דו"ח אמנסטי: ישראל ממשיכה במעצרים לא חוקיים של פלסטינים

פרק מיוחד בדו"ח אמנסטי לשנים 2017/18, שפורסם השבוע, עוסק במעצר חשודים פלסטינים, אופן מעצרם ומניעת מפגשים עם סנגוריהם. "לפעמים עצירים מודים על דברים שלא עשו בגלל שהם לא פוגשים בעורך דין", אומר עורך דין העוסק בתיקים ביטחוניים.

al-monitor .

נושאים מכוסים

זכויות האדם

פבר 26, 2018

בשבוע שעבר כתבתי כאן באל מוניטור על מעצרם של שני בניו של חברי מ' מרמאללה. כוחות מיוחדים של צה"ל פרצו לביתו פעמיים בהפרש של יומיים. בפעם הראשונה הם שלפו את אחמד ממיטתו. יומיים אחר כך הם חזרו ושלפו את אחיו יאסר. שני הנערים נלקחו כל אחד בתורו למעצר. בכל פעם רוכזו בני המשפחה בחדר אחד עד סיום המעצר. מאז חלפו כמעט שלושה שבועות ובני המשפחה עדיין אינם יודעים דבר על מצבם.

אביהם ואני חברים הרבה שנים. הוא ומשפחתו נמלטו מעזה לרמאללה כשחמאס תפס את השלטון ברצועה (יוני 2007), כי אבי המשפחה נחשב בעיני הארגון עיתונאי אויב.

אינני יודע מה סיבת מעצרם של השניים אותם הכרתי כילדים במהלך עבודתי רבת השנים ברצועת עזה. אני מתקשה להאמין שהם באמת חשודים בחברות בחוליית טרור. אבל מצד שני, קשה לי גם להאמין שנעצרו ללא סיבה. עם זאת, כל הניסיונות לקבל מידע מה עלה בגורלם ומה החשדות שבגינן כוחות צה"ל לקחו אותם למעצר עלו עד כה בתוהו.

המקרה של חברי מ' והעובדה שילדיו אינם יכולים להגן על עצמם מבחינה משפטית ולנסות לפחות לנקות עצמם מהחשדות המיוחסות להם, חשפו בפני בני המשפחה ובפניי את העובדה שעצור פלסטיני מנוע לעיתים תכופות מייצוג משפטי ואינו זכאי לראות עורך דין במשך שלושים יום לפחות מיום מעצרו, או עד שימסור הודאה המפלילה אותו ביחס לחשדות שבגינן נעצר. אבל אז אין כמעט תועלת לייצוג משפטי ורק ניתן להמתין למתן גזר הדין.

באותו ההקשר נטען השבוע (21 בפברואר) בדו''ח אמנסטי לשנת 2017/2018, כי "ישראל ממשיכה במעצרים מנהליים ומחזיקה מאות פלסטינים ביניהם ילדים, מנהיגים חברתיים ועובדי ארגונים לזכויות אדם ללא משפט ורק על פי מידע, שאינו נמסר לעצורים או לעורכי דינם.''

המציאות הזאת בעצם איננה חדשה. דו"ח מקיף שפרסמה בדצמבר 2007 תנועת "יש דין" הגדיר את התנהלות מערכת המשפט הצבאית "משפטים בחצר האחורית". את הדו"ח ערך עורך הדין לזכויות אדם מיכאל ספרד בסיוע ועדה מייעצת שכללה משפטנים בכירים. "המשפט הבינלאומי מציב שתי דרישות עיקריות הנוגעות לזכותו של נאשם לדעת מה האישומים נגדו – עליו לקבל לידיו באופן מיידי ובשפה המובנת לו את פרטי האישומים נגדו", נטען בדו"ח. בפועל, תחיקת הביטחון מתעלמת משתי הדרישות גם יחד.

שתי סיבות עומדות מאחורי מניעת מפגש עם עורך דין ומניעת מידע על עילת המעצר. האחת, הצבת העצור בתנאי מעצר וחקירה קשים ומפרכים כדי להוציא ממנו מידע על התארגנות חוליות טרור ומתוך מאמץ כן למנוע פיגועים מתוכננים. הסיבה השנייה היא שמירת עילת המעצר בחשאי עד שכל המעורבים (האחרים) בהתארגנות טרור יתפסו.

בראיון לאל-מוניטור אומר עו"ד מיכאל ספרד, אשר ספרו החדש "החומה והשער – ישראל פלסטין והמאבק לזכויות אדם" ראה אור החודש בארה"ב [פברואר 2018],  כי השימוש בכלי מניעת ייצוג משפטי ומפגש עם עורכי דין הוא גורף. "בעבר במסגרת עתירה לבג"ץ פנינו למשרד ראש הממשלה האחראי על שב"כ וביקשנו לקבל נתונים מדויקים בכמה תיקים נמנעו מפגשים עם עורכי דין, אך משרד רה"מ סירב למסור את המידע. לנו ידוע שמדובר ברוב התיקים והמעצרים הביטחוניים.''

