האם בחודש מאי תפרוץ מלחמה?

חודש מאי הקרוב [2018] מסומן בישראל כ"מאי המשוגע", פרפראזה על "מארס המשוגע" הלקוח מכדורסל הקולג'ים. על פי הערכות המודיעין והדרג המדיני בישראל, במאי הקרוב תובא למבחן מעשי מדיניותו החדשה של הנשיא דונלד טראמפ בחזיתות רבות המשליכות על הביטחון הלאומי הישראלי. להערכות הללו מצטרפות שמועות ההולכות ומתחזקות, בעיקר בעולם הערבי, על תקיפה אווירית אפשרית נגד הכוחות האיראניים בסוריה. התקיפה הזו מיוחסת לארה"ב, או ישראל, או שתיהן גם יחד. אין שום ודאות או עיגון רשמי להערכות על תקיפה צבאית צפויה במאי, אבל הנושא נדון ברצינות רבה כמעט בכל מרכזי העצבים של הצדדים היריבים השונים במזרח התיכון בכלל, ובחזית הצפונית (איראן, סוריה, חיזבאללה, ישראל והכוחות הרוסיים) בפרט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר העריך בפני שרי הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל כי הנשיא טראמפ יפרוש מהסכם הגרעין עם איראן לקראת הדד-ליין הקרוב הממתין לו בסוגיה הזו ב-12 במאי. בעבר פורסם כי ישראל ניצבת בפני דילמה הקשורה בהתעצמות האיראנית בסוריה. האם להנחית "מכת מנע" צבאית ולהרחיק את איראן מהגבול הצפוני, או להשלים עם המצב החדש? לפי הערכות מודיעין במערב, ישראל חווה התלבטות אמיתית בסוגיה הזו. האם "הקו האדום" ששורטט בעניין המעורבות האיראנית שווה את הסיכון וההרס העצומים שייגרמו ממלחמה יזומה?

בשובו ממסעו האחרון בארה"ב, בו גם פגש את הנשיא טראמפ [5 במארס], הצהיר נתניהו כי השיג במהלך המסע הישגים היסטוריים החשובים ל"ביטחון הלאומי" הישראלי. ההערכה היא כי קיבל הבטחה עמומה מטראמפ על נסיגה מהסכם הגרעין עם איראן, ואולי גם שיתוף פעולה כזה או אחר בכל הקשור לפעולה צבאית נגד הכוחות האיראניים בסוריה. בירושלים מביעים סיפוק עצום מהשינוי החד במדיניות האמריקאית מול איראן בתקופת טראמפ: "במקום מדיניות החותרת להסדרה עם איראן ורואה בה שותף אסטרטגי, האמריקאים מגדירים כעת את איראן כאיום מרכזי לאינטרסים שלהם, חותרים לשינוי הסכם הגרעין, מתנגדים למעורבותה הגוברת באזור, הפצת טרור ורקטות מדויקות, ואולי אף חותרים לדחוף שינוי משטר באיראן", כך נאמר בסקירות מודיעיניות בישראל בעת האחרונה.

השינוי הזה מצטרף, בעיניים ישראליות, לשינויים מהותיים שונים רבים במדיניות החוץ האמריקאית, כפי שהצטיירה בשנתו הראשונה של טראמפ בבית הלבן, בכל הקשור למצב במזרח התיכון: בנושא הפלסטיני, האמריקאים זנחו את הפרדיגמה בת שנות הדור במסגרתה ההסדר היחיד הוא שתי מדינות ויושג רק באמצעות משא ומתן בילטרלי בין ישראל לפלסטינים. הם משתפים את מדינות ערב, לא מחויבים לתצורת ההסדר הסופי, מביעים עמדה ברורה בסוגיות ליבה טרום המשא ומתן (ירושלים) ומבטיחים לחשוב "מחוץ לקופסה".

לכל זה יש לצרף את השינוי העמוק במדיניות האמריקאית בסוגיה הצפון קוריאנית, ואת השינוי המסתמן בכל הקשור למדיניות בעיראק ומזרח טורקיה: מהתמקדות בלחימה בדאע"ש בלבד והפקרת הזירה לאיראן ורוסיה, בוחנים האמריקאים כעת, בלחץ ישראל, מעורבות עמוקה יותר שתוקדש בין היתר גם לבלימת ההתפשטות האיראנית.

