מלחמת ההישרדות של נתניהו

ביום שני בערב [2 בינואר] הגיע צוות חוקרים מהיחידה הארצית לחקירות הונאה למעונו של ראש ממשלת ישראל ברחוב בלפור בירושלים, ובידיהם כמה קלסרים עבי כרס. בראש הצוות עמד מפקד היחידה, תת ניצב כורש ברנור. הם נכנסו לבית השרד הממלכתי ויצאו ממנו כעבור קצת יותר משלוש שעות. בכך החלה, רשמית, חקירתו באזהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין החשד כי עבר עבירות על טוהר המידות.

בעשרים השנים האחרונות נאלצו כל ראשי הממשלה לעבור חקירה פלילית ברמה כזו או אחרת. נתניהו עצמו, בקדנציה הראשונה שלו [1999-1996], היה הראשון שנחקר בשורה של עניינים, ביניהם קבלת מתנות וניסיון להשית הוצאות פרטיות על אוצר המדינה. אחריו נחקרו גם אהוד ברק (פרשת "עמותות הקש"), אריאל שרון (האי היווני, סיריל קרן ועניינים נוספים) ואהוד אולמרט - היחיד נגדו הוגשו כמה כתבי אישום. ראש הממשלה לשעבר הורשע והוא מרצה עכשיו עונש מאסר.

עוד בטרם החלה החקירה, החל נתניהו לנקוט בצעדי מנע, שמבהירים כי אין לו שום כוונה להרים ידיים. להיפך, נתניהו מתכוון למנף את הפופולאריות שלו ולגייס את תומכיו, בעיקר אנשי הימין הישראלי המתעצם, כדי לפמפם את המסר: זוהי חקירה פוליטית ורדיפה פוליטית. בישיבת סיעת הליכוד שהתקיימה כמה שעות לפני הגעת החוקרים למעונו, אמר נתניהו כי אילו מדיניותו הייתה שונה, לא היו חוקרים אותו, וטען כי מדובר ברדיפה אובססיבית של התקשורת נגדו. רבים מתומכיו בליכוד הצטרפו לקביעה זו. במקביל העלה חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) מחדש הצעת חוק ישנה, המעניקה לראש ממשלה מכהן חסינות נגד חקירות בזמן כהונתו. עתידה של ההצעה הזו עוד אינו ידוע, כמו גם עתידו של נתניהו. אם החקירה תתעצם ותתגבש לכדי הגשת כתב אישום, הוא ייאלץ לפרוש מתפקידו. אם התיק ייסגר, הוא ייצא מהסיפור הזה, כמעט כרגיל, מנצח וחזק מאי פעם.

נתניהו חזר לשלטון באפריל 2009. מאז חלפו כמעט שמונה שנים ודומה היה שבסיבוב הזה נתניהו חסין מחקירות משטרתיות. הוא עשה מאמץ כביר להשתלט ולשלוט ככל האפשר על גורמי שלטון החוק: הוא מינה את פרקליטו האישי יהודה ויינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2010; היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, שנכנס לתפקידו לפני כשנה [2016], אביחי מנדלבליט, היה מזכיר הממשלה של נתניהו במשך שלוש שנים ועבד בצמידות וכפיפות אליו; נתניהו בחש גם במינוי מפכ"לי המשטרה והארכת כהונתם, מינה בעצמו את מבקר המדינה ונהנה משנים ארוכות של שקט תעשייתי ומשטרתי. השקט הזה הסתיים השבוע.

חקירת נתניהו עברה מסכת של תלאות ויצאה לעולם רק בתום תשעה חודשים ארוכים של מה שמנדלבליט כינה "בדיקה משטרתית". זוהי פרוצדורה מוזרה, שכמעט ואינה נהוגה בפרקטיקה ואין לה משענת חוקית כלשהי – פרוצדורה שהינה פחות מחקירה פלילית. בכך הפלה היועץ המשפטי את ראש הממשלה לטובה.

