המשבר עם ירדן: המלך עבדאללה לימד את נתניהו לקח

"הכל קרה בגלל תמונה אחת, אפשר היה לסיים את זה הרבה קודם", אמר לאל-מוניטור שר בכיר בקבינט הישראלי השבוע, חצי שנה לאחר פרוץ המשבר הקשה ביחסים בין ישראל לירדן [יולי 2017].

השבוע הסתמנה סוף סוף האפשרות שהמשבר מאחורינו, לאחר מסע רצוף תלאות בין ארמון המלך עבדאללה בעמאן ללשכת ראש הממשלה בירושלים. כעת, אחרי שישראל הסכימה להתנצל באופן פומבי, לשלם מיליוני דולרים כפיצוי, להחליף את השגרירה ולהשלים את החקירה, ניאות המלך הירדני להיעתר ללחץ הכבד שהופעל עליו בחודשים האחרונים. השגרירות הישראלית בירדן תיפתח ותופעל מחדש, מיד אחרי שיימצא שגריר ישראלי.

ספק אם כל זה היה קורה אלמלא התעקש ראש הממשלה בנימין נתניהו למהר ולגזור קופון ציבורי ופוליטי באמצעות צילום משותף עם מאבטח שירה למוות בשני אזרחים ירדנים במהלך תקרית שטעם פוענחה. נתניהו הוסיף גם שיחת טלפון מוקלטת עם השגרירה הישראלית בעמאן. לשכת ראש הממשלה מיהרה לפרסם את התמונה והשיחה מיד לאחר חילוצם של המאבטח והשגרירה מירדן והגעתם לירושלים. לתמונת החיבוק היה אפקט של פחית בנזין על מדורה. המלך עבדאללה כמעט התפוצץ והמשבר המקומי הפך לאסטרטגי בן לילה. זו לא הפעם הראשונה בה ישראל משלמת מחיר יקר על פזיזותו של נתניהו, חוסר אחריותו ונטייתו למהר ולממש אשראי ציבורי, על חשבון האינטרסים האסטרטגיים הלאומיים. זו דעתם של חלק משרי הקבינט, אך הם שומרים אותה, כמובן, לעצמם.

האירוע התרחש ב-22 ביולי 2017, כשמאבטח ישראלי הותקף על ידי פועל ירדני צעיר באמצעות מברג, בזמן התקנת ריהוט חדש בדירתו של אחד השליחים הישראלים בבירה הירדנית. המאבטח שלף את אקדחו וירה למוות בתוקף. בעל הדירה נהרג אף הוא בכדור תועה. כעת מתברר כי הקליע שהרג את התוקף, פגע גם בבעל הדירה וגרם למותו. האירוע עורר סערת ענק בעמאן ויצר משבר קשה בין שתי המדינות. ראש השב"כ, נדב ארגמן, האחראי על המאבטחים בשגרירות, נאלץ להתערב באופן אישי כדי ששלטונות עמאן יאפשרו למאבטח ולשגרירה הישראלית, עינת שלאין, לצאת מעמאן ולחזור לישראל.

ואז בא נתניהו: במקום להצניע את האירוע ולהוריד פרופיל, שוחח ראש הממשלה בטלפון עם השגרירה והצטלם בחיבוק אמיץ עם המאבטח, שהגיע ללשכתו עם השגרירה. התמונה והשיחה המוקלטת הופצו לתקשורת ועוררו זעם עצום בארמון המלוכה בעמאן. "המלך רתח מכעס", סיפר לאל-מוניטור גורם ביטחוני ישראלי בכיר, "העובדה שראש הממשלה חיבק את המאבטח שירה למוות בשני אזרחים ירדנים הפכה את המלך עבדאללה לבדיחה בעמאן וליבתה את גל המחאות העממי ששטף את הבירה''. נתניהו ספג גם ביקורת פנימית עזה, כולל משרי מפלגתו שביקשו לשמור על עילום שם. "חוסר אחריות קיצוני, דחף שאיננו בר כיבוש לעשות הון פוליטי ולגרוף רווחים ציבוריים על חשבון האינטרסים הלאומיים", היו חלק מהביטויים שנאמרו לאל-מוניטור.

