רוסיה, איראן וטורקיה הסכימו לערוב להפסקת אש של שישה חודשים בארבעה אזורים בסוריה - אדלב וחלקים מהנפות הסמוכות, מזרח רוטה, צפון חומס ואזורים סביב הנפות דרעא וקונטרה - על מנת להפחית את האלימות, להקל על הסיוע ההומניטרי ולשפר את התנאים לקראת פתרון פוליטי.
שליח האו״ם בסוריה סטפן דה מיסטורה שיבח את ההסכם וכינה אותו ״צעד חיובי ומעודד בכיוון הנכון״.
עם החתימה על הסכם אסטנה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שוב שינה את השיח בנושא הסורי, והבהיר לוושינגטון שהדרך - הן לפתרון פוליטי והן למיגורן של המדינה האיסלאמית ואל-קאעידה - עוברת במוסקבה.
רק לפני חודש נדמה היה שהתיאום בין ארה״ב לסוריה מחובר למכונת הנשמה, אף שזכה להבלטה בקמפיין של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. החשד שהמשטר הסורי השתמש בנשק כימי נגד אזרחים בעיר חאן שיחואן, במתקפה שגבתה את חייהם של תשעים קורבנות, הוביל למחאה בינלאומית. בקהיליית המודיעין האמריקאית העריכו ״במידה רבה של ביטחון״ שהכוחות הסוריים אכן השתמשו ב-2 באפריל בנשק כימי בעיירה שבנפת אדלב, ובארה״ב הגיבו במתקפת טילים נגד בסיס חיל האוויר בסוריה. ממשלת רוסיה דחתה את האצבע המאשימה של ארה״ב כלפי המשטר הסורי, גינתה את מתקפת הטילים האמריקאית ונסוגה בה מההסכמות עם ארה״ב למניעת חיכוכים בסוריה.
ועם זאת, פוטין מיהר לנצל את התוכנית האמריקאית האמורפית ליצור בסוריה ״אזורי ביטחון״, ולהחזיר למסלולה את השותפות בין ארה״ב לרוסיה. בהצהרה שפרסם הבית הלבן צוין שטראמפ ופוטין דנו בשיחת טלפון שקיימו ב-2 במאי ״בהקמת אזורי ביטחון או בהפחתת האלימות, מתוך כוונה להשיג שלום בר-קיימא מסיבות הומניטריות ואחרות״. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב יצר זיקה בין הפחתת האלימות, כפי שנקבע בהסכם אסטנה, לבין ההצעה האמריקאית הקודמת להקים ״אזורי ביטחון״ כדי להפחית את האלימות בסוריה, כשהתראיין ל-MIR TV ב-6 במאי: ״לא במקרה בירכה ארה״ב על תוצאות הוועידה באסטנה, ובמיוחד על ההסכם להפחתת האלימות באזורים מסוימים״. באותו יום אישרו יושב ראש המטות המשולבים של ארה״ב הגנרל ג'וזף דאנפורד, וראש המטה הכללי הרוסי הגנרל ולרי גרסימוב את מחויבותם לפעול בסוריה לשם מניעת חיכוכים.
במחלקת המדינה הבהירו שארה״ב אינה חלק מההסכם, למרות נוכחותו של עוזר מזכיר המדינה סטוארט ג'ונס בשיחות אסטנה, ושלוושינגטון יש השגות בעניין תפקידה של איראן כאחת המדינות ״הערבות״ להסכם, ובכל זאת עודדו האמריקאים את ארגוני האופוזיציה בסוריה להשתתף בוועידה והצהירו: ״על רקע הערבות הטורקית, גם האופוזיציה צריכה למלא את ההתחייבויות שלה ולהיפרד מאותם ארגוני טרור מוכרים כמו חייאת תחריר א-שאם, שממשיכים לנכס לעצמם בכוח את השאיפות הלגיטימיות של העם הסורי לממשל יציג ואחראי״.
חייאת תחריר א-שאם היא קואליציה של ארגונים סלאפיים קיצוניים בראשותו של ארגון ג'בהת פתח א-שאם, המסונף לאל-קאעידה בסוריה.