חודש מאי הקרוב, על פי ההערכות בישראל, יכיל "אירועי מפתח" בכל הסוגיות הללו. ב-12 במאי יצטרך הנשיא טראמפ להחליט אם לחדש את הפטור מסנקציות אמריקאיות כלפי איראן ולגבש סופית את החלטתו בעניין הסכם הגרעין. באמצע מאי אמורה השגרירות האמריקאית בישראל לעבור מתל אביב לירושלים (בפועל זה יהיה אירוע טקסי והעברה מוגבלת מאוד של לשכת השגריר בלבד). הנשיא טראמפ ומנהיג צפון קוריאה און אמורים להיפגש לפגישה "היסטורית" סביב מאי או יוני (אלא אם כן יתרחש שינוי מפתיע נוסף בסוגיה). בעיראק צפויות בחירות (12 במאי) שיכריעו בין ההשפעה הפרו-איראנית לגישה עצמאית יותר. גם בלבנון אמורות להתקיים בחירות (6 במאי). בישראל עוקבים אחר כל ההתרחשויות הללו ומנתחים את מה שקורה ועוד יקרה, במאמץ לזהות את הכיוון אליו צועד הנשיא טראמפ ואת סיכוייו ליישם את מדיניותו החדשה, ההפוכה לחלוטין ממדיניות קודמו.

לכל זה צריך לצרף את ההתחממות הביטחונית בחזית הדרומית בישראל: בסוף השבוע [17 במארס] השמיד צה"ל שתי מנהרות תקיפה נוספות של חמאס (אחת מהן היא מנהרה שהושמדה ב-2014 ב"צוק איתן" וחמאס ניסה לשקמה). שר הביטחון ליברמן הצהיר כי עד סוף השנה אפשר יהיה לסתום את הגולל על נושא המנהרות והעניין מלבה את המתח ואת הבעבוע הביטחוני בין ישראל לרצועת עזה על בסיס יומי. בשבוע האחרון התפוצצו כמה מטעני חבלה מורכבים על גדר הגבול ברצועה, במקרה אחד נפצעו שני חיילי צה"ל. הסיכויים להתפוצצות חדשה, נוסח צוק איתן, הכפילו את עצמם בשבועות האחרונים, גם לאור המצב ההומניטרי המתדרדר בתוך הרצועה.

גם בחזית הפלסטינית הנוספת, ביהודה ושומרון, התרבו בשבועיים האחרונים הפיגועים ומעשי האלימות כנגד ישראלים. ביום ראשון [18 במארס] נרצח מאבטח ישראלי ע"י מפגע פלסטיני, יומיים קודם נהרגו שני לוחמי צה"ל בפיגוע דריסה שביצע פלסטיני נוסף. "כל הסימנים מורים על התדרדרות מהירה באיזונים והבלמים ששמרו על השקט בחזיתות השונות", אמר לאל-מוניטור גורם הערכה ישראלי בכיר, "גם העובדה שאנו נמצאים בדמדומי אבו מאזן, הרינונים על מצבו הבריאותי והמבוי הסתום אליו נקלע חמאס בעזה לא תורמים להרגעת השטח".

האם יתכנסו כל הפקטורים שנסקרו כאן, לקראת חודש מאי הקרוב, ל"סערה מושלמת" שתדרדר את האזור כולו למלחמה? כרגע, סביר להניח שלא. למרות שהוא שוקל זאת, את נתניהו תרתיע העובדה שהוא מסובך בחקירות פליליות שיביאו כנראה לסיום שלטונו, בטרם יפרוץ למלחמה. יחד עם זאת, אסור לשכוח שגם נתניהו כבר מבין שהעידן שלו עומד בפני סיום. האם יבחר לפרוש בסערה ולהרחיק את איראן מגבולה הצפוני של ישראל כמתנת פרידה לעמו? מי שמכיר את נתניהו לא מעניק לאפשרות הזו סבירות גבוהה, אבל במזרח התיכון, כזכור, הכל אפשרי.