כשפוטין יגיד לישראל – לא!

סיומה של המערכה העקובה מדם על חאלב הוא הזדמנות לערוך סיכומי ביניים באשר למצבה של החזית הצפונית, בראייתה של ישראל. גורם ישראלי ביטחוני רם דרג ניתח את המצב בשיחה עם אל-מוניטור בשבוע שעבר [דצמבר 2016].

"הסיפור הדומיננטי ביותר בשנתיים האחרונות", אמר הגורם, "הוא המעורבות הרוסית. עכשיו אפשר כבר לסכם ולהגדיר את המעורבות הזו כדרמטית וכזו ששינתה את מהלך העניינים. יש בה יתרון בולט גדול אחד מבחינת ישראל, אבל גם קושי משמעותי".

"היתרון הבולט", אומר הגורם הביטחוני הבכיר, "הוא העובדה שהרוסים הפכו לאלה שמנהלים את הזירה הצפונית לטוב ולרע. על פיהם יישק דבר. עד לא מזמן, הציר הרדיקלי, שישראל רואה בו איום אסטרטגי משמעותי, הוא שניהל את המתרחש בזירה והכתיב את הקצב. ההוראות יצאו מטהרן, דרך המנהיג העליון וממנו לקאסם סולימאני ומשמרות המהפכה.

"המצב הזה השתנה. איראן עדיין מעורבת עד צוואר, אבל כבר לא מכתיבה את הקצב ולא נותנת את ההוראות. מנהלי הזירה הנוכחיים הם הרוסים והקצב מוכתב מהקרמלין. הרוסים מחזיקים את היד על כפתור ה'דימר' ומשחקים עם העוצמה. ברצותם, מגבירים או מחלישים. זוהי התפתחות חיובית מאוד ואין ספק שמבחינת ישראל היא עדיפה על מצב בו משמרות המהפכה של איראן מכתיבים את הקצב. אנחנו גם לא רואים סימן לכך שהמצב הזה עומד להשתנות בעתיד הקרוב".

הגורם נשאל על מערכת היחסים שנבנתה בין ישראל לרוסיה, בהקשר לזירה הצפונית. "זו מערכת מורכבת מאוד וקשר רגיש וחשוב לשני הצדדים", אמר, "המחוג נמצא ללא ספק בתחום החיובי של הסקאלה, אבל זה לא אומר שאין בעיות וסוגיות סבוכות שדורשות פתרון".

הגורם התייחס, כנראה, לצפיפות הרבה המורגשת במרחב האווירי בזירה הצפונית, ובעיקר באזורים החשובים מבחינת ישראל שהם רמת הגולן וקו הגבול בין סוריה ללבנון, בקרבתו (בצד הסורי) מרבה ישראל לפי פרסומים זרים לתקוף שיירות נשק בשנים האחרונות.

על פי פרסומים זרים, התקיפה האחרונה ליד שדה התעופה של דמשק בשבוע שעבר [7 בדצמבר], שיוחסה לישראל, התבצעה באמצעות טילי קרקע-קרקע, ולא מטוסים של חיל האוויר, כחלק מאותו קושי לתאם את התנועה האווירית והאופרציות הצבאיות בין ישראל לרוסיה.

גורם צבאי ישראלי, בשיחה עם אל-מוניטור לפני כמה חודשים, פירט את הקשיים בתנועה האווירית בצפון: "זה מצב כמותו לא ראינו מעולם ואני בספק אם יש צפיפות כזו בעוד מקום על פני כדור הארץ", אמר הגורם הצבאי, "הרוסים יושבים כאן עם מטוסים, ספינות ומערכות מכ"ם משוכללות, אבל בנוסף לזה מעל הראש שלנו עוברים מטוסים צרפתים שמפציצים במסגרת הקואליציה וממריאים מנושאת המטוסים 'שארל דה-גול'. עוברים גם מטוסים אמריקאים, מגיעים מטוסים בריטים שממריאים מקפריסין ומטוסים של חילות אוויר נוספים. כל זה צריך להיות מתואם ברמה הרגישה ביותר ולכל זה צריך להוסיף את האינטרסים שלנו ואת הפעילות השוטפת של חיל האוויר הישראלי, כדי להבין עד כמה המצב עדין".

אז מהו החיסרון במעורבות וההובלה הרוסית בזירה, שאלתי את הגורם הביטחוני הבכיר, והוא ענה: "ההשפעה החיובית שלהם על קבלת ההחלטות, קצב האירועים והסיכוי להתדרדר למלחמה, יכולה להפוך בן לילה להשפעה שלילית אם וכאשר תפרוץ התלקחות בינינו לבין חיזבאללה", אמר, "לישראל יש כמה מנופים אסטרטגיים על איראן, שמנהלת את חיזבאללה, והחשוב שבהם היא היכולת שלנו להנחית בקלות יחסית מכות מוות על המשטר הסורי במצבו הנוכחי. במסגרת ארגז הכלים שלנו ליום פקודה, נמצאת גם האפשרות לגבות מחיר מיידי וקטלני ממשטר אסד אם וכאשר יפרוץ עימות מול איראן וחיזבאללה. סביר להניח שבעימות כזה הסורים יושיטו עזרה כזו או אחרת לחיזבאללה וישראל אמורה להגיב במהירות. במצב בו הרוסים נמצאים פיסית בסוריה ומושקעים עד צוואר באסד, ספק רב אם הם יניחו לנו לפעול בדרך כזו. מדובר בשינוי מהותי מאוד של האפשרויות שלנו. כשהרוסים יגידו לנו 'לא', יהיה קשה מאוד לא להתיישר ולוותר על האופציה הזו, שהיא קריטית ליכולת של ישראל לסיים עימות צפוני במהירות מקסימלית ומינימום נזק".

במילים אחרות, הגורם הישראלי הביטחוני חושש כי הנוכחות הרוסית בסוריה מוציאה למעשה את סוריה ממפת ההזדמנויות המבצעיות שישראל הכינה ליום פקודה. בצה"ל מעריכים שיום פקודה כזה לא יתממש בקרוב וכי הסיכוי שאיראן תיתן לחיזבאללה הוראה להצית את החזית במצב הנוכחי אינם גבוהים. יחד עם זאת, ברור כי הזירה יכולה להתלקח תוך שניות לאור הנפיצות הגבוהה של המצב והנסיבות בשטח. הנוכחות הרוסית באזור אמורה, מצד אחד, לרסן התלקחויות כאלה, אבל עלולה, מצד שני, לייצר מצב לא פשוט עבור ישראל אם אכן תפרוץ התלקחות מהסוג הזה. בישראל מודעים למצב החדש ומנסים לאתר חלופות מבצעיות ופתרונות יצירתיים.

לסיום, נשאל הגורם עד כמה יציבה הברית בין פוטין לאסד, והפתיע: "מבחינת רוסיה, היא יכולה לוותר על אסד מחר בבוקר. אין כאן קשר אישי או הערכה פרסונלית. יש כאן אינטרסים קרים וחשובים של רוסיה, שחייבת לשמר את נוכחותה והשפעתה לאורך החוף הסורי ולבלום את הטרור הסוני הקיצוני רחוק כל האפשר מהקווקז ואזורים בעייתיים נוספים מבחינתה. ועוד לא דיברנו על הגז ועל המערכת הסבוכה מול הטורקים. פוטין השיג בסוריה מעמד של מעצמת על שלא היה לרוסיה גם בימי הזוהר של האימפריה הסובייטית, ועשה את זה על אפם וחמתם של האמריקאים. הסיכוי שיוותר על כל זה שואף לאפס, עם אסד או בלעדיו".