גורמי משטרה אמרו לפני כמה חודשים לאל-מוניטור כי בכל מקרה אחר הייתה המשטרה פותחת כבר מזמן בחקירה. מצד שני, יכול להיות שזהירותו המופלגת של מנדלבליט מוצדקת: הוא ידע היטב כי ברגע שתיפתח חקירה יתחיל מחול שדים פוליטי, שיתפשט גם לציבור הרחב. בניגוד לאולמרט, שהיה ראש ממשלה מאוד לא פופולארי, נתניהו נהנה מתמיכת שכבות רחבות בציבור הישראלי, ויודע מצוין למנף את התמיכה הזו. מנדלבליט רצה למזער את האפשרות שנתניהו יצליח לבצע ספין של "רדיפה פוליטית" או "הדחת ראש ממשלה מכהן מסיבות לא ענייניות".

במוקד החקירה, יחסיו של נתניהו עם אנשי עסקים, חלקם תושבי חו"ל, וקבלת "טובות הנאה" משמעותיות מהם. יחסיו של ראש הממשלה עם מעגל נרחב ומרשים של מיליארדרים מוכרים לתקשורת ולציבור ונסקרים במהלך השנים באופן שוטף. המשטרה בודקת עכשיו אם היחסים הללו הגיעו לכדי עבירה פלילית.

על פי חומר הראיות שנאסף, החשד אמיתי ומבוסס. על פי פרסומים תקשורתיים, לפחות שני אנשי עסקים, אחד ישראלי והשני לא, הודו בהענקת טובות הנאה או מתנות יקרות ערך לנתניהו. על פי ערוץ 10, לפחות במקרה אחד מדובר במתנה שהוענקה בעיתוי קריטי ומסוים מאוד וייתכן כי נותן המתנה קיבל סוג של תמורה מראש הממשלה, מה שעלול להוביל את האישומים לכדי קבלת שוחד.

גורמים במשרד המשפטים מציינים כי בנוסף לפרשת המתנות, יש חשד נוסף, משמעותי יותר, שנבדק אף הוא במסגרת החקירה. "הארץ" הגדיר את החשד הזה כמטלטל, כחשד שיגרום לסערה ציבורית גדולה. ההערכה היא כי החקירה שהתקיימה ביום שני בלילה לא הגיעה למיצוי, וכי ראש הממשלה יידרש להיחקר פעם אחת נוספת לפחות. בינתיים, מסתפק נתניהו בתשובה הלקונית שהוא מוסר לאורך כל הדרך: "לא יהיה כלום, כי אין כלום".

במערכת הפוליטית כבר לא מקבלים את התשובה הזו באותה קלות בה התקבלה עד כה. כלפי חוץ, כולם מאחלים לנתניהו לצאת מהחקירה בלא כלום. יו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, המוביל בסקר שפורסם בשבוע שעבר [30 בדצמבר] בערוץ 10 (27 מנדטים ללפיד, לעומת 23 לנתניהו), ביקש מהמשטרה והפרקליטות להשלים את החקירה מהר ככל האפשר, ואיחל לנתניהו לצאת ממנה בשלום. לפיד, בשיחות סגורות, כך לדברי גורמים פוליטיים, אומר כי הוא מעדיף לגבור על ראש הממשלה בקלפי.

מאחורי הקלעים, המצב שונה לחלוטין: מרגע שהרינונים והשמועות הפכו לחקירה של ממש, המערכת הפוליטית קודחת והומה: כמעט כל בכירי המערכת הפוליטית בישראל מעוניינים שנתניהו יירד מהבימה. השתלטותו על מוסדות השלטון חוסמת את דרכם לצמרת של רבים וטובים. אם נתניהו יפרוש, צפויים השרים לשעבר גדעון סער ומשה (בוגי) יעלון לשוב לליכוד, ואולי גם שר האוצר המכהן משה כחלון. גם בכירי הליכוד, כמו השרים ישראל כץ וגלעד ארדן, לא יזילו דמעה. זאת, בנוסף לראשי ובכירי כל הסיעות האחרות.

נתניהו נלחם עכשיו נגד המשטרה והפרקליטות, חלקים מסוימים בתקשורת העצמאית ובכירי המערכת הפוליטית. הוא משוכנע שינצח. כל האחרים, כבר לא כל כך בטוחים.