הערכה ישראלית חדשה: סוריה חוזרת, אסד ניצח

מלחמת האזרחים בסוריה, עליית דאע"ש, קריסת אסד והמהומה בעיראק, השפיעו גם על תפיסת הביטחון הלאומי בישראל. לאור ההתפתחויות, והעובדה שלראשונה בתולדותיה לא היו סביב ישראל צבאות קונבנציונליים המסוגלים לסכן אותה, נקט צה"ל בלא מעט פעולות משמעותיות: אוגדות שריון פורקו, כוחות יבשה הוסטו, הוקמו יחידות קומנדו, שודרגו יחידות חי"ר, וצה"ל התאים את עצמו יותר ללוחמות גרילה ומאבקים נגד ארגוני טרור מפוזרים, ופחות למלחמות בהיקף מלא מול צבאות סדירים הכוללות קרבות שריון בשריון והפעלת כוחות בסדרי גודל אוגדתיים ומעלה.

בחודשים האחרונים מתחילה להזדחל למערכת הביטחון הישראלית הכרה אחרת, חדשה לגמרי. הנחות עבודה שהכו שורשים בשנים האחרונות, מתחילות להתערער ואולי אפילו לקרוס. אנחנו עוד לא נמצאים בשלב בו יינקטו גם פעולות הקשורות לסדרי כוח והפעלות כוח בצה"ל, אבל אם הדברים ימשיכו להתקדם כפי שהם מתקדמים בחצי השנה האחרונה, הכל פתוח.

"הגיע הזמן להודות", אמר לאל-מוניטור בשבוע שעבר [אוגוסט 2017] בכיר מאוד לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, "שאולי כל ההערכות שלנו היו מוטעות. בחמש השנים האחרונות האקסיומה השלטת הייתה שסוריה לא תחזור להיות מה שהייתה. יהיה מה שיהיה, המדינה הסורית כפי שהכרנו אותה חלפה מן העולם. ובכן, כנראה שטעינו".

אמירתו של הבכיר לא חלחלה עדיין לשדרה המרכזית של קבלת ההחלטות בישראל, אבל סביר שהיא כן נשמעת בדיוני עומק חסויים ועולה כאפשרות ממשית בהערכות מודיעין כמוסות. על פי ההערכה הזו, שליט סוריה בשאר אל-אסד מסוגל להכות את כל מספידיו ואת כל המעריכים שהתנבאו בשנים האחרונות כי סוריה בתצורתה המקורית חלפה מן העולם.

"סוריה חוזרת, עכשיו זה ברור", אמר הבכיר לשעבר, "זה לא עניין של כמות השטח, אלא של השלטון המרכזי. אם שום דבר בלתי צפוי לא יקרה בקרוב, אסד יוכרז כמנצח הסופי והברור של המלחמה הזו ובעקבות כך, הדרך לשיקומה של סוריה תהיה קצרה".

זוהי הוכחה נוספת לעובדה שבעידן הנוכחי קשה להתנבא ובמזרח התיכון הכל אפשרי ושום דבר לא נגמר עד שהוא נגמר, ולפעמים גם אז לא. כזכור, היה זה שר הביטחון הישראלי המכהן אהוד ברק שהודיע [דצמבר 2011], זמן קצר לאחר שהחלה מלחמת האזרחים בסוריה, שגורלו של אסד נחרץ וששלטונו יתמוטט תוך פרק זמן של שבועות. אחר כך השתנתה ההערכה הזו כמה פעמים, ואחר כך היא הוחלפה בהערכה כי העימות יימשך שנים ארוכות, סופו לא נראה באופק ולא ייצאו ממנו מנצחים. סוריה, על פי ההערכה הזו, חלפה מן העולם כפי שהכרנוה. ובכן, עכשיו גם כל זה כבר נראה מופרך.

