מצור החקירות על נתניהו

בארבעת הימים האחרונים יושב צוות מוגבר של חוקרי יחידת העילית של משטרת ישראל מול מיקי גנור, וגובה ממנו עדויות מפורטות שאמורות לחשוף קרחון כבד של שחיתות בהתנהלות עסקאות הרכש הביטחוני של המדינה בשנים האחרונות. בינתיים, שנתם של לא מעט בכירים בישראל נודדת. הסכם עד מדינה, שנחתם עם גנור ב-21 ביולי, עלול לסבך חבורה ענקית של בכירים במערכת הביטחון ואולי גם על המפה הפוליטית.

גנור הוא זה שייצג את המספנה הגרמנית "תיסנקרופ" בישראל. הוא זה שעמד מאחורי ניסיון רכש שלוש צוללות נוספות (ועל פי חוות דעת הצבא, גם מיותרות) עבור חיל הים הישראלי. הוא גם זה שניסה להפריט את שירותי התחזוקה והמספנות של חיל הים הישראלי, את רכש ארבע ספינות השטח, ורכש של שתי ספינות נגד צוללות שאיש בישראל לא צריך באמת.

גנור נחשב למחולל הגדול של השחיתות ב"פרשת הצוללות" שנסקרה כאן פעמים רבות, והעובדה שהפרקליטות סיכמה איתו על עונש סמלי של שנת מאסר אחת (וקנס גבוה) מעידה על הנחת עבודה שגנור יפיל גדולים, רבים וטובים ממנו. סיסמוגרף רגיש כבר חש בסימניה הקרבים של רעידת האדמה שתפקוד בקרוב את המערכת בישראל.

אבל עם כל הכבוד לבכירים, השאלה החשובה באמת היא האם גם בנימין נתניהו ימצא את עצמו מסובך בפרשה הנפיצה הזו. נכון לרגע זה, בפרקליטות עומדים עדיין מאחורי ההצהרה שראש הממשלה אינו חשוד. העניין הוא, שהמכניקה של חקירות מהסוג הזה יכולה להשתנות בן רגע.

מי שכן מסובך בפרשה הוא עו"ד דוד שמרון, בן דודו של נתניהו ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר. הקשר בין שמרון לנתניהו מזכיר מאוד את הקשר שבין ג'ארד קושנר לנשיא טראמפ. במקרה של שמרון, הקשר ארוך בהרבה ונמשך עשרות שנים. שמרון הוא היועץ הקרוב ביותר, עורך הדין האישי, מי שמנהל עבור נתניהו את הנושאים הרגישים ביותר גם במישור הפוליטי וגם במישור הכלכלי.

בציבור הישראלי קשה למצוא אנשים, גם בקרב תומכי הליכוד, שמאמינים שנתניהו לא ידע שבן דודו ופרקליטו הוא המתווך הבוחש בעסקאות ענק, בעוד הוא עצמו כראש הממשלה מקדם את אותן עסקאות במשעולי הממלכתיות הישראלית. גם אם הלהבות הניתזות עכשיו מהלהביור של גנור לא יגיעו לשולי גלימתו של נתניהו, הנזק הציבורי שנגרם וייגרם לו מהפרשה הזו הוא כבד ויש בו פוטנציאל לסדוק, לראשונה, את מעטה השריון הכבד שמגן על ראש הממשלה בכל הקשור לתדמיתו הציבורית, בעיקר בקרב תומכיו.

"פרשת הצוללות" אינה פצצת הזמן היחידה שמתקתקת על שולחנו של נתניהו. לצדה מונחת פרשה גדולה לא פחות, וגם בה מסובכים כמה ממקורביו האינטימיים ביותר. זוהי חקירת "בזק", ענק התקשורת הגדול בישראל החולש על נתח גדול משוק האינטרנט, הטלפוניה והטלוויזיה. החשוד המרכזי בפרשה הזו הוא מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה (מומו) פילבר, נגדו נאספו ראיות המצביעות על היותו "מרגל" מטעם בזק במרכז צומת קבלת ההחלטות ומרכז העצבים של התקשורת הישראלית.