מאחר שהפעילות הצבאית נגד דאעש, אל-קאעידה ובני בריתם נמשכת גם כעת, הסכם אסטנה פותח מחדש את האפשרות של העמקת התיאום בין ארה״ב לסוריה, גם מעבר להימנעות מחיכוכים, במיוחד עכשיו, כשארה״ב מתכוננת למתקפה נגד דאעש בא-רקה. ההסכם קורא לצדדים ״לנקוט בכל האמצעים הדרושים ולהמשיך במלחמה נגד [דאעש], ג'בהת אל-נוסרה ושאר יחידים, קבוצות, ארגונים וישויות המזוהים עם אל-קאעידה או [דאעש], כפי שנקבע בהחלטת מועצת הביטחון של האו״ם, מחוץ לאזורים של הפחתת האלימות״. הגנרל סרגיי רודסקוי, מפקד מחלקת המבצעים במשרד ההגנה הרוסי, הדגיש ואמר ב-5 במאי שמזכר ההבנות ״אינו שם קץ למלחמה בטרוריסטים של [דאעש] ושל ג'בהת אל-נוסרה בסוריה. המדינות הערבות מסכימות להמשיך במלחמה נגד אותן ישויות ושאר ארגוני טרור גם באזורים להפחתת האלימות, וכן לספק סיוע לכוחות המשטר ולארגוני אופוזיציה חמושים במלחמה נגד המורדים בשאר חלקי סוריה. עם הקמתם של אזורים להפחתת האלימות, יישלחו כוחות משטר כדי להמשיך במתקפה נגד [דאעש] במרכז סוריה ובמזרחה, וכן כדי לשחרר אזורים לאורך נהר הפרת״.
כבר לפני ארבעה שבועות, חזינו בטור הזה שרוסיה עשויה לשקול ״פרישת כוחות נוספים ואפילו הטלת סגר אווירי של רוסיה מעל המדינה״ בעקבות המתקפה האמריקאית על בסיס חיל האוויר א-שעיראת.
הכללתה של טורקיה בהסכם מעידה על כך שבוושינגטון זקוקים אולי לרצונה הטוב של מוסקבה כדי לשלוט בתפקיד שממלאת טורקיה בסוריה. בשבוע שעבר, בעקבות המתקפה האווירית של הטורקים על יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בצפון סוריה, כתבנו שבארה״ב ״מהלכים כעת על חבל דק, שעה שטורקיה, בת ברית של נאט״ו, כמעט קוראת תיגר על האמריקאים להמשיך ולהישען על הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), שלוחמיהם היעילים ביותר הם חברי YPG, ולצאת למערכה הצבאית המיוחלת לשחרור א-רקה מכוחות דאעש״.
מקסים סוחוב כותב: ״במוסקבה חיפשו דרך מהימנה להעביר את הסכסוך בסוריה מזירת הקרבות אל הזירה הפוליטית (שהרי הוא גובה מרוסיה עוד ועוד קורבנות בנפש ומרוקן את משאביה), ונדמה שהרעיון של אזורי ביטחון הוא בהחלט אפשרות שמן הראוי לשקול. כל שיש לעשות הוא לכייל אותו מחדש, כדי להתאימו לשלושה יעדים לפחות: שלא יפריע לפעילותה הצבאית של רוסיה בשטח; שרוסיה תוכל לשווק אותו מבית כהישג פוליטי; ושיוצג כמאמץ בינלאומי אמיתי בסיוען של טורקיה ושל איראן, כדי לרתום גם אותן למהלך. חוץ מזה, צעד שכזה עשוי גם להראות לנשיא סוריה בשאר אל-אסד ולאיראנים שמוסקבה 'לא מוכרת אותם לאמריקאים', כפי שהם חוששים. בה בעת, קיימת הבנה כי ללא וושינגטון, יהיה קשה מאוד ליישם יוזמה שכזו. משום כך, אמר שר ההגנה הרוסי שארצו מוכנה לחדש את השיחות עם ארה״ב - שיחות שהיא עצמה קטעה בעקבות המתקפה על בסיס חיל האוויר א-שעיראת - ולדון במזכר לבטיחות טיסה כדי למנוע התנגשויות אוויריות.
״לעת עתה, אומרים במשרד החוץ הרוסי שאזורי הביטחון יהיו המפתח להשגת המטרות המיידיות שלהלן:
-
הפרדה בין כוחות האופוזיציה המתונים לבין המדינה האיסלאמית (דאעש) וג'בהת פתח א-שאם.
-
אספקה חופשית יותר של סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית באזורים של הפחתת האלימות.
-
שיקום התשתיות ומתקני המים באזורים אלה, כדי לאפשר את חזרתם של הפליטים״.
סוחוב מוסיף: ״וחשוב מכל, המזכר נתפס כצעד חשוב שיוביל להפסקת הלחימה בסוריה... מבצעית, הרוסים מאמינים שיוזמת אזור הביטחון תשחרר את ידיו הכבולות של המשטר הסורי ותסייע לכוחותיו של אסד לכבוש מחדש מידי דאעש חלקים במרכז המדינה ובמזרחה, כולל שטחים לגדות הפרת וממזרח לתדמור. כל זה יסייע להכנת מתקפה רחבת היקף בדיר א-זור שבשליטת דאעש. בצבא הרוסי מבהירים שיתמכו במאמץ שכזה באמצעות תקיפות מהאוויר״.