כלשהו בקואליציה עתידית, ולו מבחוץ, היא היסטורית, לא פחות, אם כי לא מציאותיות בעת הזו. עם זאת, עודה אופטימי באשר לסיכוי קידומה של החברה הערבית בשל צרכיה הכלכליים של המדינה. "בסוף השוק מנצח את הגזענות", הוא אומר.
RTS2FVJL.jpg

"הערבי החדש", בדומה לחרדי החדש, דורש הכרה אזרחית ומבין שכדי להשיג אותה ולהשיג התייחסות מצד הממשל, עליו להיות חלק מהמשחק, או כפי שאמר לי גסאן, חבר מסכנין, "נמאס לנו להיות בטריבונה הצדדית מאחור – אנחנו רוצים להיות על המגרש, אפילו על הספסל, אבל לפחות שותפים". מומחה לסטטיסטיקה אשר ביקש ששמו לא יוזכר חשף בפני אל-מוניטור נתונים שעלו בסקר אקדמי שנערך בספטמבר 2018 בקרב האוכלוסייה הערבית. הסקר הראה כי 77% מהנשאלים תומכים ב"השתלבות ערביי ישראל במדינה במקום להיאבק בה", וכי 70% תומכים באמירה "הרשימה המשותפת צריכה לעסוק הרבה יותר באינטרסים של ערביי ישראל על פני אלה של הפלסטינים בשטחים".

המערכת הפוליטית הערבית בישראל לא נותרה אדישה לדרישה האזרחית הזו. גם התפרקות הרשימה המשותפת שהכילה ארבע מפלגות בכנסת היוצאת לשתי רשימות נפרדות המכילות כל אחת שתי מפלגות מתיישבת עם אותה גישה בציבור הערבי.

ברית לאומית דמוקרטית (בל"ד), הדוגלת בהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, וכן מפלגת רע"מ האסלאמיסטית, מהוות אבן נגף במגמה זו, שכן מתנגדות לשיתוף עם המפלגות האחרות, להשתתפות בגוש חוסם או לתמיכה מכל סוג בקואליציה. נציגיה הבולטים של בל"ד, בהם ח"כ לשעבר עזמי בשארה שהואשם בריגול, ח"כ לשעבר באסל גטאס שהורשע בהברחת טלפונים לאסירים ביטחוניים, וח"כ חנין זועבי שהתפרסמה בשל עמדותיה  הקיצוניות, רחוקים מלהיות שותפים פוטנציאלים למפלגות ציוניות בעיסקה פוליטית כלשהי. 

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה מחד"ש, יישם במידת מה את הדרישה הזו כבר בכנסת היוצאת. ובין השאר היה מעורב בהחלטת הממשלה 922 שהקציבה 15 מיליארד שקלים לצמצום פערים בחברה הערבית. יו"ר תע"ל ח"כ אחמד טיבי, שחבר לעודה ברשימה משותפת לקראת הבחירות ב-9 באפריל, הוביל בעבר יוזמות חקיקה לקידום העסקת ערבים במגזר הציבורי, ועוד. ללא בל"ד ורע"מ, השניים יכולים לנקוט עמדות פרגמטיות יותר לפתרון הבעיות הכלכליות-חברתיות של הציבור הערבי.

בשיחת אל-מוניטור עם איימן עודה ניתן היה לחוש בנכונות ללכת רחוק כדי לקדם את הכיוון האזרחי, כשהוא משוחרר מכבלי בל"ד ורע"מ - רחוק עד כדי אפשרות שיתוף של ממש בקואליציה, גם אם מבחוץ. עודה ממוקד ולוהט מתמיד גם בסוגיות הפוליטיות הישירות ובראשן המאבק בחוק הלאום, אבל בתשובה לשאלה על אפשרות של תמיכה בקואליציית מרכז-שמאל בראשות כחול לבן, הוא מציב בעיקר דרישות חברתיות-כלכליות. "ברור שאצל הנשיא נביע התנגדות עמוקה לנתניהו ומדיניותו הגזענית, אבל אנחנו גם לא בכיס של גנץ. ראשית הוא חייב להראות אוריינטציה של חתירה לשוויון, שתתבטא בין השאר בנכונות לביטול חוק הלאום. אבל בנוסף צריכים לבוא התיקונים האחרים". אלה כוללים, לדבריו, תכנית המשך להחלטה 922 ועמה תכנית לאומית למיגור הפשיעה בחברה הערבית, וביטול חוק קמיניץ הכולל בין השאר החמרה בענישה ובאכיפה על עבירות בנייה, אחת הסוגיות הכואבות ביותר במגזר הערבי.

