ביום שלישי [7 בפברואר] הצהירו לפחות שני שרי קבינט ישראלים כי סיבוב מלחמתי חדש בין ישראל לחמאס בעזה צפוי בקרוב מאוד, אולי כבר באביב. היו אלה האלוף במילואים יואב גלנט, שר השיכון ולשעבר אלוף פיקוד הדרום, ושר החינוך נפתלי בנט, יו"ר "הבית היהודי”.
ההכרזות הללו באו לאחר כמה תקיפות ישראליות עוצמתיות נגד יעדי חמאס ברצועה, שבאו בעקבות רקטה אחת שנורתה על ידי ארגון סלפי ונחתה בשטח פתוח בדרום ישראל [6 בפברואר]. נכון, לישראל יש מדיניות של "אי הכלה" של כל ירי שהוא מהרצועה לכיוונה, אבל מאז נכנס שר הביטחון אביגדור ליברמן לתפקידו עושה רושם שמינון התקיפות הישראליות גדל מאוד ועוצמתן חסרת פרופורציות. ישראל לא מסתפקת עוד בירי ספוראדי לעבר עמדות ריקות, וגובה מחיר כבד מחמאס על כל רקטה שמצליח ארגון קיקיוני כזה או אחר לשגר לכיוונה. התקיפות מכוונות נגד יעדים אסטרטגיים כגון מנהרות, מחסנים של אמצעי לחימה מיוחדים ותשתיות ביטחוניות רגישות. יחד עם זאת, נוצר פרדוקס: הארגונים הסלפיים, הקוראים תיגר על מנהיגות חמאס, מצאו שיטה לגרום לו נזק, דרך ירי על ישראל.
ניתן להבין את התפיסה הישראלית, שמטרתה למנוע את חידוש תופעת ה"טפטופים" – ירי קבוע ולא סדיר של רקטות, שהחריד את שגרת יומם של מאות אלפי ישראלים בדרום הארץ במשך שנים; אבל נראה שהפעם יש מאחורי ההתפתחויות הללו גם תהליכים אחרים, אסטרטגיים, שיכולים להוביל את הצדדים לסבב מלחמתי נוסף, כשלוש שנים לאחר שהסתיים הסבב הקודם ("צוק איתן", 2014).
בבסיס המשוואה עומד מצב האוכלוסייה בעזה, על רקע דו"ח של האו"ם שקובע שבשנת 2020 הרצועה לא תהיה ראויה למגורי אדם. אספקת החשמל משובשת לחלוטין, המים קרובים מאוד להיות מוכרזים כבלתי ניתנים לשתייה, האבטלה בשמיים והשיקום מתעכב. כל הדברים הללו עלולים לדחוף את חמאס, על פי הערכות המודיעין הישראלי, למה שנדחף לפני שלוש שנים: ניסיון לפרוץ את המבוי הסתום בפיצוץ גדול.
אלא שבניגוד ל-2014, הפעם הפיצוץ יכול להיות גדול במיוחד. ישראל מזהה בחמאס, ובעיקר בזרוע הצבאית, גורמים המוגדרים כ"אובדניים", שרואים גם בכיבוש הרצועה כולה על ידי צה"ל הישג פלסטיני, שיטביע את ישראל בבוץ העזתי ויגרום לה בטווח הארוך נזק אסטרטגי עצום. על פי התפיסה הזו, חוששים בישראל שחמאס מתכנן פיגוע אסטרטגי גדול בעורף הישראלי, שיאלץ את צה"ל לפלוש לעזה וייצר את הפיצוץ הנדרש כדי להביא לשינוי אסטרטגי של המצב. זו תהיה הגרסה העזתית ל"תמות נפשי עם פלישתים" (שופטים ט"ז, 30).
