דילוג לתוכן העיקרי

האם ברזאני נסוג ממשאל העם על עצמאות לכורדים?

נשיא כורדיסטן העיראקית מצפה לקבל "ערבויות וחלופות" מוושינגטון; המאמץ הדיפלומטי של חמאס מול איראן ורוסיה.
Iraq's Kurdistan region's President Massoud Barzani (C) sits during his meets with clerics and elders from the cities of the Kurdistan region in Erbil, Iraq August 9, 2017. REUTERS/Azad Lashkari - RTS1B1DI

ארה"ב מבהירה שהיא תומכת בעיראק מאוחדת

קוראי אל-מוניטור, שבהם גם קוראי הטור הזה משבוע שעבר, ודאי לא יופתעו לשמוע שנשיא כורדיסטן העיראקית מסעוד ברזאני עשוי לחזור בו ממשאל העם על עצמאות לכורדים, שנועד להיערך ב-25 בספטמבר.

בשיחת טלפון שקיים עמו ב-11 באוגוסט, שיבח מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון את ברזאני על המשא ומתן בין ארביל לבגדד בכל "הנושאים שעל הפרק", וביקש ממנו לדחות את משאל העם. בתגובה, אמר לו ברזאני שאם יעשה זאת, הוא "מצפה לקבל ערבויות וחלופות לעתידם [של הכורדים בעיראק]".

בעת כתיבת הטור הזה, ברזאני עדיין לא קיבל החלטה אם לבטל את משאל העם. על פי רויטרס, גם לאחר השיחה עם טילרסון אמר הושיאר זבארי, מיועציו הקרובים של ברזאני, כי "התאריך שריר ותקף, 25 בספטמבר, אין שום שינוי".

פאזל הוראמי כותב כי למרות ההתנגדות הבינלאומית מקיר אל קיר למשאל העם, "המכה האנושה ביותר עלולה להגיע מבפנים. התושבים הכורדים, במיוחד בסולימנייה, כועסים על הניהול הכלכלי הכושל של הממשלה, וייתכן שהם מוכנים להביע את חוסר שביעות רצונם במשאל העם המתקרב".

הוראמי מוסיף ומדווח שלחץ מצד איראן לדחות את משאל העם הלך וגבר בשבועות האחרונים, כולל ביקור "חשאי" בארביל ב-30 ביולי של משלחת מטעם כוח אל-קודס במשמרות המהפכה האיראניים, זמן קצר לאחר הפגישות הטעונות בין מנהיגי האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן (PUK) לבין בכירים איראניים בטהרן בתחילת החודש.

מנהיג הדת העיראקי מוקתדא א-סאדר העלה גם הוא את נושא משאל העם של הכורדים בעיראק, ואת התמיכה ב"עיראק מאוחדת", במפגש שקיים בריאד ב-30 ביולי עם יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמן. הפגישה, כפי שדיווח גם חאמדי מאליק, היתה "חלק ממאמציו של א-סאדר לשמור על איזון בקשרים שלו עם המדינות השכנות, מתוך כוונה להפיג את המתחים הסיעתיים בתוך עיראק ולחזק את מעמדו כמנהיג עיראקי". איברהים מלזאדה דיווח בשבוע שעבר על התנגדותם למשאל העם של א-סאדר ושל אנשי דת עיראקיים נוספים.

אף שנועד במקור לשמש רק אמצעי מינוף במשא ומתן מול בגדד, נדמה שמשאל העם חשף את מגבלות התמיכה בעצמאותם של הכורדים בעיראק בקרב בנות בריתם באזור. בדו''ח שהושלם לאחרונה עבור קרן קרנגי לשלום בינלאומי, מסכמת דניס נטלי, בעלת טור באל-מוניטור, את הדילמה של ממשלת כורדיסטן העיראקית (KRG): "למרות קמפיין השדולה הנמרץ בוושינגטון הבירה ובאירופה, ב-KRG לא הצליחו לזכות בתמיכתן של שחקניות מפתח באזור ובקהילה הבינלאומית במשאל העם או בהיפרדות של הכורדים מעיראק. ממשלות ומוסדות רבים מאששים את זכותם של הכורדים להגדרה עצמית, כמו כל עמי העולם, ומכירים בחשיבות תרומתם של כוחות הפשמרגה הכורדים למאבק נגד המדינה האיסלאמית. ועם זאת, כולם נשארים מחויבים לשלמותה הטריטוריאלית ולריבונותה של עיראק. אפילו בקונגרס האמריקאי - שם נהנים הכורדים של עיראק מהשפעה משמעותית - התנו את התמיכה הצבאית העתידית לכוחות הפשמרגה בהישארותה של KRG חלק מעיראק".