עודה לחלוטין לא בטוח שגנץ, הרמטכ"ל לשעבר שהתרברב בתחילת מערכת הבחירות במספר הפלסטינים שהרג בעזה, יהיה השותף למה שהגדיר פיוס עם החברה הערבית. בכל מקרה, הוא מציב כבר כעת תנאי חשוב ומרכזי לשיתוף פעולה: הכרה רשמית ישראלית במה שהגדיר עוולות העבר, ובהן הטבח בכפר קאסם, הלאמת אדמות ערביות, ועוד. פיוס כזה יכלול העלאת הערבית למדרגת שפה רשמית והסרת ההתנגדות לעצם הדיון על מה שכינה "זכויות לאומיות של האזרח הערבי-ישראלי". "אם וכאשר יראה גנץ הליכה בדרך של פיוס היסטורי ונכונות לקבל את התנאים שהעליתי, נשב ונחליט באופן אחראי על שותפות אפשרית", אמר.

הנכונות של עודה ושותפיו היא היסטורית, לא פחות. הפעם הקודמת שבה מפלגה ערבית הביעה נכונות לתמוך מבחוץ ולהשתתף בגוש חוסם נבעה מהאירוע ההיסטורי של הסכמי אוסלו ב-1993. כעת, הלחץ מהציבור הערבי על נציגיו ליתר מעורבות פוליטית, ובמקביל החשש מפני התגברות האדישות בחברה הערבית וירידה באחוז ההצבעה, מניבים בשורה חדשה. עם זאת, בכנסת הקרובה, על רקע אמירות של ראשי כחול לבן כי ישקלו שותפות רק עם מפלגות ציוניות, לא נראה כי שאיפותיו של עודה יתממשו, מה גם שקיימת סבירות גבוהה להקמת ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו.

ובכל זאת, שינוי המגמה חשוב, ונציגי הציבור הערבי ידרשו בכל מקרה להיות שותפים של ממש בהחלטות על גורלם. גם אם לא ישתתפו בקואליציה הבאה, אולי יחברו לאלה שיבואו אחריה.

בראיון קיבלנו מעודה עוד אמירה מעניינת שקשה להאמין שבאה מפיו של סוציאליסט מובהק עם רקע קומוניסטי: "בסוף השוק מנצח את הגזענות". הוא הסביר שכשם שבשנות ה-50 אחת הסיבות העיקריות להסרת המשטר הצבאי מעל יישובים ערביים היה הצורך בפועלי בניין ערבים, כך גם כעת, הצרכים הכלכליים של המדינה מקדמים תכניות ממשלתיות למען החברה הערבית, דווקא תחת ממשלת ימין מובהקת.

מאטנס שחאדה, היו"ר החדש של בל"ד, יהיה מופתע מאוד אם חד"ש ותע"ל יהיו מוכנות לתמיכה כלשהי בקואליציה, ולו מבחוץ. משמעות דבריו היא כי עודה לא היה מצליח אפילו להעלות את האפשרות לדיון אם הרשימה המשותפת הייתה נותרת מאוחדת. אבל גם שחאדה, ד"ר למדע המדינה, מבטא שינוי כיוון בדגשים של מפלגתו. הוא נזהר מאוד שלא לפגוע במנהיגי המפלגה היוצאים, הח"כים חנין זועבי וג'מאל זחאלקה, שבציבור היהודי הכללי הדעה עליהם קשה, ומסביר כי בל"ד מאתגרת את המוסכמות של החברה הישראלית ולכן מעוררת רגשות עזים. אפילו עזמי בשארה, מייסד בל"ד שנמלט לאחר שהואשם בריגול לטובת חיזבאללה, וחנין זועבי היו שותפים למאבקים וחקיקה אזרחיים רבים, הוא מציין. באותה נשימה הוא מוסיף, "אנחנו נהיה מוכנים יותר לדיאלוג עם החברה היהודית, כולל עם אלה שמתנגדים לנו ביותר  בימין הישראלי. אולי נצליח להראות שהדרישות שלנו הגיוניות ודמוקרטיות". צעד מעניין בכיוון היה שיבוצה של מועמדת יהודייה, אורלי נוי, במקום השישי אך לא ריאלי ברשימה. בל"ד הכינה תכנית פעולה על סמך ממצאי בדיקה ומחקרים הכוללת בעיקרה, שוב בשונה מהעבר, התמקדות בנושאים כלכליים ואזרחיים.

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial