כששוללים זכויות יסוד לעצורים פלסטינים, זה מחלחל גם לתחומי הקו הירוק
כיצד מדינה דמוקרטית, שאת ספר החוקים שלה מפאר חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פוגעת מדי יום לשווא בחירותם של אזרחיה? את התשובה לכך ראוי לחפש בהשפעתן המחלחלת של 50 שנות כיבוש והזלזול בזכויות היסוד של האדם.
קשה להתעלם מהדמיון בין ממצאי דו"ח אמנסטי לשנת 2018/2017, הקובע כי ישראל מחזיקה מאות פלסטינים במעצרים ממושכים ללא משפט, לבין קלות המעצרים גם בתוך תחומי הקו הירוק. זו עלתה כעת לסדר היום בישראל הודות ל"סערת המסרונים" שהוליד תיק 4000.
את עיקרי דו"ח אמנסטי פרסם שלומי אלדר במאמר באל-מוניטור במקביל לפרוץ "סערת המסרונים", שטלטלה את המערכת המשפטית וזעזעה את הציבור הישראלי. ביומיום, רוב הציבור אדיש לזכויות האדם של עצורים פלסטינים, המוחזקים במעצרים ממושכים ללא משפט ומבלי שנאמר להם מהו חומר הראיות המצוי נגדם. אבל מה שמתרחש בחצר האחורית של מדינת ישראל בשטחים כבר שנים, השתקף השבוע גם במציאות המעצרים בתוך תחומי הקו הירוק. אמנם לא באותה החומרה, אבל מטריד מספיק.