צריך להזכיר כאן כי שר התקשורת עד פברואר 2017 היה נתניהו. עניין התקשורת נתפס אצלו כאסטרטגי ומתנוסס בראש סדר העדיפויות. ראש הממשלה החתים את השותפים הקואליציוניים שלו על הסכמתם מראש לכל מהלכיו בתחום התקשורת, הדיח את מנכ"ל המשרד ביום הראשון לכניסתו לתפקיד והצניח לתוכו את פילבר, המשמש כאיש המבצעים המיוחדים של נתניהו כבר מעל 20 שנה.

הסירחון הנודף מהפרשה הזו מטלטל את כל שוק התקשורת הישראלי. החקירה מתמקדת בניגודי עניינים חריפים של פילבר, אבל יש בהחלט תסריט לפיו היא תסתעף ותגיע לבוס שלו נתניהו. יחסיו של נתניהו עם הבעלים של בזק, איש העסקים שאול אלוביץ', היו מוכרים עוד לפני שהחקירה החלה. כעת מתברר כי בהסכם ניגוד העניינים עליו חתם נתניהו כשקיבל את תיק התקשורת, אין כלל גילוי על מערכת היחסים בינו לבין אלוביץ'. יתכן שיש לנו כאן אישום בהגשת תצהיר כוזב. גם החקירה הזו נמצאת רק בראשיתה. מצעד העצורים והנחקרים אסטרונומי וגלי ההדף עלולים לטלטל גם את לשכת ראש הממשלה.

לשני התיקים הללו צריך להוסיף שתי חקירות "וותיקות" יותר, תיק 1000 ותיק 2000 בהם נתניהו הוא החשוד המרכזי. פרשת 1000 היא פרשת המתנות, בה מתגבשת המלצה משטרתית להעמיד את נתניהו לדין בגין מרמה והפרת אמונים במקרה הטוב, או קבלת השוחד במקרה החמור יותר. את ההמלצה הזו צריך לאשר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, עליו מופעל בחודשים האחרונים לחץ ציבורי כבד להפסיק לגרור רגליים בחקירה ולאפשר למשטרה להשלים את עבודתה. העד המרכזי בתיק הזה הוא הטייקון ההוליוודי ארנון מילצ'ן. עד פוטנציאלי נוסף הוא המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר, איתו לא הצליחה המשטרה הישראלית עדיין לבצע חיקור דין בחו"ל.

תיק 2000 הוא החקירה העוסקת במו"מ החשאי שניהל נתניהו עם המו"ל של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, ובו דנו השניים בדיל מושחת לכאורה: הצרת צעדיו של "ישראל היום", העיתון המזוהה עם נתניהו, והורדת תפוצתו, תמורת סיקור אוהד יותר ב"ידיעות". בפרשה הזו מסר עדות כבר פעמיים הטייקון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון. על פי גורמים המקורבים לחקירה, עדותו של אדלסון לא סייעה לנתניהו.

מאז פיצוץ הפרשה, כשהתברר שחלק מהשיחות בין מוזס לנתניהו הוקלטו על ידי ראש הסגל בלשכתו ארי הרו, החשוד בעצמו בפרשיות צדדיות אחרות, חלה התדרדרות ביחסים בין אדלסון לנתניהו. המיליארדר הג'ינג'י הבין שנתניהו השתמש בו כצעצוע רב-ערך ועוצמה וקירר את יחסו כלפי בן טיפוחיו.

לשיא הגיעו הדברים היום [26 ביולי] בכותרת ראשית מהדהדת ב"ישראל היום", המגדירה את התנהלותו של ראש הממשלה במשבר המגנומטרים כ"מבוהלת, רופסת וחסרת אונים". בישראל נתפסת הכותרת הזו כהיסטוריה של ממש, מכיוון שהיא הראשונה מסוגה בעיתון שעד לאחרונה הסתפק בהפצת דף המסרים שיצא מהבית ברחוב בלפור. מהתמונה המצוירת במאמר הזה, עולה מסר ברור אחד: הבית ברחוב בלפור נמצא במצור.