מאז פרסומו ב-2007 נחשב דו''ח יש דין לאורים ותומים לכל מי שעוסק בבתי הדין הצבאיים. אבל למרות פרסומו, הרי שהמצב לא השתנה הרבה. "על פי החוק, שב"כ וגורמים ביטחוניים נוספים כמו המשטרה וצה"ל יכולים להחזיק עצור ולמנוע ממנו מפגש עם עורך דין במשך 30 יום", טוען ספרד. לדבריו, מניעת מפגש היא מנהלית ללא ביקורת שיפוטית, והשימוש בכלי זה קיים לא רק במעצר חוליות שביצעו או תכננו פיגועים. "גם חברות בארגון היא עילה למעצר ומניעת מפגש עם עורך דין", הוא קובל.

עו"ד רסלאן מחאג'נה, תושב אום אל פאחם, המטפל בתיקים ביטחוניים, אומר לאל-מוניטור כי משרדו מטפל כעת בכ-300 תיקי עצורים. לדבריו, במקרים שלא הצליחו חוקריו של עצור להוציא ממנו הודאה במהלך 30 הימים של המעצר המנהלי, התובע הצבאי יכול להגיש בקשה לבית הדין להאריך את תקופת מניעת המפגש עד 90 יום.

עו"ד מחאג'נה מספר עוד, כי בחודשים האחרונים עלה באופן מדאיג מספר העצורים הפלסטינים המובאים לחקירה ולמשפט צבאי בישראל. מתוך 300 התיקים שמשרדו מטפל בהם, בכ-100 מקרים מדובר בפלסטינים שנעצרו במהלך הפשיטות האחרונות של צה"ל בג'נין בחיפוש אחר אחמד ג'ראר (שכבר חוסל) – ראש החוליה שרצחה את הרב רזיאל שבח מחוות גלעד. כל העצורים הללו חשודים בסיוע למתן מקלט.

מחג'אנה מוסיף כי המעצר המנהלי ומניעת מפגש עם עורך דין מתקיימים גם בחשדות פשוטים לכאורה. "יש יחידה (צה"לית) שעוקבת אחר פרסומי פייסבוק וכבר מאות רבות של עצורים הובאו למעצר בישראל", הוא אומר, "חברות בארגונים סטודנטיאליים או ארגונים חברתיים, לא בהכרח חמושים, היא עילה מספיק טובה למעצר ולמניעת ייצוג המשפטי עד להודאה. מניעת מפגש (עם עורך דין) זה כלי מאוד קשה שפוגע בזכותו של העצור להליך הוגן. תקופת המעצר היא התקופה הקריטית ביותר מבחינת הסיוע המשפטי. זה כלי להפעיל לחץ על חשוד עד שיודה, ולפעמים עצירים מודים על דברים שלא עשו בגלל שהם לא פוגשים בעורך דינם".

הקושי אינו נגמר כאן, לאחר שעורך דין זוכה לפגוש עצור כשהוא מובא להארכת מעצר. "אתה מגיע לבית משפט, וכל החומר חסוי", אומר עו"ד מחאג'נה. "התובע המשטרתי מגיש חומר חסוי (לשופט) ובית משפט לא מרשה לו [לחשוד] לענות לשום שאלה. אתה עורך הדין רק מדבר בעלמא. אינך יודע במה חשוד הלקוח שלך, על מה חוקרים אותו, באלו שיטות חוקרים אותו. אז איך אתה יכול להגן עליו?"

לדברי עו"ד מחאג'נה, "כל מה שאתה יודע כמי שבא לייצג את לקוחך ואמור להעניק לו הגנה משפטית הוא דבר כללי, כמו פגיעה בביטחון האזור או פגיעה  בסדר הציבורי. זה משהו כללי שאינך יכול להגן עליו. רק אחרי הגשת כתב אישום אתה יכול לצלם את החומר (הראיות) ולעיין בו. אבל אז כבר הכול גמור. מבחינתי זה כלי לא דמוקרטי בכלל המנוגד לתפקיד של הרשות החוקרת. תפקידה הוא להגיע לחקר האמת ולא רק להביא להפללתו של חשוד. פה עושים את ההפך, בכל דרך רוצים להפליל את הנחקר".

"גזר דין לא מתרחש בבית הדין אלא בחדר החקירות", מסכם עוה"ד ספרד.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

יותר מ Shlomi Eldar

מאמרים מומלצים

האם המשבר הבא ביחסי ישראל-ירדן הוא בלתי נמנע?
קסניה סבטלובה | | נוב 8, 2019
לשמור על שופטי נתניהו
יוסי ביילין | שחיתות ונפוטיזם | נוב 4, 2019
הסתיימה שביתת אסירי חמאס: אז מי ניצח?
שלומי אלדר | | אפר 17, 2019
החינגה שבישל השר גלעד ארדן למערכת הביטחון הישראלית
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | אפר 4, 2019
שוב הוכח: הזרוע הצבאית שולטת בתנועת חמאס
שלומי אלדר | עזה | מרץ 26, 2019