הברית האסטרטגית בין ישראל לירדן מקיפה ועוצמתית בהרבה ממה שמשתקף בתקשורת. המשטר ההאשמי נאבק על קיומו על בסיס יומי, מול האיומים מחוץ (בעיקר דאע"ש), מבפנים (המספר העצום של פליטים שהממלכה קלטה, והאחוז הגבוה מאוד של פלסטינים) ותלוי בתמיכה חיצונית לצרכי הישרדות. למרות כל זאת, החליט המלך עבדאללה לא לחזור לסדר היום על ההתנהגות הישראלית והשעה את היחסים עד שילמד את נתניהו לקח.

נתניהו, לעומתו, טעה בהערכת עוצמת המשבר והתגובה הירדנית. עבדאללה לא רצה לשמוע ממנו, והיו לו סיבות טובות. הירדנים דרשו שהמאבטח היורה ייחקר חקירה אמיתית לבירור נסיבות הירי, תשלום פיצויים נרחב למשפחות, התנצלות פומבית והחלפת השגרירה, שהפכה לברווז צולע בעקבות השיחה המוקלטת איתה שפרסם ראש הממשלה.

בשבועות הראשונים שמר נתניהו על פאסון ודחה את מרבית הדרישות הירדניות. הוא האמין שהמלך יתקרר עם הזמן. אבל המלך רק התחמם עם הזמן. גורמים שונים ומשונים ניסו לתווך, אך לשווא. המלך דחה את ניסיונות הגישוש של ישראל ושליחים מטעמה והתבצר בדרישותיו. השגרירות בעמאן נסגרה ועמדה בשיממונה. הטיפול במשבר עבר מידיו של ראש השב"כ לידיו האמונות של ראש המוסד יוסי כהן. שני הראשים, מהשב"כ והמוסד, המליצו מתחילת הדרך להיענות למרבית הדרישות של הירדנים. "לא תהיה נוסחה נוחה יותר", אמרו, כך לדברי גורמים ביטחוניים.

בסופו של דבר, גם נתניהו התרצה. הוא שחרר חבל לאלה שעסקו בתיווך, בכללם גם ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט. למרות הכל, זה היה קשה. המחלוקת שנותרה הייתה הדרישה הירדנית להמתין עם החזרת היחסים עד אחרי השלמת חקירת המאבטח. ישראל התנגדה. בסופו של דבר הוחלט להכריז על סיום המשבר בטרם תושלם החקירה, אך לממש את הצעדים בשטח רק אחרי שיוגשו מסקנותיה לירדנים. כך או אחרת, ישראל וירדן מלקקות עכשיו את פצעי המשבר ונערכות לפתיחת דף חדש, בתקווה שנתניהו לא יפרסם תמונה "מרגיזה" נוספת.

על הרקע הזה הגיע ביום ראשון [21 בינואר] סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, לביקור באזור, שנפתח במפגש עם הנשיא א-סיסי והמלך עבדאללה בירדן. פנס תרם גם את חלקו למאמץ לאתחל את הרומן בין ירושלים לעמאן, אם כי בסוגיית הצהרת ירושלים של טראמפ אמר סגן הנשיא למלך ש"נסכים שלא להסכים". עבדאללה הבהיר לפנס את דאגתה הרבה של ירדן מול הקיפאון בתהליך המדיני, ההצהרה על ירושלים והמצב ברשות הפלסטינית. פנס הקשיב, אבל לא התרשם. "סגן הנשיא מגיע בעיקר לביקור של כיף", אמר לאל-מוניטור שר קבינט ישראלי בכיר, "לאף אחד אין ציפיות שיחודש התהליך או שיושג הישג כלשהו. פנס הוא ידיד ישראל והכוח המניע מאחורי ההצהרה על ירושלים, הוא בא לחגוג כאן את ניצחונו".

הבעיה היא שניצחונו של פנס הוא תבוסתם של רוב השחקנים האחרים באזור, למעט ישראל כמובן. כרגע, אין באופק פתרון לנטישת הפלסטינים את התהליך. מה הפלא שעם הגעתו של פנס לישראל, יצא אבו מאזן מרמאללה היישר לאיחוד האירופי בבריסל, לפתיחתה של מתקפה דיפלומטית פלסטינית. אמריקה בישראל, הפלסטינים באירופה, זו תמונת המצב השבוע והיא משקפת מצוין את המתרחש.