ברזאני גילה מנהיגות מעוררת השראה גם בתקופות המאתגרות ביותר בתולדות כורדיסטן העיראקית. כמו כן, הוא היה בן ברית מהימן ושותף יעיל למאמציה של ארה"ב במלחמה נגד המדינה האיסלאמית והטרור האזורי. לוושינגטון יש אינטרס מלא לספק לו "ערבויות וחלופות", כדי שלא יולבנו פניו של ברזאני בקרב בני עמו ושאר מדינות האזור, אם רק יסכים לבקשת ארה"ב לדחות את משאל העם. אלא שארה"ב כבר הוכיחה שאין בכוונתה לנקוט צעדים שיסכנו את אחדותה של עיראק - עמדה נוקשה המשותפת גם לוושינגטון וגם לבריסל, למוסקבה ולאנקרה, ואף לטהרן ולדמשק.

יחסי איראן-חמאס "חזרו למסלולם"

עלי האשם מדווח על ביקורה בטהרן של משלחת בכירה מטעם חמאס, כולל השתתפות בטקס השבעתו של נשיא איראן חסן רוחאני, שנבחר לקדנציה שנייה, סמל לכך שהקשרים בין איראן לחמאס חוזרים לנורמליזציה.

באל-מוניטור סיפקנו סיקור רחב ביותר של מגמת ההתחממות הזו בקשרים שבין חמאס לאיראן, תהליך שהואץ בעקבות החרם שמובילה סעודיה נגד קטאר. עדנאן אבו עמאר כתב בחודש שעבר: "בחמאס מבינים שטווח התמרון הפוליטי הצטמצם מאוד בשל הקיטוב בין שני הצירים היריבים: קטאר ובנות בריתה, נגד סעודיה ושותפותיה. ואולם, בהיעדר אפשרויות אחרות, נדמה שבתנועה חשים שאין ברירה אלא לפנות לאיראן ולבנות בריתה באזור, כלומר לחיזבאללה, כדי לשרוד. גם אם יוביל הדבר לגל חדש של ביקורת, בחמאס ימשיכו להתקרב לחיזבאללה".

האשם מסביר: "בהתחשב בפלגנות האזורית, עמדה בפני ראשי חמאס משימה קשה כשניסו לשוב ולהתקרב לאיראן, בניגוד לרצונו של בסיס התמיכה העממי של הארגון. גם באיראן הלכו נגד הדעה הרווחת בקרב בנות בריתה שלא כדאי לה לסמוך על חמאס. ייתכן שלאיראן כאומה יש מרווח פעולה גדול יותר מאשר לחמאס, הודות למשבר במפרץ ולעמדתם של בכירים בסעודיה ובאיחוד האמירויות הערביות, שרואים בתנועה הפלסטינית ארגון טרור... אך הדילמה הזו רק הקלה על מנהיגי התנועה לעשות את הצעד הנוסף לקראת נורמליזציה מלאה של הקשרים עם איראן. בחירתה של הנהגה חדשה לחמאס תרמה גם היא להחלטה להשיב על כנה את הברית האסטרטגית עם טהרן. תהליך הנורמליזציה הזה השתקף היטב בהשתתפותם של ראשי חמאס בטקס ההשבעה, ובהמשך גם יתפארו בו הדרגים הגבוהים ביותר משני הצדדים, כאשר איסמעיל הניה, ראש הזרוע המדינית החדש של חמאס, יצא בדרכו מרצועת עזה למצרים, ויתחיל את הסיור האזורי הראשון שלו מהרפובליקה האיסלאמית של איראן".

אבו עמאר מוסיף השבוע שבחמאס גם מקווים לשפר את הקשרים עם רוסיה, שנמנעה מלתייג את התנועה כארגון טרור. "בשיא בידודה הפוליטי של חמאס, לאחר פרוץ המשבר במפרץ, תיארה וושינגטון את התנועה כארגון טרור, וגם באיחוד האירופי נותרה התנועה ברשימת ארגוני הטרור", כותב אבו עמאר. "אבל בחמאס היום רואים בהידוק הקשרים עם רוסיה פריצת דרך משמעותית בזירה הבינלאומית, וייתכן שמנסים להגביר עוד יותר את המגעים עם מוסקבה כדי להבטיח את תמיכתה בתנועה בכל הסלמה פוליטית או צבאית מול ישראל".