למשוואה הרגישה הנבנית בין רצועת עזה לישראל צריך להוסיף רכיבים נוספים: בחמאס חוששים כי ישראל אכן קרובה להשגת פתרון אסטרטגי נגד המנהרות, שחמאס ממשיך לחפור במרץ. לא בטוח שזה נכון, אבל אם אכן זה יקרה תשלול ישראל מחמאס את היתרון היחיד ממנו הוא נהנה ברמה הצבאית. העובדה שלאחרונה נחשפו כמה מנהרות של חמאס – בזרוע הצבאית חוששים שהמכשול שישראל בונה עכשיו לאורך הרצועה ינטרל את האפשרות לחדור אליה בתווך התת קרקעי, מה שעלול לדרבן את חמאס לבצע את "הפעולה הגדולה" עכשיו, לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר.
בנוסף, מתקיימים בין הצדדים מגעים חשאיים ועקיפים להשגת נוסחה שתאפשר לבצע עסקת חילופי שבויים: חמאס מחזיק בחלקי גופותיהם של שני חללים ישראלים, סגן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול, ובעוד שני אזרחים, הסובלים כנראה מליקוי נפשי, שעברו את הגדר ביוזמתם לצד הפלסטיני. ישראל, לעומת זאת, עצרה מספר גדול של משוחררי עסקת שליט שחזרו, על פי מידע מודיעיני, לעיסוק בטרור והיא מחזיקה, על פי דיווחים שונים, קרוב משפחה לוקה בנפשו של בכיר בחמאס עזה.
ההערכה היא כי ישראל תסכים לכלול בעסקת חילופי שבויים עם חמאס גם מספר רב של הקלות כלכליות בעלות משמעות כבדה: במאמרים קודמים באל-מוניטור נחשף כי מערכת הביטחון הישראלית תומכת בהקלות נוספות בסגר. גם שר הביטחון ליברמן תומך ביוזמה זו, שנולדה בלשכת הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט. מי שמעכבים את ביצועה בינתיים הם שירות הביטחון הכללי שרואה במהלך כזה סיכון ביטחוני גבוה, ורבים משרי הימין הדומיננטיים בממשלה ובקבינט. גם ראש הממשלה נתניהו עוד לא גיבש דעה מסודרת. ההערכה היא כי עסקת חילופי שבויים יכולה לכלול גם פתיחת ישראל לעבודה בפני אלפי פועלים פלסטינים. אם המהלך יצליח המספר יגדל ויגיע לעשרות אלפים בהמשך. מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, הוא הרוח החיה מאחורי המגעים והרעיונות הללו. 30 אלף פלסטינים העובדים בישראל מספקים פרנסה לכרבע מיליון בני אדם ברצועה, מה שיכול לשנות את המצב הכלכלי במקום הצפוף בעולם באופן משמעותי.
"ישראל יכולה לעמוד בסיכון הזה, שמטרתו הזרמת פרנסה וחיים למאות האלפים ברצועת עזה ותקווה חדשה", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי ביטחוני בכיר, "המטרה שלנו היא לדחות ככל האפשר את סבב האלימות הבא ומהלך כזה יהווה, ללא כל ספק, גורם דומיננטי בדחיה המיוחלת".
השאלה שנשארת פתוחה היא מי ינצח במרוץ בין שני הווקטורים המנוגדים הפועלים בין ישראל לעזה: המסלול האלים, שמוביל את היריבות הזו לפיצוץ נוסף בקיץ הקרוב, או המסלול המשכך ומרגיע בו אמור הלחץ על עזה להתרופף.
בכירים בזרוע הצבאית של חמאס אישרו ביום רביעי בבוקר [8 בפברואר] כי ישראל העבירה הצעה חדשה לעסקת שבויים, אך לטענתם ההצעה נדחתה. הניסיון מלמד שמגעים בין ישראל לחמאס מבשילים לאט, לפעמים לאורך שנים. לא בטוח שארכת זמן כזו אפשרית במצב הנוכחי. השאלה היא האם בהנהגה הישראלית יש אנרגיה מספקת להאצת המהלך, או שיש בה גורמים שיקבלו בברכה התלקחות נוספת ברצועה, שתסייע לשנות את סדר היום בישראל מדיון בשחיתות ממשלתית וחקירות נגד ראש ממשלה, לאג'נדה ביטחונית.