המתקפה הצבאית של טורקיה בעפרין, שזכתה לכינוי מבצע ענף זית, בוחנת את יכולותיהן של מוסקבה, טהרן ואנקרה לשמר את תהליך אסטנה, כשברקע גוברת הסכנה לעימות בין המעצמות, כפי שתיארנו כאן בשבוע שעבר.
כתב של אל-מוניטור כותב: "עבור איראן, התערבותה של טורקיה רק תסבך את המצב המסובך ממילא בסוריה, ותחליש את תהליך השלום של סוצ'י, שכבר חווה מהלומה רצינית בפגישה ברוסיה ב-28 בינואר, כשרוב כוחות האופוזיציה הסורים החרימו את הוועידה. וכך, צפויה להתקיים באיסטנבול פגישה בין נשיאי טורקיה, רוסיה ואיראן, כדי לדון בהתפתחות האחרונה, אף שטרם נקבעה מסגרת זמן לפגישה שכזו. הפגישה המשולשת תהיה דומה לזו שהתקיימה בסוצ'י ב-22 בנובמבר 2017, והניחה את היסודות לשיתוף הפעולה בין שלוש המדינות סביב המשבר בסוריה. על פי מקור איראני בכיר שדיבר בעילום שם, טהרן ייעצה לאנקרה להיזהר שלא תיגרר למלחמת התשה בעפרין".
"האיראנים מנסים לתווך עסקה בין הכורדים לצבא הסורי, כדי להבטיח את פריסתו של הצבא באזור לצד הלוחמים הכורדים וכמה ארגונים המסונפים לאיראן", לדברי הכתב. "המאמץ האיראני מוקדש לסיום הלחימה ולהשגת התוצאה הטובה ביותר האפשרית; לשימור מעמדה הן כידידה של הכורדים הסורים והן של טורקיה; ובה בעת, גם לחסימת הדרך לגורמים נוספים שעלולים להתערב בלחימה בעפרין כדי לשפר את מעמדם במשבר בסוריה - ובמילים אחרות, ארה"ב. המקור הצבאי שליד עפרין סיפר לאל-מוניטור כי לצד הלוחמים הכורדים שמגנים על העיר היו גם כמה לוחמים סורים ערבים הידועים בנאמנותם לאיראן. המקור הסביר כי אותם לוחמים אחראים להבטיח שהצבא הטורקי לא יפלוש לאזורים אחרים, וכדי למנוע פלישה שכזו הם היו חמושים בטילים נגד טנקים. קיים חשש רציני הן בצד הסורי והן בצד האיראני שטורקיה שוב תנסה לטרוף את הקלפים בצפון סוריה ולהחזיר את המצב כולו לנקודת ההתחלה".
תהיה אשר תהיה המתיחות בין רוסיה, טורקיה ואיראן בסוריה, המחויבות הרעועה בין שלושת הצדדים לתהליך אסטנה עצמו עדיין מחזיק מעמד, לפחות לעת עתה. שליח האו"ם בסוריה סטפן דה מיסטורה הגיע לסוצ'י בחודש שעבר כצופה מן הצד, מאחר שזה השריד היחיד שנותר מתהליך ז'נבה, וקיימת תחושה של דחיפות ברצון לשוב אל הערוץ הדיפלומטי. דה מיסטורה דיווח למועצת הביטחון של האו״ם ב-14 בפברואר שהמצב במדינה "אלים ומדאיג ומסוכן לא פחות מכל מה שראיתי מאז תחילת כהונתי כשליח המיוחד", והוסיף: "לא הייתה ולו שיירה הומניטרית אחת של האו״ם שהגיעה לכל אזור נצור שהוא מאז נובמבר 2017".
מגבלות ההשפעה האמריקאית בסוריה נחשפו רק בשבוע שעבר, בביקורו בטורקיה של מזכיר המדינה רקס טילרסון. למרות פגישה מרתונית של שלוש שעות עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, נדמה ששני הצדדים הסכימו רק על "מנגנונים" להמשך השיחות על חילוקי דעות עמוקים, מובהקים ולכאורה גם בלתי ניתנים לגישור, בשל תמיכתה של ארה"ב בכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), המורכבים ברובם מיחידות ההגנה העממיות (YPG) - שנחשב בעיני הטורקים ארגון טרור ומשמש מטרה למבצע ענף זית; בשל התפקיד של YPG במנג'יב; בשל בקשתה של טורקיה שארה"ב תסגיר לידיה את פטהוללה גילן, האיש שאנקרה מאשימה בניסיון ההפיכה הכושל מיולי 2016; וכן בשל תוכניתה של טורקיה לרכוש מרוסיה מערכת של טילי נ"מ מסוג S-400. במסיבת עיתונאים שקיים עם טילרסון ב-16 בפברואר, שר החוץ הטורקי מבלוט צ׳בושולו הזכיר שלוש פעמים "הבטחות שלא קוימו", והתייחס למדיניות ארה"ב בסוריה.
בהתחשב במשבר ביחסי ארה"ב וטורקיה, בעוינות השוררת בין ארה"ב לאיראן, וגם ביחסים הצוננים בין ארה"ב לרוסיה, נדמה שמנופיה הדיפלומטיים של וושינגטון בסוריה מוגבלים, אם בכלל.
ב-17 בפברואר, יומיים לאחר פגישתו עם טילרסון, ארדואן שב ויצר זיקה בין מבצע ענף זית לשיבתם הביתה של 3.5 מיליון פליטים סורים המתגוררים בטורקיה, כפי שכבר דיווחנו כאן בינואר, ובנאום שנשא בוועידה מחוזית של מפלגת הפיתוח והצדק, אף הוסיף ואמר, "אנחנו ניקח את המלכודות שהניחו לנו ולארצנו וננחית אותן בזו אחר זו על ראשיהם של אלו שהניחו אותן".
אמברין זמאן מדווחת, "טורקיה, ששולטת במקורות נהר הפרת, הנהר שעליו נסמכת ברובה החקלאות בסוריה, צמצמה על פי הדיווחים את זרימתו של הנהר, ובכך הגבירה עוד יותר את סבלם של הסורים ואת הלחץ על YPG. בשנה שעברה, טורקיה סגרה את Mercy Corps וארגונים הומניטריים נוספים שסיפקו סיוע לצפון סוריה, רק משום שאותם אזורים כללו גם שטחים בשליטת YPG".
היא מוסיפה וכותבת: "המתקפה של טורקיה בעפרין תרמה לאקלים של דיכוי ושל הידרדרות כלכלית. טורקיה לא ממהרת לעזוב, ויכולה לספוג אבדות נוספות בשל התמיכה הציבורית הנרחבת במבצע ענף זית. ואכן, רוב הטורקים מסכימים עם הנרטיב של הממשלה שכוחות YPG אינם שונים ממפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), זו שנלחמת בכוחות הטורקים בתוך שטחה של טורקיה, ולכן יש לחסל גם אותה".
לדברי זמאן, "איומיו של ארדואן לפעול נגד YPG במנג'יב ולהרחיב את המערכה עד לגבול עם עיראק עשויים לעודד ערבים אחרים להחליף צד. שינוי שכזה, בתורו, יקטע את מאמציה המתמשכים של הקואליציה לחשוף את שרידי דאעש בעמק נהר הפרת ולייצב את המצב בערים ובעיירות ששוחררו מידי הג'יהאדיסטים... וייתכן שזה נכון גם לגבי טורקיה: אם תיאלץ לבחור בין YPG למשטר הסורי, סביר להניח שאנקרה תבחר באחרון״.