הסיפור המשונה של התוכנית להרחבת קלקיליה

בספטמבר 2016 הביא שר הביטחון אביגדור ליברמן לדיון ואישור בקבינט תוכנית מתאר להרחבת העיר קלקיליה, במסגרת תוכנית "המקלות והגזרים" שגיבש. ליברמן נכנס לתפקיד כשלושה חודשים קודם לכן, בעיצומו של גל הטרור הפלסטיני, המכונה גם אינתיפאדת היחידים, וחיפש דרכים יצירתיות למנוע הסלמה נוספת.

בתוכנית ליברמן מופו היישובים הפלסטינים לשתי קטגוריות: ישובים שנכללו ב״רשימה האדומה״, שיצאו מהם פיגועי טרור, ו״רשימה ירוקה״ של 15 ערים וכפרים שמהם לא יצאו מחבלים. ליישובים ברשימה הירוקה קבע ליברמן הטבות שכללו את הרחבת תוכניות המתאר שלהם. העיר קלקיליה היא אחת מהם.

ליברמן התבסס על התפיסה הביטחונית שהוביל הצבא, ולפיה הקלות לתושבי הגדה יורידו את מפלס הייאוש שלהם ועשויות לבלום את התפשטות הטרור. זאת, כמובן, לצד יד קשה מול המחבלים ושולחיהם.

בכך הציג ליברמן, אחד מראשי הימין הישראלי, גישה פרגמטית ויצירתית להתמודדות עם גל הטרור הפלסטיני.

חלפו להם תשעה חודשים מאז אותה ישיבת קבינט, שבה אושרה התוכנית להרחבת קלקיליה בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הבית היהודי והליכוד. אך רק בשבוע שעבר (14 ביוני) היא התפוצצה ברעש גדול בחדשות ערוץ 2. על פי הדיווח, תוכנית הבנייה תביא להכפלת מספר התושבים בעיר הפלסטינית, שמונה כיום כ-50 אלף תושבים. 14 אלף יחידות הדיור החדשות שייבנו על פי התוכנית, יקומו על חשבון שטחי C הנמצאים בשליטה צבאית ואזרחית ישראלית.

מי שעל פי הפרסום מוביל את ההתנגדות למהלך, ומצוטט גם בדיווח של ערוץ 2, הוא ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, פעיל מרכזי בליכוד המתפאר בכך שצבר כוח רב במוסדות המפלגה. דגן הצליח למתג את עצמו בשנים האחרונות ככוח עולה בליכוד ובקרב המתנחלים. כך הוא מפעיל לחץ אפקטיבי על שרים וח"כים בליכוד ובבית היהודי, שזקוקים למתפקדיו כדי להיבחר, כדי שישתתפו במאבק להגברת הבנייה ביהודה ושומרון. לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה״ב, גבר מאוד ביטחונם של דגן וציבור המתנחלים בדרישתם מממשלת נתניהו להרחיב את הבנייה בהתנחלויות בחסות הממשל האוהד בוושינגטון.

דגן הוא זה שפוצץ את התוכנית להרחבת קלקיליה בעיתוי הנוח לו. הוא איים על ראש הממשלה והשרים, ואמר בין השאר: "הממשלה איבדה את הבלמים… אחרי שמונה שנים, היום כבר אין תירוצים. אם הקפאת הבנייה הזאת אכן תאושר, יהיה על הליכוד כמי שמוביל את המחנה הלאומי, לשקול להעמיד מועמד אחר לראשות הממשלה שיהיה מחויב, במעשים ולא במילים, לאידאולוגיה של המחנה הלאומי בישראל".

תחילה אישר נתניהו את הדיווח של ערוץ 2, אולם הוא שינה את גרסתו כשהבין כי הסיפור הפך לסערה בימין, וכי גם שרים בליכוד הצטרפו למחאה נגד התוכנית. יריב לוין וזאב אלקין טענו כי ליברמן פעל מאחורי גבם וכי הם כלל לא נתנו את ידם למהלך כזה. אלקין, ששהה בחו"ל בזמן הדיון ב-2016, אמר כי דובר אז באופן כללי על תוכנית מתאר לקלקיליה, אך המספר של 14 אלף יחידות דיור הוסתר מקבינט. ישראל כץ, שר התחבורה והשר לענייני מודיעין, הציג אף הוא, בראיון לגלי צה״ל, גרסה התומכת במתנחלים.

בישיבת ראשי הקואליציה ביום ראשון (18 ביוני) הרחיק נתניהו את עצמו מהתוכנית, וטען כי הוא כלל אינו זוכר את ההחלטה שהתקבלה בקבינט בנושא. בהמשך הודיע כי יביא את התוכנית לדיון מחודש בקבינט.

בעיית הזיכרון של נתניהו, וההחלטה לדון מחדש בתוכנית שכבר אושרה בקבינט, מחדדות שוב את המשחק הכפול של ראש הממשלה מול אנשי הימין הקיצוני, ובעיקר את חולשתו מולם. כל זאת במקביל לתמרונים שהוא עושה מול טראמפ, המאותת כי הוא מעוניין לדחוף קדימה את המו"מ בין ישראל לפלסטינים - מה שמחייב את הממשלה בירושלים לעשות מחוות של רצון טוב כלפי אבו מאזן.

במקום לזגזג, נתניהו יכול היה להתייצב מול הציבור ולעמוד מאחורי התוכנית שנתן יד לאישורה משום שחשב כי היא נכונה. אם בוחנים את הטענות של המתנחלים, מגלים שאין בהן ממש. אמנם יחידות הדיור החדשות ייבנו על שטח שנמצא בשליטה ישראלית, אך הבנייה תיעשה בתחום הגדר הביטחונית המקיפה את העיר, כשרוב הבתים אמורים לקום על קרקע פלסטינית פרטית. גם מספר יחידות הדיור נתון לפרשנות, כשבמערכת הביטחון טוענים כי מדובר ב-5,000 בלבד, שחצי מהם כבר נבנו ורק יינתן להם אישור רטרואקטיבי.

גורמים בסביבת ליברמן דחו את "המניפולציה הפוליטית" של המתנחלים והבטיחו כי התוכנית תאושר לבסוף. הם טענו כי התוכנית הובאה בשלמותה לאישור הקבינט מבלי להסתיר דבר. לדבריהם, זה לא מונע מיוסי דגן להשתמש במחאה הציבורית בימין כדי ללחוץ על הממשלה ולהשיג אישורי בנייה להתנחלויות, תוך ניפוח מכוון של המספרים.

בינתיים ליברמן מעדיף להימנע מעימות ישיר עם ראש הממשלה או שרי הימין בקרב הגרסאות, כי אינו מעוניין במשבר קואליציוני. אך ייתכן שסביב הדיון המחודש בתוכנית בקבינט, הקרב הפוליטי בתוך הימין יהיה בלתי נמנע.