משמעויות ההערכה החדשה לפיה סוריה עלולה לברוא את עצמה מחדש הן לא פחות מדרמטיות בראיה ישראלית: הנחת העבודה שהחזית המזרחית הקונבנציונלית, שהכילה צבאות סדירים, אוגדות משוריינות ועוצמות רקטיות וטיליות מדינתיות חלפה מן העולם, תחלוף בעצמה מן העולם. "סביר להניח", אמר הבכיר לשעבר, "שהאיראנים ישקיעו הון בשיקומו של צבא סוריה ואנחנו נחזור להתעסק בדיביזיה 4 או גיס 5 או הכוחות הנשיאותיים השונים שלמדנו להכיר בעשורים שקדמו למלחמה הזו", אמר.

מה שנותר למעריכים הישראלים לעשות כעת, זה להצטער על ההזדמנויות שהוחמצו. הזדמנויות לייצר בריתות משמעותיות בתוך מפת המלחמה, עם מורדים סונים מתונים. הזדמנויות לתת למשטר אסד את דחיפת החסד האחרונה ברגעים המכריעים בהם הקרבות התחוללו סביב ארמון הנשיאות. הזדמנויות לייצר סוג של רצועת ביטחון במרחב שמול רמת הגולן. את כל הדברים הללו ישראל לא עשתה ואי אפשר להאשים אותה. הכי נוח היה לא לעשות כלום, לאחל בהצלחה לשני הצדדים ולקוות שהעימות יימשך לנצח ויפטור את ישראל מדאגות ממשיות מצפון או ממזרח.

אבל העימות, כפי שזה נראה עכשיו, לא יימשך לנצח. כשיסתיים, תגיח מתוך ענן האבק סוריה חדשה, מסוכנת מקודמתה. "הפעם", אומר גורם ביטחוני ישראלי לאל-מוניטור, "היא תהיה סוריה המחוברת לעיראק, שמחוברת לאיראן, שמחוברות ללבנון של נסראללה. אם בעבר השליט הסורי היה עצמאי ואי אפשר היה להפעיל אותו ישירות כנגד ישראל, הרי שבמציאות החדשה אנחנו עלולים לגלות שסוריה הפכה למדינת חסות של איראן ולעוד פרוקסי שמטרתו היא הקזת דם ישראלי רב ככל האפשר".

בשבוע שעבר [23 באוגוסט] חש ראש הממשלה בנימין נתניהו בבהילות לפגישה דחופה נוספת עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בסוצ'י. על פי דיווח באתר האינטרנט של "פראבדה", נתניהו נראה בפאניקה ודיבר ב"רגשנות רבה". העיתון הרוסי נודע בעבר בקרבתו לממשל הקרמלין, אך כנראה לא עוקב מקרוב אחרי לשכת ראש הממשלה בירושלים. מאז ומעולם, כשנתניהו מדבר על האיומים המצטברים סביב ישראל, הוא עושה זאת ברגשנות רבה, פאתוס מופרז והגזמה פראית. כך היה כנראה גם הפעם.

ההתפתחויות בחזית הסורית אכן מדאיגות מאוד את ישראל, אבל לא אמורות לשנות את הנתונים הבסיסיים של המשוואה: ישראל תמשיך לחדד, להבהיר ולהדגיש את העובדה שבעימות הבא בצפון היא תיגש מיד למלאכת הריסתה היסודית של לבנון, לאור העובדה שהזהות בין נסראללה וחיזבאללה לבין המדינה הלבנונית הפכה לעובדה. מצב דומה יהיה גם מול סוריה החדשה-ישנה.

אחרי יותר משש שנות מלחמה איומה שהביאה למאות אלפי הרוגים והרס מוחלט של המדינה הסורית, יימצאו בדמשק מעט מאוד גורמים שישאפו לחזור לאותה זוועה, רק בעצימות גדולה בהרבה. יכולת ההרס של ישראל מוכרת למזרח התיכון כולו והולכת ומשתדרגת עם השנים. על משוואת ההרתעה הזו יישען השקט המתוח בין ישראל לשכנותיה מצפון בעידן הזה. המפתחות להפרתו של השקט הזה היו ויישארו בטהרן.